שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אהרן ברק: היו רגעי תסכול ואימה בקמפ דיוויד
    נשיא העליון בעבר נזכר בימים שבהם שימש כיועץ לשיחות השלום עם מצרים. "הכול היה תלוי בבגין", הוא אומר לאחר שעזר בתרגום כתב ידו המשובש. צפו

     

    ברק נזכר בקמפ דיוויד: "היו רגעי תסכול"    (צלמים: חגי דקל וניצן דרור)

    ברק נזכר בקמפ דיוויד: "היו רגעי תסכול"    (צלמים: חגי דקל וניצן דרור)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    מנחם בגין, אנוואר סאדאת וג'ימי קרטר היו שלושת הגיבורים של הסכם קמפ דיוויד וחתימת הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל למצרים. אבל להסכם היו שותפים רבים שפעלו מאחורי הקלעים, ישבו בחדרי הדיונים שבהם התקבלו ההחלטות הקשות, והבינו שהם עדים לרגעים גורליים לעתיד מדינותיהם. אחד מהם הוא נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק, היועץ המשפטי של המשלחת הישראלית. בראיון לאולפן ynet משחזר ברק את אותם ימים היסטוריים, את גודל האחריות שחש והפחדים שליוו אותו, וגם מתייחס למשא ומתן הנוכחי עם הפלסטינים.

     

    מסמכי קמפ דיוויד נחשפים

    השלום ב-1979: "מדינה פלסטינית - סכנה לעולם"

    בגין לסאדאת: לא נפרק יישובים. דבר עם החבר שלך, פרס

    משה דיין לסגן נשיא ארה"ב: נעלבתי מכם

     

    לפני כמה חודשים קיבל לידיו פרופ' ברק עשרות פרוטוקולים, חתומים בכתב ידו, מהדיונים הסודיים שהתקיימו בטרם נחתם ההסכם. לקראת המועד החגיגי, 35 שנים להסכם השלום, פנו אליו אנשי ארכיון המדינה בבקשה קצת חריגה - עזור לנו לתרגם את כתב ידך המשובש, כדי שיהיה אפשר לפרסם את החומר ההיסטורי. ברק נענה מיד לאתגר.

     

     

    "ראיתי חשיבות רבה בהבנת התהליך, ולכל מי שיכתוב בעתיד את ההיסטוריה של מדינת ישראל", אמר בראיון לאולפן ynet והסביר מדוע הסכים להיענות לבקשת אנשי ארכיון המדינה. "הייתי שותף למרבית הפגישות בין אנשי המשלחת שלנו, בראשות ראש הממשלה מנחם בגין, שר החוץ משה דיין ושר הביטחון עזר ויצמן, ובין המצרים והאמריקנים. בדרך כלל לא היה מי שרשם פרוטוקול בישיבות הללו, ולכן רשמתי כמה שיכולתי. כתבתי את הפרוטוקולים האלה בכתב יד שקשה לקריאה, משום שהדברים נעשו בשטף וברצף ובתנאים לא נוחים".

     

    ברק נפגש כמה פעמים עם אנשי הארכיון, קרא את החומר והכתיב להקלדה. המפגש עם החומר החזיר אותו לימים ההיסטוריים, "הקשים", כדבריו. "אני זוכר רגעים ששאלתי את עצמי, ריבונו של העולם - למה אני יושב פה? הרי לא הייתי כבר יועץ משפטי לממשלה, סיימתי את תפקידי ומוניתי לשופט עליון. מדוע אני צריך לשבת ולהיות שותף להכרעות כל כך קשות, חלקן קריטיות?" 

    בגין, קרטר וסאדאת חותמים על הסכם השלום. "הכרעות קשות" (צילום: AP) (צילום: AP)
    בגין, קרטר וסאדאת חותמים על הסכם השלום. "הכרעות קשות"(צילום: AP)
      

    דפי ההיסטוריה. "לא תמיד היה מי שכתב פרוטוקול" ()
    דפי ההיסטוריה. "לא תמיד היה מי שכתב פרוטוקול"

    ברק אומר שהוא חש אחריות גדולה במהלך השיחות. "כמובן שהאחריות העיקרית הייתה על ראש הממשלה, אבל המעמסה המשפטית הוטלה עליי והיא לא הייתה פשוטה. החשיבות של העניין, ההשפעה ההיסטורית, גברו בסופו של דבר על רגעי התסכול והאימה".

     

    עד כדי כך?

     "בוודאי, אתה מודע לכך שלדברים שאתה אומר או עושה יש השפעות לטווח ארוך. לא רק עליך ועל בני משפחתך, אלא על העם והמדינה".

     

    לדברי ברק, "באחת מפגישותינו הראשונות, עוד לפני הפגישה עם סאדאת, ביקש ממני בגין להכין טיוטה של הסכם השלום. ראש הממשלה ישב עם עצמו והכין את תכנית האוטונומיה לפלסטינים. הוא קרא לי ואמר לי 'אהרן, זו התכנית המדינית שלי, אני רוצה שתיתן לה לבוש משפטי'".

    פרופ' ברק."אתה חושש האם הייעוץ המשפטי מגן על האינטרסים" (צילום: אורי פורת) (צילום: אורי פורת)
    פרופ' ברק."אתה חושש האם הייעוץ המשפטי מגן על האינטרסים"(צילום: אורי פורת)

    האתגר, אומר ברק, היה לבצע את העבודה בצורה המקצועית ביותר ולתת למנהיגים את הכלים לבצע את המהלכים הקשים ביותר. "צריך להבדיל בין הדרג הפוליטי - ראש הממשלה ושרי החוץ והביטחון, שהאחריות הפורמלית לעם ולמדינה הייתה עליהם, לבין הדרגים המנהליים. בגין, דיין וויצמן קיבלו את ההכרעות הקשות ואם הדברים לא היו הולכים כמצופה - בגין היה נותן את הדין וחשבון. אני ניסיתי לבצע את תפקידי בצורה הטובה ביותר, להיות מקצועני מן המעלה העליונה. לא פעם אתה חושש, האם הייעוץ המשפטי שנתת הוא נכון, האם הנוסח מגן בצורה הטובה ביותר על האינטרסים של מדינת ישראל?"

     

    "השאיפה לשלום בערה בבגין"

    35 שנים לאחר הסכם השלום, נזהר פרופסור ברק מלחוות דעתו על ההנהגה הנוכחית ויכולתה לקבל החלטות קשות. עם זאת, אומר ברק, "ראיתי מקרוב את המנהיגות של ראש הממשלה מנחם בגין, שהוביל את כל המהלך הזה. מבחינת האחריות המדינית, החברתית וההיסטורית, מנקודת מבטו של עם ישראל - הכול היה תלוי בבגין והכול לא היה מתרחש אילו הוא לא היה מסכים. השאיפה להגיע להסכם שלום ולסיום מצב המלחמה בינינו לעולם הערבי בערה בנפשו".

     

    לגבי המשא ומתן המדיני הנוכחי אומר ברק: "אין לי סיבה להניח שהיום אין מנהיגות, איני נמצא בתוך הדיונים, אני לא יודע מהן הנוסחאות ולא מכיר את הבעיות האמיתיות שעומדות על סדר היום, מעבר למה שכתוב בעיתונים. אני מקווה שהם מוכנים כראוי, משום שההחלטות שהם צריכים לקבל היום לא רק שלא נופלות בחשיבותן ובאימתן מההחלטות שהתקבלו אז, אלא עולות עליהן פי כמה וכמה".

     

    האם ניתן היה לסיים כבר אז את הסכסוך עם הפלסטינים? לדברי ברק, "ההסכם שאליו הגענו בקמפ דיוויד היה המקסימום שניתן להגיע אליו באותה עת. הוא היה חשוב מאוד והניח את הנדבך והמסד שעליו בוודאי ייבנה הסכם חדש, הפעם בינינו לבין הפלסטינים. הם לא היו צד להסכם קמפ דיוויד. האם הוא אפשרי עכשיו, אחרי קמפ דיוויד? אני לא יודע".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים