שתף קטע נבחר

 
צילום: AFP

לברון ו-10 ההופעות הגדולות בהיסטוריה

מלבד השיאים, המספרים והמסכה, כוכב מיאמי הצית מחדש את הדיון סביב ה-MVP של העונה. הליגה מתמוגגת. דירוג העוצמה מוריד את הכובע וסוקר את הופעות המרשימות אי פעם. ג'ורדן, צ'מברליין וגם לברון שם. מסכימים?

לכאורה, זה היה עוד משחק עונה סתמי, מול קבוצה סתמית בשלב סתמי של השנה. כזה שלא קובע כלום. אבל אחרי 10 עונות ו-958 משחקים, לברון ג'יימס ידע לסגל לעצמו תכונה של הגדולים ביותר - טיימינג.

 

 

ynet ספורט ברשתות החברתיות:

צפו: דאנק מטורף בעזרת הקיר

עוד מספרת שתתמודד על שער העונה

צפו: למי חילקו את האוסקר בתחומי הספורט השונים

 

בדיוק במשחק בו הוא לובש מסיכת פנים ומעניק לאירוע מימד ציורי, כמעט קומיקסי. בדיוק יומיים אחרי שהליגה נכנסת איתו לעימות על צבע המסכה וכמו "מדליקה" לו את הפיוזים. בדיוק כשכל העולם הכתיר כבר את קווין דוראנט כ-MVP– בדיוק אז, לברון ג'יימס התפוצץ עם 61 נק'.

 

וזה עוד עם מסכת פנים (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
וזה עוד עם מסכת פנים(צילום: רויטרס)

 

שיא קריירה בנקודות (61), בסלי שדה (22), בשלשות (8. מתוך 10 זריקות), נקודות בחצי (37) נקודות ברבע (25, בשלישי), נקודות בהיסטוריה של מיאמי (הקודם היה של גלן רייס עם 57), אחד מארבעה שחקנים בלבד שקלעו

60+ נקודות ב-66 אחוז מהשדה ומעלה ב-35 השנים האחרונות (22 מ-33). מ-00:10 שניות לסיום החצי, עד 8:15 לסיום המשחק, לברון ניצח את שארלוט 31:32. חתיכת טיימינג יש לו.

 

מסיעתא דג'ורדניא

"ההוא שם למעלה העניק לי יכולות מדהימות הלילה", אמר לברון לאחר המשחק. רגע, גם אתם חשבתם שהוא מתכוון לאלוהים? אוי, באמת. שארלוט זו הקבוצה של מייקל ג'ורדן, והוא כנראה ישב למעלה, בתאי הכבוד.... מה שנקרא בתורה - "מסיעתא דג'ורדניא".

 

להזכירכם - לברון הוא גם מלך הפלופים

 

נכון, זה רק עוד משחק עונה ועוד מול שארלוט. רק העונה היו הופעות מרשימות יותר, כמו למשל ה-62 נקודות של כרמלו אנתוני במדיסון סקוור גארדן נגד...ניחשתם נכון, שארלוט. אבל שום דבר לא יעשה כל כך הרבה רעש והייפ משיא קריירה של המלך.

 

זה היה הדבר הכי טוב שקרה לליגה השנה. כי עם כל הכבוד לאינדיאנה ולקווין דוראנט, לברון הוא ה-"Meal ticket" שלה. הפנים, הכסף, או בקיצור - השחקן בעל הסיכוי הגבוה ביותר שאפילו השכנה בת ה-60 שלכם מהקומה למטה, יודעת מי זה (רק היא כנראה תכנה אותו כמו צביקה שרף - לאבארון).

 

הדבר השני הכי טוב שהליגה קיבלה הליגה - התחרות לתואר ה-MVP בין לברון לדוראנט.

 

עוד יום לפנתיאון. לברון במשחק 61 הנקודות (צילום: AP) (צילום: AP)
עוד יום לפנתיאון. לברון במשחק 61 הנקודות(צילום: AP)

 

עד קו הסיום

דוראנט עומד כרגע עם 31.6 נק' בממוצע (שיא קריירה), 50.7 אחוז מהשדה, 7.7 ריב', 5.6 אס' (שיא), 1.5 חטיפות. עונת שיא לכוכב אוקלהומה

 סיטי, שמצעיד את קבוצתו למקום הראשון במערב (15-45), כשבחלק גדול מהעונה חסר ראסל ווסטברוק. יתרה מזאת - במשחקים ללא הרכז, דוראנט עומד על 36.1 נק' ו-53.6 אחוז. האחרון שעשה 30+ בנק' ו-53+ באחוזים לאורך עונה שלמה, היה מייקל ג'ורדן ב-91/92.

 

ומה עם לברון? 27.5 נק' (הכי הרבה מאז הגיע למיאמי), 58.3(!) אחוז מהשדה, 6.4 אס', 1.5 חטיפות. עונה סטנדרטית במונחי מי שזכה 4 פעמים בתואר ה-MVP, כשמיאמי מדורגת שנייה במזרח (14-43). כל זה עם הבדל קטן – תמיד קיימת התחושה שאם הוא רק רוצה, הוא יכול יותר. אם הוא רק רוצה, הוא יכול להפוך כל קבוצה לשארלוט בובקטס ולקלוע 40+.

 

הקרב בין שניהם רחוק מלהיות מוכרע. לדוראנט עומדת כיתרון העובדה שמעולם לא זכה וגם שלברון זכה בשנתיים האחרונות, והליגה לא אוהבת להיתקע במקום (האחרון שזכה 3 פעמים רצוף היה לארי בירד באמצע שנות ה-80). מצד שני, לג'יימס יש את יתרון העצבים (והמסיכה?). בכל מקרה, לקרב הזה יש רק מנצחים - לברון, דוראנט, הליגה. ואנחנו.

 

והוא הגיע למקום הראשון? חכו ותראו (צילום: MCT) (צילום: MCT)
והוא הגיע למקום הראשון? חכו ותראו(צילום: MCT)

 

הופעות היחיד הגדולות בהיסטוריה

אלפי הופעות ענק היו בהיסטוריה. 25 נק' על רגל אחת של אייזאה תומאס ב-1988, קמאבק ענק של דוויין ווייד במשחק מספר 3 ב-2006 ועוד ועוד. אבל נאלצנו לבחור רק את עשרת הגדולים.

 

ציון לשבח - הגרסה האירופית - דראזן פטרוביץ' 1989

גמר גביע ספורטה, ריאל מדריד מול קאזרטה ואוסקר שמידט (שקלע 44 נק'). הקרואטי הענק עושה 12 מ-14 לשתי נקודות, 8 מ-16 מהשלוש, 14 מ-15 מהעונשין שנצברו ל-62 נק' – וכל זה בעידן 30 השניות באירופה עם הארכה אחת ו-45 דקות משחק, ומוביל את הספרדים לזכייה עם 112:117 ענק. (פעם הוא גם קלע 112 נק', אבל היי – פה זה גמר)

 

ההופעה של דראזן פטרוביץ'

 

מקום 10 - ג'יימס וורת'י - גמר 1988, משחק מספר 7

36 נק', 16 ריב' , 10 אס' וטריפל דאבל ראשון בקריירה ל-"ביג גיים ג'יימס", שהוביל את הלייקרס לאליפות שנייה ברציפות עם 3:4 על דטרויט, זכה ב-MVP של הסדרה וגם - זכה לכינוי הכי מגניב שיש.

 

מקום 9 - ג'ורדן 69 נקודות, 28 במרץ 1990

המשחק הסטטיסטי הכי טוב של הגדול מכולם, הגיע בניצחון שיקגו על קליבלנד (הקבוצה שמייקל כל כך אהב). 69 נק' ב-23 מ-37 מהשדה, 18 ריב' (שיא קריירה), 6 אס' ו-4 חטיפות. רק חמישה שחקנים בהיסטוריה קלעו יותר ממנו בערב נתון.

 

מקום 8 - לברון ג'יימס, משחק מספר 5 בגמר המזרח

לברון במדי קליבלנד, פוגש את הקבוצה הטובה במזרח (דטרויט) ורושם 48 נק', 9 ריב', 7 אס' ו-2 חטיפות, כשהוא אחראי על 25 הנקודות האחרונות של קבוצתו, כולל 29 מ-30 האחרונות, יחד עם סל ניצחון 2.2 שניות לסיום. הלילה בו כולם חשבו לראשונה - "הנה, קם יורש לאלוהים". קליבלנד עלו בסופו של דבר לגמר מול סן אנטוניו והפסידו 4:0.

 

ללברון היה ערב גדול יותר מסתם 61 נק'

 

מקום 7 - דייויד רובינסון, 17 בפברואר 1994

ארבעה שחקנים בלבד בהיסטוריה רשמו קוואדרדאבל - למעלה מ-10 נק' בארבע קטגוריות שונות. ולא היה קוואדרדאבל מרשים כמו מה שעשה סנטר סן אנטוניו מול דטרויט - 34 נק', 10 ריב', 10 אס', 10 חסימות. בסיום אותה עונה הוא הוכתר כמלך הסלים.

 

מקום 6 - ביל ראסל/אלג'ין ביילור - משחק 6 ו-7 בגמר 1962

סדרת הגמר ההיסטורית של 1962 סידרה לנו שתי הופעות שראויים לעשירייה – אלג'ין ביילור מהלייקרס עם 61 נק' (שיא כל הזמנים במשחק גמר) ו-22 ריב' במשחק מספר 6 בכדי לכפות משחק 7. ואז, במשחק המכריע, התעלה על עצמו האיש שמחזיק בקריירה במאזן 0-11 במשחקי "להיות או לחדול", ביל ראסל כמובן, ורשם 30 נק' (פי 2 מהממוצע שלו) ו-40 ריב' (שיא גמר) כדי את להוביל בוסטון ל-107:110 אחרי הארכה לאליפות הדרמטית בהיסטוריה.

 

לא היה קוואדרדאבל מרשים כמו של רובינסון (צילום: איי פי) (צילום: איי פי)
לא היה קוואדרדאבל מרשים כמו של רובינסון(צילום: איי פי)

 

מקום 5 - מייקל ג'ורדן, משחק מספר 2 בסיבוב הראשון של פלייאוף 1986

השורה הסטטיסטית: 63 נק', 22 מ-41 מהשדה (0 מ-0 מהשלוש), 19 מ-21 מהעונשין, 5 ריב', 6 אס', 3 חטיפות, 53 דקות.

 

השיא: כמות הנקודות הגדולה ביותר בהיסטוריה למשחק פלייאוף.

 

הסיפור: שיקגו בולס, קבוצה חלשה עם רוקי העונה שעברה שמתאושש מפציעה קשה, פוגשת את מי שנחשבת לחמישייה הטובה בהיסטוריה (בירד, מקהייל, פאריש, ג'ונסון, איינג') שגם תזכה בסיום אותה לאליפות, ומפסידה לאחר שתי הארכות 135:131. בסיום אותו ערב, יטבע לארי בירד את המשפט שישנה מהקצה אל הקצה את הקריירה של מייקל ג'ורדן – "היה זה הלילה בו אלוהים מחופש למייקל ג'ורדן ירד לפרקט".

 

המשמעות: ג'ורדן זרק, קלע, התעופף, הקפיץ בין הרגליים. והפסיד. הליגה, והעולם, הבינו אחת ולתמיד מה יש להם ביד. אבל גם מייקל ג'ורדן הבין שככה זה לא יעבוד. שעם סגל בינוני ועם היותו אגואיסט חסר תקנה, אי אפשר להגיע לשום מקום אי אפשר לנצח לבד.. שיקגו הפסידה את הסדרה 3:0. בהמשך, מייקל יקלע הרבה פחות, אבל יזכה ב-6 אליפויות.

 

הלילה בו אלוהים התחפש למייקל ג'ורדן

 

מקום 4 - מג'יק ג'ונסון, משחק מספר 6 בגמר 1980

השורה הסטטיסטית: 42 נק', 14 מ-14 מהעונשין, 15 ריב', 7 אס', 3 חטיפות, חסימה 1

 

השיא: בזכות ההופעה, הפך מג'יק לרוקי היחיד בהיסטוריה שזוכה בתואר MVP של סדרת גמר

 

הסיפור: קארים עבדול ג'אבר, ה- MVP של העונה וה-MVP ב-6 מ-10 העונות הקודמות, נקע את הקרסול ולא יכול היה לשחק במפגש המכריע. מאמן הלייקרס החליט להציב את ג'ונסון, הרכז שלו המתנשא ל-2.06 מ', כסנטר הפותח ומוביל לניצחון 107:123 על פילדלפיה ו-2:4 בסדרה.

 

המשמעות: הופעת הגמר המפתיעה אי פעם. מג'יק, שהפסיד את תואר רוקי העונה, זכה בתואר ראשון מתוך 5 באותו עשור, לפני שיהפוך (יחד עם בירד) לפנים של הליגה ויציל אותה מאבדון. המשחק הזה דרך אגב, לא הועבר בשידור ישיר בארה"ב.

 

הלילה הקסום של מג'יק

 

מקום 3 - קובי בראיינט, 22 בינואר, עונת 2005/06

השורה הסטטיסטית: 81 נק', 28 מ-46 מהשדה, 7 מ-13 לשלוש, 18 מ-20 מהעונשין, 6 ריב', 2 אס', 3 חטיפות

 

השיא: כמות הנקודות השנייה בהיסטוריה למשחק בודד

 

הסיפור: אמצע העונה הסדירה, הלייקרס בפוסט עידן ג'קסון-קובי-שאקיל, מנסה להתברג בצמרת המערב ללא כוכבים לצד בראיינט. קובי, השחקן השנוא ביותר בליגה נוכח האופי, ההתנהגות, העימותים והפרידה משאקיל, השמועות על עזיבת לוס אנג'לס וכן, גם לילה אחד לא ברור בדנבר

מחזיר את קבוצתו מפיגור 20 ל-104:122.

 

המשמעות: הערב בו מפסיקים (לרגע קט) לדבר סרה על "הממבה שחורה", ומתחילים לדבר במונחים היסטוריים. יש האומרים כי יחסית לתקופה ולהתקדמות במשחק, ההישג הזה של 81 נקודות, גדול יותר אפילו מה-100 המפורסם של ווילט צ'מברליין. אז אומרים.

 

81 נקודות ב-3 דקות

 

מקום 2 - מייקל ג'ורדן, משחק מספר 5 בגמר 1997

השורה הסטטיסטית: 38 נק', 13 מ-27 מהשדה, 10 מ-12 מהעונשין, 7 ריב', 5 אס'. 39 מעלות חום.

 

השיא: השחקן עם הכי הרבה מעלות חום שקלע הכי הרבה נקודות...

 

הסיפור: "משחק השפעת". 2 לפנות בוקר, ערב משחק מספר 5 בסולק לייק סיטי, כשליוטה הזדמנות לעלות ל-2:3 בסדרה. ג'ורדן קורא לרופא שלו, שמגיע ומוצא את מספר 23 מזיע ועם הרעלת קיבה קשה (ככל הנראה מפיצה) וללא יכולת לשבת בכוחות עצמו. אבל ג'ורדן מחליט לעלות ולשחק, כשעל פי האגדות – הוא מקבל במהלך מחצית המשחק אינפוזיה.

 

25 שניות לסיום, ג'ורדן קולע את הסל שמנצח לבולס את המשחק ולאחר מכן קורס אל ידיו של סקוטי פיפן, באחת מתמונות הספורט הגדולות של המאה ה-20. שיקגו מנצחת 88:90, ולבסוף את הסדרה 2:4.

 

המשמעות: כמו ההופעה שתגיע במקום הראשון, גם ההצגה הזו נבנתה בעיקר על המיתוס. המיתוס על השחקן הטוב אי פעם שמנצח גם כשהרופאים לא מרשים לו לשחק. ההופעה ההרואית בהיסטוריה. 

 

משחק השפעת

 

מקום 1 - ווילט צ'מברליין, 2 במרץ 1962

השורה הסטטיסטית: 100 נק', 36 מ-63 מהשדה, 28 מ-32 מהעונשין (לשחקן שקלע בקריירה 51%!!), 25 ריב', 2 אס'.

 

השיא: כמות הנקודות הגדולה ביותר בהיסטוריה.

 

הסיפור: על עשרות האלפים שהיו באותו ערב שפילדלפיה ניצחה 147:169 את ניו יורק, על השיא שכמעט הפך ל-102 ועל היום המטורף של צ'מברליין - אתם מוזמנים לקרוא בכתבה הבאה.

 

המשמעות:הופעת היחיד הגדולה ביותר בהיסטוריה של כל ספורט קבוצתי. ערב שכולו אגדה, מיתוס, סביב אחד הסנטרים הגדולים בכל הזמנים. את אותה עונה הוא יסיים עם 50.4 נק' בממוצע למשחק. השחקן הדומיננטי ביותר שדרך על מגרש כדורסל.

 

האזינו לשידור הרדיו המפורסם של הערב ההיסטורי

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים