כשהילד מפחד מהתחפושת: פורים כדרך להתמודדות עם פחדים

חג פורים הוא חג שמח וגדול לילדים, אך עלינו לזכור שהחגיגה עלולה להכיל גם אלמנטים מפחידים עבור ילדים קטנים. עלינו להתחשב בגיל הילד, במזג הילד וביכולת שלו להתמודד עם גירויים חזקים ושינויים מרובים שהחג מזמן ולפעול בהתאם.

חרדות/פחדים טבעיים

חרדת הזר- מגיל 8 חודשים למרבית התינוקות העדפה בולטת לדמויות מוכרות ורתיעה מאנשים שלא פגשו. חשיפה הדרגתית לזר, בניית יחסי אמון בינו לבין הדמות , מאפשרת לילד להגדיל את מעגל האנשים שהוא יכול לרגיש נוח בקרבתם. בפורים מתייחס הילד למסכה כפנים לא מוכרות ואף מפחידות, אין הוא מתייחס לאדם שמתחת. תינוק, לא מבין שמתחת למסכה עשויה להיות דמות מוכרת ואהובה.על פי תפיסתו הדמות המוכרת "נעלמה" מעיניו. על כן, יש להימנע משנוי דרמטי בחזות או מהסתרת הפנים עם מסכה או צבעי הסוואה.

פחד מליצנים, מסכות ותחפושות (חשש שעשוי לקבל ביטוי כבר בגיל 8 חודשים) - תינוקות לא מבינים את המושג תחפושת או מסכה. מיקי מאוס, ליצנים או דמויות רובוטיות עלולים להוות לגביו דמויות מפחידות . מסכה מפחידה או היתולית היא עדיין מבחינת הילד פרצוף לא מוכר ומוזר. המטפלת חייבת לגלות רגישות וכבוד לחששות הילד ולהימנע מהנטייה לקרב אותו לדמות שאינה מוכרת או מפחידה עבורו.

בנוסף, מה שנראה בעיני המבוגר "חמוד, או יפה" לא תמיד נראה כך לפעוט. עד שיגבש הילד את העדפותיו ואת בחירותיו על פי סביבתו התרבותית יש לכבד את אי רצונו של הילד ללבוש, לחבוש תחפושת או מסכה . על רקע זה אפשר גם להבין את התנגדותו להשתתף בתהלוכות פורים או מסיבת חג.

תינוקות ופעוטות עלולים לפחד גם מהמסכה הכי פשוטה(צילום: shutterstock)

ילדים בכל גיל יכולים לחוות פחד מדמות או חיה שעוררה בהן תחושה בלתי נעימה או בהלה - (נשיכת כלב, צעקות רמות, שימוש בכלים רועשים). יש לבנות מערכת יחסים "מתוקנת" על ידי יצירת מפגשים נוספיםשיהיו נעימים עבור הילד בקצב שלו. הכנסת חומרים ואביזרי חג באופן הדרגתי, מכינה את הילד לחקרנות טבעית.

פחד מאירועים מפחידים ו/או דמויות דמיוניות - מגיל שלש לערך הדמיון המתפתח מקבל מעוף. הילד שעדיין לא מבחין בין מציאות לדמיון מגיב למחשבה שלילית במצוקה ממשית. מחשבות על מכשפות, גנבים, מחבלים ומפלצות עשויות לרדוף את הילד בזמן ערות ולשוב ולהפחיד בשעות הלילה כשהוא מרגיש מבודד ופגיע במיוחד. מאמצי השכנוע שאין סכנה נשקפת או שאין מפלצת לא יעזרו מאחר ובגיל זה אין לילד את היכולת להבין את ההבדל בין תחושותיו ומחשבותיו.

המבוגרים יצליחו להרגיע את הילד במתן דוגמאות מוחשיות ליכולת שלהם להגן עליו תוך הבטחה שיהיו לצידו וישמרו עליו מכל רע. לעתים יכולים המבוגרים "להשתמש" בדמיון הילד לטובת פתרון – דמיוני שירצה את הילד. מכל הנאמר לעיל, וגם מההיבט הבטיחותי- אין להלביש מסכה המסתירה את פני המבוגר או הילד.

משחק

מתקבל על הדעת שילדים יוכלו ליהנות מההתחפשות לאחר שהתחילו לשחק משחק דרמטי-מסמל. בגיל שנה וחצי ילדים מתחילים להשתמש בחפצים כדי לקדם את המשחק הדרמטי. ישתו מכוס "לחיים" , ישתמשו בטלפון לשיחה עם אמא ויכינו עוגות מפלסטלינה. בגיל שנתיים וחצי מטפלת יכולה לדלות רעיונות למשחק ולתחפושת משמעותית עבור הילד מהתבוננות בילד המגלה עניין במשחק ולהציע תחפושת שתעשיר את המשחק (רופא, אחות, חתן, כלה, אמא, אבא) לשלב צעדים ריקודים וקולות שמחקות חיות או אנשים – "חתול" " כלב" "לדפוק על דלת" או פעילויות מוכרות כמו: יום הולדת לבובה, מכולת וכדומה.

משחק דרמטי, משחק מדמה ("בוא נגיד" משחקי "כאילו") - פנטזיות ודמיון מהווים חלק חשוב בהתפתחות תקינה של ילדים. חלק טבעי ומהנה זה שמתחיל בילדות המוקדמת יכול להיות מועשר בידי מבוגר שייהנה מהיותו חלק מהמעגל החברתי של הילד. עידוד משחק דרמטי – משמעו עידוד הילד להתפתחות וצמיחה שמחה ובריאה.

משחק בתיאטרון בובות יכול לסייע להתמודד עם פחדים(צילום: shutterstock)

המשחק הדרמטי, משחק בבובות, משחק בבובות כפפה, אביזרים ותחפושות-מסייעים להפעלת הדמיון במשחק. די במספר פריטים, אביזרים או בדים כדי שהילד ירגיש שיש לו "חומרים איכותיים " להעשרת המשחק והחשיבה.

כשילדים משתפים פעולה עם ההצעה שלנו :"בואו נגיד שאנחנו ילדים גדולים, אבא, אמא או תינוק", נדע שהילד לוקח על עצמו משחק תפקיד. חלק מהדמויות קשורות לדמויות מוכרות (אבא, אמא, כלב, חתול) או דמויות נערצות (שוטר, כבאי , דורה).

משחק דרמטי מורכב יותר, יכול להעסיק ילדים זמן רב בפעילויות המדמות נסיעה באוטו, הכנת אוכל, טיפול בתינוק או הצלת כדור הארץ עם חרב קסמים שמצאו בחצר. לעתים משחק דמיוני עשוי לעזור לילד להתכונן לאירוע (רופא) או לשחזר חוויה.

המלצות

הדרגתיות: לתת לילד את האופציה להתחפש, למדוד ולשחק בתחפושת כשבוע לפני "הרגע" המכריע. כך תוכלו למנוע משברים או התנגדויות של הרגע האחרון. ( מה שמוכר ונוח- עשוי להיות חביב ופחות מאיים)

תנו להם לבחור את האיפור(צילום: shutterstock)

• נונה להבי היא מפקחת מעונות יום, האגף לגיל הרך בויצו. הצטרפו אלינו בפייסבוק "קול להורה "