שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קטרקט: הסיבות להיווצרותו והטיפול שיעזור
    הקטרקט נחשב לגורם הראשון בעולם לעיוורון, אולם בטיפול יעיל ניתן לפתור את הבעיה. מהם גורמי הסיכון ואיך מטפלים במחלה?

    קטרקט (ירוד) הינו מצב של עכירות של העדשה התוך עינית והפיכתה לצהובה. המצב נגרם בעקבות שינוי ו"הזדקנות" של תאי האפיתל הנמצאים בה. מדובר בגורם הראשון בעולם לעיוורון- אולם בעולם המערבי המצב מטופל ביעילות ובקלות יחסית.

     

    עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

     

    ישנם סוגים שונים של קטרקט. האבחנה ביניהם נעשית ע"פ מיקום העכירות בעדשה עצמה.עכירות במקום מסויים תשפיע ותפריע יותר/פחות מעכירות במקום אחר על פני העדשה. בנוסף קטרקט יכול להיות גם מולד ובמקרה כזה יטופל מיד.

     

    עוד כתבות במדור משקפיים

    למה כואבות העיניים כשיש מיגרנה?

    עדשות מולטיפוקל: איך נעשית ההתאמה למשתמש?

    ראיית עומק: איך אנחנו רואים בתלת מימד?

     

    למה זה קורה?

    גורם מרכזי ועיקרי הינו חשיפה לקרני השמש (קרינת ה-uV ). זהו אמנם נזק מצטבר שמתפתח במשך עשרות שנים אך הקשר הוא ישיר והדוק.

     

    מחקר שנעשה ובדק את הקשר הזה מצא והוכיח ששכיחות מקרי הקטרקט בדייגים היה גבוה יותר מאשר בעובדי משרד שלא נחשפו לשמש בזמן עבודתם. בנוסף מצאו שאצל הדייגים הקטרקט הופיע בגיל מוקדם יותר.

     

    גיל. ככל שמתבגרים השכיחות לקטרקט עולה.

     

    סוכרת.

     

    נטילת תרופות. בעיקר סטרואידים הניתנים לזמן ממושך.

     

    מחלות עיניים. כמו דלקת עיניים (uvitis) או הפרדות רשתית.

     

    עישון.

     

    השמנת יתר.

     

    מי בקבוצת הסיכון?

    לאדם בגילאים 65-74 יש סיכוי של 50% לפתח קטרקט ברמה זו או אחרת.

    מעל גיל 74 הסיכוי עולה ל-70%.

     

    איך לזהות שיש לכם קטרקט?

    השינוי הראשון שנרגיש יהיה שינוי בראייה-תחושה של "ערפול" או "מיסוך" כאילו מביטים דרך וילון או עדשה מלוכלכת.

     

    כפילות ראייה.

     

    סנוור מוגבר מאור.

     

    שינויים תכופים במרשם המשקפיים-בדר"כ עלייה לכוון המיופיה (יותר מינוס).

     

    שינוי בראיית צבעים-העולם נראה "צהוב" יותר.

     

    מהו הטיפול היעיל?

    הפתרון לקטרקט הינו נתוח שנחשב ותיק ובטוח ובו בעצם מוציאים את העדשה הטבעית העכורה ומחליפים אותה ב-IOL שהיא עדשה מלאכותית מושתלת וצלולה.

     

    מתי ללכת לניתוח?

    בגדול אין כאן חוקים ובדר"כ ההמלצה לגשת לניתוח תהיה כאשר הקטרקט מפריע לתפקוד היום-יומי. ישנו גם מצב הנקרא קטרקט "בשל" אך הוא נחשב מסוכן וכיום נמנעים מלהגיע אליו ומנתחים לפני.

     

    אז איך אנחנו יכולים להשפיע?

    היום אנחנו יודעים שקרינת ה- uv מסוכנת וגורמת לנזק בלתי הפיך, וניתן בקלות להפחית או לעכב אותו על ידי הרכבה של עדשות שמש או עדשות אופטיות המונעות מן הקרינה להגיע אל העין.

     

    חשוב לדעת, כי העדשות הכרחיות גם למתן הגנה ולמניעת הנזק הנגרם מן הקרינה וגם למניעת סינוורים לאחר ניתוח הקטרקט.

     

    היות שאחת הסיבות העיקריות להיווצרות ולהתפתחות הקטרקט היא החשיפה לקרינת ה- UV המזיקה, מומלץ להשתמש במשקפי ראייה (כאשר יש צורך) ובמשקפי שמש בעלי עדשות המגנות על עינינו מפני קרינה זו. בגלל שהנזק הוא נזק מצטבר חשוב להקפיד ולהרכיב משקפיים עם עדשות כאלה מגיל צעיר.

     

    לעדשות מקוטבות יתרון משמעותי – הן מסננות 100% מן הקרינה המזיקה, ובו זמנית מפחיתות סינוורים ומספקות נוחות רבה בהרבה מזו המסופקת על ידי עדשות שמש שאינן מקוטבות.

     

    בנוסף עד הניתוח אפשר להיעזר בפילטרים אופטיים מיוחדים למטרה זו הנמכרים בחנויות האופטיקה ובעצם מסננים את האור הכחול שמגיע לעין ובכך מקלים על תחושת הסנוור הקשה.

     

    הכותבת היא אופטומטריסטית B.Sc. מעבדות אסילור ישראל

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    האם ניתן לטפל בקטרקט ולהעלימו?
    צילום: shutterstock
    ענת בקר. אופטומטריסטית
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים