מדעני העתיד של מכון ויצמן

ד"ר ערן אלינב, המחלקה לאימונולוגיה

ערן אלינב למד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, "מקצוע שמשלב יכולות אינטלקטואליות ואנושיות", לדבריו, והתמחה ברפואה פנימית בבית החולים "הדסה" בהר הצופים. במקביל לכך החל להתעניין ולעסוק במחקר, ועם סיום ההתמחות החליט להעמיק את ידיעותיו ואת יכולותיו בתחום זה. את התואר השלישי המחקרי, בהנחייתו של פרופ' זליג אשחר במכון ויצמן למדע, עשה במקביל לעבודתו כרופא במכון למחלות דרכי העיכול במרכז הרפואי תל-אביב על-שם סוראסקי, ולאחר מכן יצא למחקר בתר-דוקטוריאלי במעבדתו של האימונולוג פרופ' ריצ'רד פלאוול בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל. בשנת 2012 הצטרף למחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע. ערן נשוי להילה, רופאה בכירה, מנהלת המרכז לרפואת איידס בבית החולים "הדסה". לזוג תאומים בני 13, שירה ועמרי, וילדה בת 8, ענבל. את זמנו הפנוי הוא מקדיש לספורט ימי, לרכיבה על אופניים ולטיולים.

השאלה: מה הוא "סופר-אורגניזם"?

הממצאים: גישה זו מכירה בחשיבותן של אוכלוסיות עצומות של יצורים חד-תאיים השוכנות בגוף האדם. ד"ר אלינב ושותפיו למחקר חוקרים את יחסי הגומלין בין אוכלוסיות אלה לבין הגוף המאחסן אותן, וכן את התפקיד שחלקן ממלאות בהתפתחות מחלות כמו סרטן, סוכרת, השמנת יתר ועוד.

ד"ר שראל פליישמן, המחלקה לכימיה ביולוגית

ד"ר שראל פליישמן למד לתואר ראשון בתוכנית הבין-תחומית לסטודנטים מצטיינים של אוניברסיטת תל-אביב, שם גם השלים בהצטיינות את התואר השני והשלישי. לאחר מכן יצא למחקר בתר-דוקטוריאלי באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, ובשנת 2011 הצטרף למחלקה לכימיה ביולוגית במכון.

השאלה: כיצד חלבונים נצמדים ונקשרים זה לזה?

הממצאים: שיטה לכיוונון המאפיינים הפיסיקליים של פני השטח של חלבונים גורמת להם להיקשר בחוזקה לחלבוני מטרה. השיטה עשויה לשמש, בין היתר, לבלימת נגיפים גורמי מחלות.

ד"ר נועם שטרן-גינוסר, המחלקה לגנטיקה מולקולרית

ד"ר נועם שטרן-גינוסר השלימה לימודי תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, והמשיכה ללימודי תואר שני ותואר שלישי באימונולוגיה בבית-הספר לרפואה של האוניברסיטה. לאחר מכן יצאה למחקר בתר-דוקטוריאלי באוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו, כשהיא נעזרת במילגה של התוכנית הלאומית לקידום נשים במדע, שמעניק מכון ויצמן למדע. מחקריה זיכו אותה בפרס קלור לשנת 2013. בשנת 2014 הצטרפה לסגל המחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון. נועם נשואה ואם לילד.

השאלה: כיצד נגיפים מצליחים לפלוש לתוך תאים, ולנצל את מערכות התא לצרכיהם?

הממצאים: מדעני המכון חוקרים כיצד בדיוק "חוטפים" הנגיפים את מערכת התרגום של התא, כדי לייצר באמצעותה את החלבונים הדרושים להם, באמצעות מיפוי כל מולקולות האר-אן-אי הנוצרות התא המודבק בנגיף. בין הטקטיקות שנמצאו: ייצור מולקולות מיקרו-אר-אי-אי המפחית את יכולתו של התא להתנגד לפלישה, ומולקולות אר-אן-אי המווסתות את ייצור החלבונים בתא.

ד"ר אסף ורדי, המחלקה למדעי הצמח

אסף ורדי נולד בחיפה ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר קבלת תואר שלישי באקולוגיה מולקולרית בשנת 2004, יצא למחקר בתר-דוקטוריאלי ב-Ecole Normale Superieure שבפאריס, ובאוניברסיטת רטגרס שבניו ג'רזי. בשנת 2010 הצטרף למחלקה למדעי הצמח במכון. אסף נשוי לאמנית ניבי אלרואי, אשר מקבלת השראה ממושגים ביולוגיים מהמחקר המדעי שלו - כמו אפופטוזיס ותקשורת בין-תאית - ומעניקה להם פרשנות מחודשת בעבודותיה. באחרונה שיתפו השניים פעולה בכתיבת ספר ילדים שמסביר עקרונות ותהליכים אקולוגיים באמצעות הצגת חיי מיקרו-אורגניזמים בטיפה של מי ים.

השאלה: מדוע נוצרים באוקיינוסים מרבדים של אצות פורחות? ומדוע הם קורסים במהירות?

הממצאים: מדעני המכון חוקרים את האקולוגיה, הגנומיקה והביולוגיה התאית של אצות חד-תאיות, במטרה להבין את התופעה המסקרנת.

ד"ר אוהד שמיר, המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית

הצטרפותו של ד"ר אוהד שמיר למכון ויצמן למדע היא, במובנים רבים, שיבה הבייתה: הוא נמצא עתה באותה מחלקה בה עובד אביו, פרופ' עדי שמיר. אוהד גדל ברחובות והשתתף בחוגים לנוער שוחר מדע במכון. את כל לימודיו הגבוהים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמסגרת זו התחיל לחקור בתחום הלמידה החישובית. את מחקרו הבתר-דוקטוריאלי ביצע במרכז המחקר של חברת מייקרוסופט בקיימברידג', מסצו'וסטס. "מייקרוסופט העניקה לי הרבה חופש לעסוק בתחומי העניין שלי. אמצעים ותשתיות אינם מהווים שם בעיה. השהות שם העניקה לי גם אפשרויות ליצור קשרים עם מספר אנשים אשר עובדים על יישומים מעשיים בחברה, וקשרים אלה הובילו לרישום מספר פטנטים".

בזמן מגוריו בבוסטון התחתן עם מיכל, שמסיימת בימים אלה את עבודת הדוקטורט בלימודי הודו באוניברסיטת הרווארד. לימודיה של אשתו שימשו לשמיר תירוץ מוצלח להגשים את תחביבו האהוב ביותר – נסיעות בעולם, שבמהלכן, בין השאר, הוא מטס על הרים. למרות שבימים אלה הוא עסוק בהצנעת מחקרו במכון, הוא מקווה למצוא זמן בעתיד להמשיך בתחביב זה.

השאלה: האם מחשב יכול ללמוד ולרכוש מיומנויות בדומה לאדם?

הממצאים: מדעני המכון מפתחים תוכנות למידה חישובית שיאפשרו למחשב להתמודד עם אתגרים מורכבים, ויקרבו אותו ליכולות האדם.

ד"ר איילת ארז, המחלקה לבקרה ביולוגית

איילת ארז נולדה בחיפה, השלימה לימודי רפואה בטכניון, והתמחתה ברפואת ילדים בבית-החולים על-שם שיבא בתל השומר. את עבודת הדוקטורט בתחום הגנטיקה של הסרטן באוניברסיטת תל-אביב עשתה במקביל לעבודה במרפאת ילדים. לאחר מכן חיפשה תת-התמחות בגנטיקה קלינית אשר משלבת מחקר בתר-דוקטוריאלי, ומצאה את מבוקשה בביילור קולג' ביוסטון, טקסס. בשנת 2012 הצטרפה לסגל המחלקה לבקרה ביולוגית במכון. איילת, בעלה הווטרינר ושתי בנותיהם מתגוררים במושב בני ציון.

השאלה: מה אפשר להרוויח משילוב זווית הראייה של רופא וזו של מדען?

הממצאים: השילוב הזה מאפשר לרדת לעומקן של מחלות מטבוליות בעלות רקע גנטי, כמו סרטן, מחלות ניווניות של מערכת העצבים, וכשל כלייתי, בניסיון לפתח שיטות חדשות לריפויין.

ד"ר רון דיסקין, המחלקה לביולוגיה מבנית

רון דיסקין נולד וגדל בירושלים, שם, באוניברסיטה העברית, גם רכש את השכלתו המדעית: תואר ראשון ושני במדעי החיים ובביוכימיה, ותואר שלישי בביולוגיה מבנית בקבוצתו של פרופ' עודד ליבנה. לאחר מכן יצא למחקר בתר-דוקטוריאלי במכון הטכנולוגי של קליפורניה. בשנת 2012 הצטרף לסגל המחלקה לביולוגיה מבנית במכון. מילדותו נמשך לטבע, וגם אהב לפרק דברים כדי לגלות איך הם עובדים. השילוב הזה הוביל לבחירה בביולוגיה מבנית, אשר עוסקת במבנה המולקולות כבסיס להבנה כיצד הן פועלות. רון מתגורר ברחובות עם אשתו, עדי, ועם שני ילדיהם: אביגיל, בת שלוש וחצי, ואיתמר, בן שנה. את זמנו הפנוי הוא מבלה בטיולים ובחיק הטבע.

השאלה: כיצד אפשר למנוע את פלישתם של נגיפי HIV לתאים חיסוניים?

הממצאים: מדעני המכון מתכננים לפענח את המבנה המרחבי של חלבוני המעטפת של הנגיף, המשמשים לזיהוי התאים החיסוניים ולהדבקתם.

ד"ר רן בודניק המחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה

רן בודניק נולד בישראל, קיבל תואר ראשון בפיסיקה ומתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תוך כדי שירותו בתוכנית "תלפיות" של צה"ל, ב-1997. בשנים 1994-2004 שירת כקצין ומדען בצה"ל (סיים בדרגת רב-סרן). בשנת 2004 קיבל תואר שני מהטכניון, ובשנת 2009 קיבל תואר שלישי ממכון ויצמן למדע. לאחר מחקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קולומביה בארה"ב, חזר והצטרף לסגל מכון ויצמן למדע בשנת 2013.

השאלה: האם קיים ביקום "חומר אפל" כפי שסבורים מדענים רבים?

הממצאים: ד"ר רן בודניק חוקר את אחת השאלות המרכזיות בתחום הפיסיקה והאסטרופיסיקה – שאלת מהותו של החומר האפל, שמהווה, כך סבורים מדענים רבים, את עיקר בניינו ומניינו של החומר ביקום. במסגרת זו הוא משתתף בבניית גלאי חלקיקים ייחודי, שנועד לגלות את החומר האפל, במעבדה האירופית לחקר פיסיקת החלקיקים סר"ן, שליד ז'נבה.