שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האם נשים היו מביאות לשלום עם הפלסטינים?
    למעט עלה תאנה פה ושם, רוב האנשים שניהלו את המו"מ המדיני מאז אוסלו היו גברים. אבל שורת פרויקטים בלתי רשמיים סימנו לעצמם מטרה לשנות את התמונה. נשים ערביות ויהודיות נפגשות על בסיס קבוע בתקווה להביא לפמיניזציה של התהליך: "נשים חייבות להיות בין מקבלי ההחלטות"

    כוכבה מועלמי, עובדת סוציאלית במקצועה, בעלת תואר שני ב"ניהול וישוב סכסוכים", היא מסוג הנשים הרוצות לשנות את המציאות ולגרום ליותר נשים לקחת חלק פעיל בקידום תהליך השלום. היא לוקחת חלק פעיל בפרויקט Interpeace, הכולל בין השאר נשים דתיות העוסקות בקידום תהליך השלום. יותר משני עשורים חלפו מאז החל תהליך אוסלו, ולמעט נציגות מינורית – חנאן עשראווי מפה וציפי לבני משם – המהלכים הרשמיים שלו כמעט שלא כללו נשים. קל וחומר דתיות.

     

    "לנשים יש תפקיד חשוב בדרך לפתרון הסכסוך", קובעת מועלמי. "אנחנו יכולות לנהל את הסכסוך נכון יותר. גברים מתקשים להכניס את הפן הרגשי לתוך הדיאלוג, לעומת נשים שיכולות לערב גם אמוציונליות".

     

    האומנם לאישה יכולה להיות תרומה ייחודית ושונה במסגרת פוליטית, רק מעצם היותה אישה? האם התהליך המדיני היה נראה אחרת אילו נשים היו תופסות בו חלק יותר משמעותי? קולות נשיים הקוראים לסיים את הסכסוך גוברים והולכים בשטח, והם מושמעים במגוון פעילויות המיועדות בראש ובראשונה להעצים נשים ולהקנות להן את הכלים לקדם את עצמן, כל אחת בקהילתה.

    נשות Interpeace. "להכניס למו"מ צדדים שחסרים בו" (צילום:  Interpeace UNDP) (צילום:  Interpeace UNDP)
    נשות Interpeace. "להכניס למו"מ צדדים שחסרים בו"(צילום: Interpeace UNDP)

     

    פרויקט Interpeace בישראל מבקש לקדם השקפות של ציבורים שקולם לא נשמע על פי רוב בכל הקשור לתהליך השלום - ערבים ישראלים, נשים דתיות, עולי חבר העמים ועוד – ולסייע במציאת פתרון בלתי אלים לסכסוך. "הפרויקט מסייע למשתתפות להכיר את הצד השני ולהבין טוב יותר את הסכסוך", מוסיפה מועלמי. "נחשפנו לדברים שלא ידענו. גילינו שאנחנו רואות דברים באופן דומה, רק שאנחנו מסתכלות עליהם מזוויות שונות. הנרטיבים שונים אך יש דברים שמתחברים".

     

    נשים באופן כללי צריכות לקחת חלק בדיונים מסביב לשולחן המשא ומתן, או שמפגשים לא פורמליים מהסוג שקורים בשטח הם התשובה?

    "גם וגם. כמובן שיש מקום ליותר נשים במשא ומתן עצמו. אנחנו יכולות להכניס צדדים שחסרים שם, כי נשים יכולות להביא לידי ביטוי בצורה טובה יותר נושאים שנויים במחלוקת. אנחנו יכולות לבסס את ההשקפה שלפיה כולנו בני אדם שווים שרוצים לחיות בשלום, ביחד, בשקט".

     

    נשים קשובות יותר

    את מרכז המבקרים של סינדיאנת הגליל, העוסק בסחר הוגן, מנהלת חנאן מנאדרה. היא פעילה חברתית מוכרת בקהילות נשים ערביות, ולדבריה המרכז נבנה מלכתחילה במטרה לסייע לנשים ערביות חסרות השכלה לממש את עצמן.

     

    "מסיבות רבות הנשים הללו לא התקדמו בחייהן ואנחנו מכשירים אותן למלאכת יד", היא מסבירה. "ברגע שאישה הופכת עצמאית מבחינה כלכלית, הדבר משפיע ישירות על מעמדה החברתי במגזר הערבי. כפועל יוצא, נשים רוצות להשפיע על סוגיות שנחשבות גבריות. גם בפוליטיקה נדיר למצוא נשים ערביות, כי הפטריארכיה מפלה אותנו". 

     

    למען סחר הוגן, Cospe. "כל אחת מגיעה עם דעותיה הקודמות" (צילום: Massimo Alone) (צילום: Massimo Alone)
    למען סחר הוגן, Cospe. "כל אחת מגיעה עם דעותיה הקודמות"(צילום: Massimo Alone)

     

    במסגרת הפעילות שלכם מתקיים גם מפגש בין נשים ערביות ליהודיות. כיצד מפגש כזה מפרה את ההידברות?

    "כל אחת מגיעה עם דעותיה הקודמות, אבל בזמן המפגש הפערים הללו מתחילים להצטמצם. ההנהגה שמעצבת את המדיניות הובילה את שני העמים לבדלנות ולקיצוניות, ופרויקטים כאלה מצליחים להוריד קצת את המחסומים וליצור שפה משותפת. בסוף התהליך נוצרת סולידריות וקירבה".

     

    מנאדרה גורסת כי העובדה שמדובר בנשים משליכה לחיוב על התהליך: "יותר קל לקיים מפגש כזה בין נשים. הן קשובות יותר. בהתחלה הן יוצרות שפה משותפת על בסיס החיים האישיים שלהן, וכשעולות על הפרק הסוגיות השנויות במחלוקת – כמו הכיבוש – כבר יש דיבור אחר".

     

    החלטה פמיניסטית דרמטית

    יש גם מי שמחזיקה בתפיסה שלפיה השאלה "מה אישה יכולה לתרום לתהליך המדיני" היא מיותרת ומקוממת, ולראייה - היא לא נשאלת לגבי המין הגברי. ד"ר טל דקל, חברה בעמותת "אחותי" העוסקת בצדק חברתי-כלכלי, מציינת את המובן מאליו: "כמו כל סובייקט, גם האישה צריכה להיות מיוצגת, אבל בפועל יש מנגנוני הדרה שלא מאפשרים לה לעשות את זה. אתוסים, אידיאולוגיות ואינטרסים דוחקים את הנשים החוצה".

    כנס של "איתך מעכי" (צילום: בני גם זו לטובה) (צילום: בני גם זו לטובה)
    כנס של "איתך מעכי"(צילום: בני גם זו לטובה)

    בימים אלה שותפה ד"ר דקל לפרויקט של כ-30 ארגונים שמטרתו להביא ליישום החלטה 1325 של האו"ם, המבססת את המחויבות של מועצת הביטחון להבטיח את ייצוגן של נשים בתהליכי שלום ובפוליטיקה הבינלאומית. את הפרויקט הזה מנהלת עו"ד ענת טהון אשכנזי, חברה בעמותת "איתך-מעכי", שמגדירה את המהלך "החלטה דרמטית בעולם הפמיניסטי", הקושרת בין נשים,

    שלום וביטחון.

     

    לדבריה, "יותר מ-40 מדינות כבר אימצו אותה, ואנחנו מובילות מהלך לאימוץ כזה גם בארץ. נשים מכל המגזרים ומכל קצוות המפה הפוליטית השתתפו בכתיבת התוכנית. צריך לשלב נשים במוקדי קבלת ההחלטות לא רק מתוך תפיסה דמוקרטית, אלא מתוך הבנה שללא פרספקטיבה נשית אין תפיסה כוללת של החברה".

     

    טהון-אשכנזי וד"ר דקל מסכימות שיותר נשים בנוף הפוליטי והמדיני יוכלו לעשות את השינוי הדרוש כדי להניע קדימה את התהליך המדיני, ולו רק בשל שינויי הטרמינולוגיה. "כרגע המושג ביטחון מיתרגם למיליטריזם, ואנחנו רוצות לשנות את זה", אומרת ד"ר דקל. "זה לא מספיק שיהיו רק יותר נשים, אלא שהן תהיינה מקבוצות שונות וייצגו מגוון קולות".

     

    טהון-אשכנזי: "יש כל כך הרבה זהויות של נשים והשקפות שלא נמצאות מסביב לשולחן. אם הן היו שם זה ללא ספק היה משפר את העמדות".

     

    להשקפתך, היינו מגיעים להסדר אם היו יותר קולות נשיים שמעורבים ישירות בתהליך?

    "אני חושבת שכן. גם מתוך אמונה אישית וגם מתוך התבוננות על מקרים דומים בעולם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "האם נשים היו מביאות לשלום עם הפלסטינים?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Interpeace UNDP
    נשות Interpeace. "הנרטיבים שונים, אבל יש דברים שמתחברים"
    צילום: Interpeace UNDP
    ד"ר טל דקל
    ענת טהון אשכנזי
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים