שתף קטע נבחר

 

אין נשים בצמרת האקדמיה: 'זו בעיה חברתית'

שאפתנות נתפסת גברית, המטלות בבית מכבידות על הקריירה ורבות מוותרות על רילוקיישן לפוסט דוקטורט. בעקבות הדו"ח על אי-שוויון בהשכלה הגבוהה אומרות בכירות באקדמיה: "המהפכה המגדרית הכי קשה מתרחשת בבית"

לרגל יום האישה הבינלאומי פרסם אתמול (ג') מבקר המדינה דו"ח שהציג תמונה עגומה ומדאיגה של אפליה מגדרית בשירות הציבורי בישראל. השופט בדימוס יוסף שפירא מצא אפליה של נשים בדרגים הגבוהים בין היתר במשרדי ממשלה, בבתי חולים ובאוניברסיטאות. מסקנתו הייתה שהשירות הציבורי במדינת ישראל והעומדים בראשו - רובם ככולם מן הסתם גברים - נכשלו ביישום עקרון השוויון המהותי בין המינים.

 

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

 

המבקר מצא שתת-ייצוג של נשים במשרות בכירות קיים ביתר שאת בתחום האקדמי, וששיעורן של נשים בקרב נושאי התפקידים הבכירים בסגל האקדמי דל ביותר. בתחום בלטה תופעת היחס ההפוך: ככל שהדרגה האקדמית עולה - כך יורד שיעורן של הנשים.

 

ד"ר תמי רזי, ראש המחלקה ל-BA רב תחומי במכללת ספיר, הקימה לפני חמש שנים יחד עם חברות וקולגות את הפורום הפמיניסטי של המכללה. "מדובר בפורום שכולל את חברות הסגל של המכללה, שבמסגרתו אנחנו מקיימות פעילויות מחקריות, מציגות את המחקרים שלנו ומקדמות את העשייה שלנו", היא מסבירה. "האי-שוויון המגדרי, כפי שרואים בדו"ח, בא לידי ביטוי בחברה הישראלית כולה, והאקדמיה היא חלק ממנה".

ארכיון. "הבעיה היא בחברה הישראלית, האקדמיה חלק ממנה" (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
ארכיון. "הבעיה היא בחברה הישראלית, האקדמיה חלק ממנה"(צילום: ירון ברנר)

ד"ר רזי מתייחסת לעובדה שכבר שנים נשים מהוות רוב במסלולים לתואר ראשון, ולמרות זאת אחוז נמוך ביותר מהן מטפסות בסולם האקדמי ומגיעות לדרגות הגבוהות כגון פרופסורה. "העובדה הזו נובעת מהפונקציה הנוספת שממלאת האישה לעומת הגבר", מסבירה ד"ר רזי. "כשהאישה חוזרת הביתה היא מתחילה משרה שנייה בתור אם ואחראית על משק הבית. כתוצאה מכך קצב ההתקדמות שלה יהיה אטי יותר משל בן זוגה. המהפכה המגדרית הכי קשה היא זו שמתרחשת בבית".

 

שאפתנות נתפסת כגברית

ההתקדמות האטית מונעת מנשים להתמקם בעמדות כוח באקדמיה: כשיש פחות פרופסוריות, באופן אוטומטי עמדות הכוח מאוישות על ידי גברים, והשליטה בהתאם. ב-2011 הקימה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ועדה לבחינת השתלבותן של נשים בסגל האקדמי ובראשה עמדה

נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי. הוועדה המליצה על כמה צעדים מהירים, בהם מינוי יועצת נשיא לענייני נשים בכל מוסד ופיתוח תחליפים לפוסט דוקטורט בחו"ל.

 

"המל"ג עשתה צעד חשוב, אבל זה עדיין לא מספיק", אומרת רזי. "נשים צריכות להאמין בכוח שלהן, שהן יכולות להצליח ושהשמים הם הגבול, וזה צריך להתחיל מגיל צעיר.

 

"פעמים רבות כשגבר ואישה מתנהגים באופן דומה באקדמיה, הדברים מתפרשים אחרת. גבר שמתעקש על העמדות שלו נתפס כלגיטימי, ואילו אישה שמתעקשת על עמדותיה נתפסת כאגרסיבית ונשפטת בחומרה. שאפתנות נתפסת כחלק מהגדרת הגבריות, ואילו פעמים רבות אישה שאפתנית נתפסת כלא נשית. יכול להיות שחלק מהנשים מפנימות את זה, ובסוף מזיקות לעצמן כשהן לא מרגישות בנוח לסגל לעצמן את התכונות האלה".

פרופ' בת שבע כרם. "לא כל אחת רוצה לקחת את זה על עצמה" ()
פרופ' בת שבע כרם. "לא כל אחת רוצה לקחת את זה על עצמה"
 

נשים מוותרות על רילוקיישן

פרופ' בת שבע כרם משמשת יועצת הנשיא לקידום נשים באוניברסיטה העברית. היא מספרת על ישיבה של ועדת המגדר שהתקיימה השבוע במוסד, ובמהלכה הציגה נתונים שלפיהם רק 25% מהסגל האקדמי באוניברסיטה העברית הן נשים.

 

"אנחנו עובדים באינטנסיביות לקדם את הנושא", היא אומרת. "מהניסיון שלי הקושי הגדול הוא בסוף הדוקטורט, כאשר נשים בוחרות לא להמשיך בחיים האקדמיים. רק מעט מאוד מהן נוסעות לעשות פוסט דוקטורט בחו"ל, שהוא תנאי לקבלת משרה באקדמיה".

 

פרופ' כרם מספרת שלאחרונה השיקו באוניברסיטה העברית תוכנית של מלגות נסיעה לפוסט דוקטורט לנשים בלבד. "הקושי הוא בעיקר במדעים הניסויים, מפני שפוסט דוקטורט יכול להימשך 5-4 שנים ומתברר שלנשים הרבה יותר קשה לעשות רילוקיישן למשפחה שלהן לעומת הגברים. הרבה סטודנטיות שלנו מוותרות מראש כי הן מבינות שלא יוכלו לעשות זאת. מעבר לזה אנחנו מנסים למצוא פתרונות לכך נשים יוכלו להתקבל לאקדמיה מבלי להיות שנים בחו"ל".

 

סיבה נוספת למיעוט הנשי היא העובדה שהחיים האקדמיים תובעניים מאוד. "לא כל אחת רוצה לקחת את זה על עצמה, במיוחד כשזה בא עם משפחה וילדים", אומרת פרופ' כרם. "נדרשת השקעה בשני הדברים ואני שומעת הרבה נשים שאומרות שהן לא מסוגלות".

 

כרם מוסיפה שלאורך הקריירה שלה היא לא הרגישה שהופלתה לרעה בשל היותה אישה: "חזרתי מהפוסט דוקטורט עם תינוקת בת חודש. אני גנטיקאית, ולאחר חצי שנה הקמתי את המעבדה שלי. הייתי מגיעה למעבדה והולכת כל יום ב-16:00 כי הייתה לי תינוקת בבית. זה היה קשה מאוד, אבל הייתי מאוד נחושה כי שני הדברים היו חשובים לי, והצלחתי".

 

Read this article in English

 


פורסם לראשונה 04/03/2014 22:40

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עידו ארז
אילוסטרציה
צילום: עידו ארז
מומלצים