שתף קטע נבחר

איך שוק ההון עובד? הלוואי שידענו

איך נקבע מחיר של מניה, האם יש לה ערך אמיתי ולמה שוק המניות עולה ויורד כל הזמן? לשאלות הללו יש תשובות שונות, אבל בסופו של דבר הכל החלטה של נקודת מבט. אושי שהם-קראוס מסביר דרך הפילוסופיה של הכלכלה

למה מניה מסויימת שווה עכשיו עשרה שקלים? ומה גורם למחיר שלה לעלות בעשרה אחוזים בדקה הזאת? האם המערכת של שוק המניות הגיונית? אבל מה הכוונה כאן להגיונית? ואם כן, לפי איזה הגיון בדיוק? האם למניה יש ערך אמיתי? אבל מה זה ערך אמיתי? ולמה שוק המניות עולה ויורד כל הזמן? הרבה שאלות ואין תשובה אחת.

 

  

ובכל זאת, בטור הזה ננסה לבחון את השאלה באמצעות הנחות היסוד של הכלכלה של המערכות המורכבות. נשתמש במושגים של התחום הזה כדי להסביר מה גורם לשוק במניות לעלות ולרדת בבלגן כזה.

 

 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

 

תלוי איך מסתכלים על העולם

כשמנתחים את התנהגות שוק ההון בהתאם להנחות של הכלכלה מורכבת (EconomyComplex) אנחנו צריכים להביט על השוק הזה לא ממבט חיצוני של מדען המסתכל על התופעה, אלא דווקא ממבט פנימי צומח.

 

כלכלן מיינסטרימי (מהזרם המרכזי) היה מסתכל על העליות והירידות במחירים של המניות השונות, מסדר אותן בטבלה או בגרף ומנסה לייצר נוסחה או פונקציה שתבטא את התנודות. זו הסתכלות מבחוץ. הוא מביט על המערכת כולה ומתוך המבט הזה מנסה להבין איך ולמה פועלים החלקים שמרכיבים אותה. אבל בכלכלה של מערכות מורכבות הגישה תהיה שונה.

 

אנחנו מתחילים במניות הבודדות. נתחיל מתוך ההתרחשות. מבפנים. והמבט שלנו יתחיל מהלמטה של המערכת. הכלי שלנו יהיה הדמיה ממוחשבת שתציג את ההתפתחות של המערכת. ההדמיה הזאת תתחיל משלב התחלתי ותצמח יחד איתו. ואנחנו, החוקרים, נלווה אותה ונראה לאן היא צומחת. לצורך כך אנחנו מכניסים את אחד המושגים המעניינים ביותר שבו משתמשים בסימולציות כאלה; אוטומטים סלולריים.

 

על תאים אוטומטים שמדמים את החיים

המתמטיקאי סטיבן וולפראם מציג בספרו A New Kind Of Science (סוג חדש של מדע) תיאור קצר של סימולציה כזו. נתאר את הסימולציה באופן סיפורי ונשלב גם את הביטוי הגראפי שלה.

 

בואו נתחיל מאדם אחד. במקרה שלנו הוא אחד ממיליונים שבפעולות הקנייה והמכירה של המניות שלו הוא משתתף ביצירה של השוק. בסימולציה כזאת אנחנו רואים גם את השכנים שלו. האנשים שלצורך הניסוי יודעים מה הוא החליט לעשות ומושפעים ממה שהוא החליט לעשות.

 

בואו נשרטט. ניקח נייר משבצות ונצביע על משבצת אחת. הנה, זה אני. ובתור אדם שפועל כל הזמן בשוק ההון אני יכול או למכור את המניה שלי או לקנות מניה כזו. אם אני קונה עכשיו, אני צובע את עצמי בשחור ואם אני מוכר אני צובע את עצמי בלבן. לצורת ההדגמה נישאר רק עם שתי האפשרויות האלה. עכשיו נביט על השכנים שלי. יש לי שמונה שכנים. מימין ומשמל. למטה ולמעלה. ובאלכסונים.

 

כל אחד מהם יכול לקנות או למכור. בהתאם לכך נחליט אם לצבוע את המשבצת שמייצגת אותו בשחור או להשאיר אותה לבנה. בואו נניח שסימנו את מצב המכירה והקניה בבניין שלי. למצב הזה נקרא המצב הראשוני. רק לשם דוגמה, זה יכול להראות למשל ככה. בדגם הימני (אני משתמש בו רק כדי להדגים), אני הוא הלבן באמצע, וכל שכני צבועים בשחור. במצה הראשוני הזה, אני מוכר וכל השכנים שלי קונים. הנה:

 

 

עכשיו בואו נדבר על השפעה סביבתית. נקבע חוקים סוציולגיים שלדעתנו מייצגים את האופנים שאנשים משפיעים זה על זה במניות. נגיד למשל (שימו לב, זה שרירותי לגמרי, רק כדי להמחיש) שריבוע שהיה קודם לבן (כלומר, מוכר) הופך בדקה הבאה לקונה (כלומר לשחור) כאשר יש לו לפחות ארבעה שכנים שמוכרים.

 

ונניח שקונה (ריבוע שהיה שחור) הופך למוכר (כלומר, נצבע אותו בלבן) רק אם שלושת השכנים שלו מלמעלה (בדף המשבצות) מכרו (כלומר הם לבנים). המטרה שלנו בסימולציה כזאת היא להראות שבהינתן מצב ראשוני פשוט - מצב אקראי של מוכרים וקונים שמקובצים יחד על הדף - ובהינתן חוקי פעולה פשוטים, המערכת הופכת לדינמית ומגוונת ואולי בלתי ניתנת לתחזית.

 

בעצם נרצה להראות שהמורכבות הרבה והדינמיות המטורפת של שוקי הון נובעת ממיליארדי אינטרקציות של בני אדם שפועלים באמצעות כללים מאוד בסיסיים ולא מתוחכמים במיוחד. חוץ מזה נרצה להראות שכל הנוסחאות שמנסות לבחון באמת מה "הערך" של מניה בזמן מסויים לא ממש רלבנטיות.

 

עכשיו נריץ את הסימולציה שלנו. בכל שלב כל תא, בתורו, יצטרך להשתנות בהתאם למצבם של השכנים שלו. נניח שהייתי בשלב הראשוני לבן. כלומר מכרתי, אבל ארבעה מהשכנים שלי היו במצב הראשוני לבנים גם הם, הרי במצב השני של המערכת אני מושפע מהם והופך, לפי חוק הפעולה הפשוט שהגדרנו, לקונה. המחשב יצבע אותי בשחור. אבל גם לכל אחד מהשכנים שלי, התאים שמקיפים אותי, יש שכנים, וגם הם ממשיכים להיות מוכרים וקונים בהתאם לשכנים שלהם.

 

ולכן במצב הרביעי והחמישי אני שוב אשנה את המצב שלי, כי השכנים שלי, לפחות בחלקם, ישנו גם הם את ההחלטות שלהם. וגם הם יעשו את זה בגלל השכנים שלהם. והנה, דף המשבצות משתנה ללא הרף ומייצר קומבינציות מסקרנות של שחור ולבן.

 

ניסוי כזה יראה לנו בסופו של דבר לאן יכולה להתפתח מערכת של השפעות הדדיות שמשפיעים אחד על השני שכנים, והשכנים משפיעים על שכניהם וכולי וכולי. וכל זה בתוך תהליך שאורך זמן רב. והנה, יצורי מחשב מופשטים ודינמיים כאלה נקראים, תאים אוטומטיים (Cellular Automata). ונייר המשבצות הזה מהווה יצוג גרפי מחשבני של מערכת מורכבת. הנה, ככה זה יכול להיראות. נמשיך בשבוע הבא.

 

ד"ר אושי שהם-קראוס , פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר ומעביר הרצאות לקבוצות ולחברות. אתם מוזמנים להאזין תכנית הרדיו השבועית שלו 'קצה הקרחון על חברה וכלכלה' מדי יום רביעי לאחר חדשות 12:00 ברשת א' של קול ישראל

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
איך שוק ההון עובד?
צילום: shutterstock
צילום: חן אלוני
אושי שהם-קראוס
צילום: חן אלוני
מומלצים