שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    פרשת השבוע: טיפים משמיים לניהול עובדים
    פרשת צו, העוסקת בעבודת הכהנים, מלמדת כיצד להתמודד עם פרפקטציוניזם משתק, ומסמנת דרך לשמירה על מוטיבציה בעבודה. פרשת שבוע כלכלית
    פרשת צו, העוסקת בעבודת הכהנים, מעניקה לנו כמה תובנות על פרפקטציוניזם ומוטיבציה של עובדים. 

     

     

    הפרשה פותחת במילה "צַו": צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה... (ויקרא ו, 2). רש"י מסביר את המילה "צו" כמילת זירוז: "אין 'צו' אלא לשון זירוז מיד ולדורות". כלומר אלוקים מבקש ממשה שידרוש מהכוהנים להזדרז בעבודתם;

     

    אך לקראת סוף הפרשה אלוקים נותן לכוהנים הוראה אחרת, והיא - שלא ייצאו ממקום העבודה עד שתהיה זו העבודה מושלמת לכל פרטיה: וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם (ויקרא ח, 33).

     

    מסביר הרמב"ן: "עניין הפסוק הזה שלא יצאו מפתח אהל מועד יומם ולילה בשעת עבודה. כלומר, עד שישלימו כל העבודה המוטלת עליהם באותו העת. והיא מצווה הנוהגת לדורות שלא יניח כהן עבודה ויצא".

     

    מהי, אם כן, הדרך הרצויה? להזדרז במשימות - או להשלימן תוך ירידה לפרטים מבלי להתחשב בלוחות זמנים? זוהי תמיד הדילמה של ה"פרפקטציוניסט", זה הדואג לכל הפרטים ומתעקש לסגור את כל הקצוות בצורה מושלמת.

     

    לכאורה, אמורה תכונה זו להוות יתרון למעסיק, אולם החיסרון שבגישה זו הוא הזמן הנדרש להשלים את המשימות וחוסר היכולת של העובד לראות את עבודתו בתוך התמונה הכוללת. אולי מהעובדה שאלוקים נותן במקביל את שתי ההנחיות, גם הנחיה להזדרז וגם הנחיה להשלים העבודה לפרטים, ניתן ללמוד כי יש למצוא את דרך האמצע ביניהן - זו שמאפשרת לנו להשלים משימות בצורה מיטבית, אך גם ביעילות ובמהירות.

     

    אש פנימית

    בהמשך הפרשה אנו מוצאים לימוד נוסף והפעם בעניין המוטיבציה, שהיא הגורם המניע אותנו בכלל לבצע את הפעולות שאנחנו נדרשים להן או שבוחרים לעשותן: וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה... (ויקרא ו, 5).

     

    למה מכוונת המילה "בו"? ייתכן שהמילה בּוֹ מתייחסת למזבח שעליו מקריב הכהן את הקורבן ושעליו נמצאת האש, אבל אפשר גם לקרוא את הפסוק במובן אחר ולפיו המילה "בו" מתייחסת לכוהן, שעבודת הקורבנות מציתה בו אש פנימית של מסירות, תשוקה ומוטיבציה לעבודה.

     

    נסו לחשוב על אדם שאתם מכירים ושאתם יודעים שהוא ממש אוהב את מה שהוא עושה. איך זה מרגיש? איך הוא נראה? איך אתם יודעים שהוא אוהב את מה שהוא עושה? כעת נסו לחשוב על אדם שאתם מכירים ויודעים שממש אינו אוהב את מה שהוא עושה. אני מאמינה שההבדל ביניהם נוגע בעיקר לברק שניצת להם בעיניים ולאותה אש פנימית שבוערת או שאינה בוערת בהם.

     

    תיאוריית ההנעה של סטיבן קוביי, המכונה "מודל האש הפנימית" והמתוארת בספרו "העיקר להתחיל בעיקר", מתייחסת ל"גורמי ההנעה" השונים בין בני האדם, שמביאים אותם לתחושה עילאית של אש פנימית היוקדת בתוכם. על קצה המזלג: לפי קוביי אנשים שונים מוּנָעים על ידי גורמים שונים, משום שיש להם צרכים שונים. בהקשר זה, מונה המודל של קוביי ארבעה צרכים עיקריים: הצורך לחיות; הצורך לאהוב ולהיות נאהב; הצורך ללמוד ולהתפתח; והצורך להיות משמעותי ולהותיר חותם.

     

    איתור גורמי ההנעה של העובדים וזיהויים יאפשרו למנהלים לגבש את הדרך הנכונה להניע אותם לעבוד, באופן שה"אש תוקד בם ולא תכבה". וכמובן חשוב להבין שאסטרטגיית הנעת העובדים עשויה להיות שונה בין עובד לעובד. 

     

    מרים שפיר היא יועצת קריירה ומחברת הספר "רעיון עבודה שבועי" - היבטים תעסוקתיים בפרשות השבוע

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פרשת השבוע: טיפים משמיים לניהול עובדים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים