שתף קטע נבחר

יום האישה 2014: שכר הנשים נמוך ב-34%

שיעור ההשכלה הגבוה יותר של נשים בהשוואה לגברים – לא בא לידי ביטוי בתלוש השכר: מנתוני הלמ"ס לקראת יום האישה הבינלאומי עולה כי שכרן הממוצע של הנשים מגיע ל- 7,244 שקל , לעומת 10,953 בקרב גברים

נשים מלומדות יותר מגברים, אך מרוויחות פחות ועובדות פחות. כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לקראת יום האישה הבינלאומי. מהנתונים עולה כי בשנת 2012 עמד הפער בין שכרם הממוצע של גברים לשכרן הממוצע של נשים על 33.9%. הפער בין שכרם החציוני של גברים לזה של נשים עמד על 29.4%.

 

 

פערי השכר בין גברים לנשים גבוהים, על אף שרמת השכלתן הממוצעת של הנשים גבוהה יותר מזו של גברים. בשנת 2012 הייתה רמת ההשכלה הממוצעת של שכירות 14.2 שנות לימוד, לעומת 13.8 שנות לימוד בלבד לשכירים. באותה שנה, 65% מהזכאים לתעודת בגרות היו בנות, 52% מהעומדים בתנאי הסף של האוניברסיטאות היו נשים ו-57% מהלומדים באוניברסיטאות.

 

הכנסה ברוטו לשערת עבודה לשכיר לפי שנות לימוד ()
הכנסה ברוטו לשערת עבודה לשכיר לפי שנות לימוד

 

למרות שיעור ההשכלה הגבוה יותר, היה שכרן החציוני של נשים באותה שנה 5,489 שקלים ושכרן הממוצע היה 7.244 שקלים. שכר החציוני של גברים היה 7,744 שקלים ושכרם הממוצע היה 10,953. כתוצאה מכך, היוו הנשים 67.3% מכלל השכירים בעשירון התחתון, לעומת 23.3% בלבד מהשכירים בעשירון העליון. 

 

נקודת אור אחת עבור הנשים, היא שהפערים שעליהם מצביע המחקר הולכים ומצטמצמים עם השנים. בשנת 1990 היה שכרם הממוצע של גברים גבוה ב-43% מזה של נשים. עד שנת 2012, כאמור, הצטמצם הפער לכ-34% בלבד.

 

שיעור שכירים בעשירונים לפי הכנסה ומין ()
שיעור שכירים בעשירונים לפי הכנסה ומין

  

מדוע נשים מרוויחות פחות?

מהנתונים עולה, כי אחד המקורות העיקריים לפערי השכר בין גברים לנשים הוא היקף שעות העבודה השונה שלהם. בשנת 2013 66.7% מהנשים העובדות הועסקו במשרה מלאה, לעומת 86.6% מהגברים. 14.8% מהנשים שדיווחו כי הן עובדות במשרה חלקית ציינו כי היו מעדיפות לעבוד במשרה מלאה אך לא מצאו משרה כזאת, לעומת 11.9% בלבד מהגברים.

 

דפוס בולט נוסף של תעסוקת נשים המשפיע על גובה שכרן, הוא תעסוקה דרך חברות כוח אדם. נמצא כי הנשים היוו 50% מכלל המועסקים דרך חברות כוח אדם, בעוד שחלקן בכלל השכירים היה נמוך יותר - 48.7%.
   

שיעור הפרשי שכר חודשי ברוטו לשכירים לפי מין ()
שיעור הפרשי שכר חודשי ברוטו לשכירים לפי מין

 

מאפיין נוסף שבולט מהנתונים ומשפיע על שכרן של נשים הוא המקצועות שהן מאיישות. נמצא כי 30% מהנשים עסקו במקצועות כמו: מטפלות סיעודיות במשקי בית, מוכרות בבתי עסק סיטוניים או קמעוניים, מזכירות, מנהלות חשבונות, מטפלות לילדים, מורות בבתי ספר יסודיים, סייעות למורים, מורות בחינוך על יסודי ומחנכות לגיל הרך.

 

בכל אחד מהמקצועות הללו, היוו נשים למעלה משני שליש מכלל המועסקים. מנגד, חלקן של מנהלות מכלל המנהלים היה 32.6% בלבד וחלקן של הנשים במקצועות ההיי-טק היה 35.6% בלבד.

 

עם זאת, נמצא גם כי השכר לשעה של נשים נמוך יותר מזה של גברים. פער זה, הולך וגדל עם השנים, כאשר בגילאים 25-34 מרוויחים גברים בממוצע 45.8 שקלים ברוטו לשעה לעומת 41.7 לנשים, ובגילאים 55-64 מרוויחים הגברים 71.7 שקלים ברוטו לשעה לעומת 61.4 לנשים.

 

שיעור נשים בקרב סטודנטים לפי תואר ותחומי לימוד ()
שיעור נשים בקרב סטודנטים לפי תואר ותחומי לימוד

  

הגידול בפער עם השנים מעלה לדיון את הגורם עיקרי שחושבים עליו כאשר מנסים, להסביר את פערי השכר בין גברים לנשים. גורם זה הוא החלוקה הלא שוויונית של נטל גידול הילדים. נשים, מקובל לטעון, "נחסמות" בשלבים מוקדמים של ההתקדמות בקריירה, בעקבות היציאה לחופשות לידה ובעקבות הצורך לעבוד במשרה חלקית על מנת להקדיש זמן לגידול הילדים.

 

 

נתונים שפרסמה היום הלמ"ס בנוגע להיקף התעסוקה של נשים מחזקים את הטענה כי נשים רבות בוחרות לצאת ממעגל התעסוקה בשנים מסוימות ולכן חוזרות אליו בעמדה נחותה ביחס לזו של גברים. בשנת 2013 עבדו 58.2% מהנשים בגילאי העבודה (15-61), לעומת 69.4% מהגברים בגילאי העבודה (15-66).

 

שיעור הנשים שחיפשו עבודה ולא מצאו, עם זאת, היה זהה בשנה שעברה לשיעור הגברים שלא מצאו עבודה - 6.2% .ניתן להסיק מנתונים אלה, כי הפער בין שיעור התעסוקה של גברים לשיעור התעסוקה של נשים נובע בעיקר מכך שנשים רבות אינן עובדות וגם אינן מחפשות עבודה.

 

בהקשר זה, הירידה בפערי השכר בין נשים לגברים עולה בקנה אחד עם הירידה בשיעור הילודה בשנים האחרונות. עם זאת, ביחס למדינות המערב ישראל עדיין נחשבת לחברה עם שיעור ילודה גבוה ופערים גבוהים בין שכרן של נשים לזה של גברים. מנתוני הלמ"ס עולה כי כ-166,130 נשים ילדו בשנת 2012.

  

בלמ"ס אמרו כי מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה הוא 3.05. מדובר בנתון הגבוה מזה הקיים במדינות החברות ב-OECD, שם הוא עומד על 1.7 ילדים בלבד. גיל הנישואין הממוצע בנישואין ראשונים של כלות יהודיות עמד על 25.9 ושל נוצריות על 25.1. מדובר בנתון גבוה בהרבה לכלות מוסלמיות שהתחתנו בגיל 21.7 בממוצע ושל דרוזיות בגיל 23.4.

 

מנגד, עולה מהנתונים כי הגיל שבו נשים יולדות עולה, בין השאר בעקבות העלייה בגיל הנישואין. בשנת 2012 היה גילן של הנשים שילדו את ילדן הראשון 27.3. בשנת 2013 כ-1,039,000 נשים בנות 15 ומעלה היו אמהות לילדים עד גיל 17 והן היוו 37% מכלל הנשים בישראל. 90% מהאמהות חיו עם בן זוג. היתר, כ-109 אלף עמדו בראש משפחה חד הורית.

 

תוחלת החיים של אישה בישראל בשנת 2012 עמדה על 83.6, לעומת 79.9 של גברים. בשל תוחלת החיים הגבוהה יותר של נשים 32% מאלו שבנות 65 ומעלה גרות לבד, לעומת רק 12% מהגברים בגיל זה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים