הזנחה וסירחון: הרשויות שכחו לנקות לפסח
שכונה ד' בב"ש לא שופצה כבר 30 שנה. מתחם במרכז הוד השרון הפך אתר פסולת. נווה דוד בחיפה בוכה על בזבוז הפוטנציאל ושכונת הארגזים בת"א מייחלת לכביש סלול. חג האביב הוא זמן מצוין להזכיר לעיריות שהוכרזו כ"רשויות איתנות" איפה דרוש שינוי דחוף. פרויקט צילומים מיוחד
חרף תשלומי ארנונה גבוהים מדי חודש, מאות אלפי תושבים בערים שונות בישראל - מצפונה עד דרומה - עדיין גרים בשכונות מוכות לכלוך והזנחה. האחריות לניקיון המרחב הציבורי מוטלת על הרשויות המקומיות, אבל רבות מהן כושלות במילוי החובה שלהן או פשוט נותנות לה ליפול בין הכיסאות. אותם תושבים מתפללים לניקיון יסודי, שורשי ועמוק, שלפעמים דורש תיקון של הזנחה של עשרות שנים, ופסח הוא תזמון מושלם. אלה השכונות שזקוקות לניקיון פסח לאורך כל השנה - כבר הרבה שנים - דווקא ברשויות שהוכרזו לאחרונה כ"רשויות איתנות " בעלות מאזן כספי חיובי.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
באר שבע: אנחנו שכונה פח
על חלק מבתי הדירות בשכונה ד' בבאר שבע תלוי השלט "שופץ על ידי עמידר - 1983", ואכן נראה שהפעם האחרונה שמישהו דאג לחזותה של השכונה הייתה לפני שלושה עשורים. מדובר בכמה מן הרחובות המלוכלכים והמוזנחים שיש. אווירה עגמומית אופפת את בנייני המגורים המקיפים את מרכז גילת: הטיח מתפורר, הצבע דהה, והזוהמה והעזובה נמצאים מכל עבר. זמן רב חלף מאז אותו שיפוץ של עמידר במאה שעברה, ובזמן שבאר שבע התפתחה והשתנתה מאז ללא היכר, שכונה ד' נותרה הרחק מאחור.
"המצב פה קשה והמצב של הניקיון גרוע", אומרת סילביה הררי, שמתגוררת בשכונה כבר 40 שנה. "קיבלנו פה דירת עמידר לפני 40 שנה ומאז אנחנו כאן. זה המקום הכי מלוכלך בעיר, אבל השכנים ברוך השם בסדר".
קריסטינה עברה לשכונה לפני חמש שנים, אבל היא מרגישה כמו חברתה, גם בלי הפרספקטיבה של 40 שנה: "אולי לא מנקים כי זו שכונה ד' ומבחינת העירייה זו שכונת פח. לא רואים אותנו ממטר. בכלל, חסרים פה הרבה דברים כמו פארקים לילדים, צמחייה". השכן ואדים לנדרס מסכים: "לא מנקים כמו שצריך, כמו בשכונות היוקרתיות".
מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: "אנו פועלים בשנים האחרונות לשדרוג ושיקום שכונות ותיקות שסבלו מהזנחה, לרבות שכונה ד', ומשקיעים בפרויקטים אלה מיליוני שקלים. העירייה פועלת על פי תוכנית רב שנתית לשיפור ושדרוג הכוללת קרצוף וריבוד הכבישים מחדש, החלפת המדרכות באבנים משתלבות, גינון, תאורה והצבה של ריהוט רחוב. בנוסף החלה העירייה ביישום תוכנית לנטיעת עצים ופיתוח של גנים ציבוריים, הכשרת גינות קהילתיות והקמת פינות נוי.
"בנוגע לשיפור רמת הניקיון, הוצבו פחים מוטמנים ותוגבר הניקיון בכל רחובות השכונה. בנוגע למצבם הפיזי של בנייני המגורים הישנים, ידיה של העירייה מוגבלות מאחר שהם נמצאים בבעלות פרטית. עם זאת, העירייה מסייעת גם בתחום זה על ידי עידוד מסלול 'פינוי-בינוי' והקמת מבני מגורים חדשים. בנוסף לכל אלה, העירייה בוחנת שיתוף פעולה עם חברת עמידר לשיפוץ מבנים שבבעלות החברה".
חיפה: השכונה שנשכחה
תחושה של עזובה עולה מסיור בין בתי שכונת נווה דוד בחיפה, ובעיקר במרכז המסחרי השומם שבטבורה: סבכי קוצים, כבישים משובשים, טיח מתקלף על הבתים והזנחה כללית. את תחושת העליבות קוטעים שלטים של העירייה המכריזים על שיפוצים ועל תוכניות "פינוי-בינוי", אלא שהתושבים הוותיקים מגחכים בתגובה במרירות. "התוכנית לפינוי-בינוי קיימת כבר שנים, ושום דבר לא זז", הם אומרים. "רק השלטים מתחלפים בתקופת הבחירות".
השכונה הוקמה אחרי קום המדינה על שרידי מעברת מחנה דוד ושער עלייה הסמוכה, והיא מאופיינת במבני רכבת נמוכים יחסית, בני שלוש קומות. למרות הפוטנציאל בשל הקרבה לים לא הצליחה השכונה להתרומם, ומבין שכנותיה - בת גלים, קריית אליעזר, קריית שפרינצק ושער עלייה - היא נותרה הנחשלת ביותר. עיריית חיפה לדורותיה לא רק שלא סייעה לה להשתקם, אלא אף חסמה בשנות ה-90 את הגישה והנוף של התושבים לים, כאשר הקימה את מגדלי הכרמל לים. בינתיים נאלצים התושבים להסתכל בעיניים כלות בהשקעה בשכונה היוקרתית החדשה שנבנית בפאתיה, רמת הנשיא.
המרכז המסחרי ברחוב המלך חזקיהו היה פעם הלב השוקק של השכונה. יותר מ-80 חנויות פעלו ב"שוק", כפי שהוא כונה אז, אולם כיום המתחם שומם ונטוש. נותרו ארבע חנויות פעילות, סניף דואר ומסעדת בשרים "על אש קטנה" שלקוחותיה עוד שומרים לה נאמנות. "אני אשאר פה לעולם, כי לאן אלך?", מצהיר משה רחמים, שמנהל את המסעדה עם אשתו איריס. "אבל תסתכל מסביב. שכחו אותנו. בעצם, אף פעם לא שמו עלינו באמת. לא העירייה, לא רסקו. לא השקיעו פה שקל כבר עשרות שנים. במקרה הטוב קצת קוסמטיקה.
"מי שלא היה יכול להחזיק מעמד עזב מזמן. ככה המקום הזה התרוקן. כולם הולכים לקנות במקומות אחרים, וכל החובות של המקום הזה נשארו עלינו".
סיור במבנה וסביבותיו מעלה תמונות קשות: צינורות מים מטפטפים לתוך שלוליות מלאות ירוקת, מדרגות רעועות ובעיקר הרבה חנויות נטושות וחלונות ראווה חסומים ומעלי אבק. "הרבה פעמים דיברו איתנו על פינוי-בינוי, אבל שום דבר לא זז", אומר יורם נגר, בעל פיצוצייה-לוטו במרכז. "דיברו שיבנו פה רב קומות ובחלק התחתון יהיו החנויות, אבל אין עם מי לדבר. כולם רצים לרמת הנשיא, ואחרי שייפתח שם המרכז המסחרי, גם מי שעוד נשאר פה יילך. אם שם הולך כל כך טוב, למה לא משקיעים גם פה קצת כדי לשפר את המצב?"
מהעירייה נמסר בתגובה: "המרכז המסחרי וסביבתו הם בבעלות פרטית של חברת רסקו, והעירייה אינה אחראית להחזקה במקום. למרות זאת, מחלקת הניקיון מבצעת פעילות יזומה ויום-יומית במקום. כמו כן, מטאטא מכאני מטפל במקום ומנקה שלוש פעמים בשבוע".
תל אביב: ארגזים של אכזבה
תל אביב היא אמנם יעד המגורים המבוקש בישראל, והיא מתהדרת בכמה מתחמים מצוחצחים ויוקרתיים – משכונות הצפון ועד שדרות רוטשילד – אבל בחלקים גדולים בדרום העיר המצב שונה לחלוטין. ביקור בשכונת הארגזים, למשל, מעלה תמונה עצובה ומקוממת.
בחלק מהרחובות אין בכלל מדרכות או כבישים אלא דרכי עפר. הכבישים שבכל זאת קיימים הם ישנים ומחורצים, והתמרורים הספורים ישנים ומצהיבים. בסיור שערכנו נראו עובדי עירייה מרוקנים פחים, אבל התושבים שהביטו בהם התרשמו. "הם משחקים אותה שומרים על הניקיון רק לקראת פסח", אומר אחד מהם. "המצב בדרך כלל גרוע יותר. צריך לעשות 700 טלפונים עד שהעירייה טורחת להגיע לפנות פסולת בניין שהותיר קבלן בשכונה ונעלם. נכון, פחים כן מפנים, אבל מעבר לכך יש הזנחה פושעת".
שכונת הארגזים חוזרת לכותרות מדי חורף, כשהגשמים מציפים את הבתים והחצרות. המצב השתפר מעט בשנים האחרונות, אבל יש רחובות מסוימים שבהם המים עדיין מגיעים בחורף עד הברכיים. "העירייה רוצים ארנונה ותשלומי מים, ואני שואל, על מה בדיוק?", שואל תושב זועם. "הכול פה אבק כי אין כבישים וזה נכנס לבתים. השכונה נשארת ככה כבר שנים".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות השקיעה העירייה מיליארדי שקלים בעבודות תשתית ופיתוח שלא נעשו כמותן כבר עשרות שנים בשכונות דרום העיר, מזרחה וביפו. היא הצליחה לצמצם פערים בני עשרות שנים. התהליך עוד ארוך והעירייה עושה כל שביכולתה לקדם גם את שיקום התשתיות בשכונת הארגזים. העירייה עושה כל שביכולתה ופועלת לעידוד קידום ההתחדשות העירונית בשכונה".
הוד השרון: חורשה הפכה לאתר פסולת
דווקא במרכז הוד השרון, סמוך לבנייני העירייה, במקום שבו חורשת האיקליפטוס הייתה יכולה להפוך לפנינת טבע, שולטים הלכלוך שמושלך על ידי מכונות הטאטוא העירוניות, פסולת בניין פזורה וסירחון עז.
בנייני עיריית הוד השרון, כולל לשכת ראש העיר, נמצאים לאורך רחוב הרשות במרכז העיר. מרחוב הרשות יוצאת סמטה בלי שם שלאורכה נמצאים מקווה, בית כנסת, משרדים נוספים של העירייה, בריכת מים ומועדון נוער של בני עקיבא. בצמוד אליהם, מעבר לשביל המפריד בין הבניינים לשטח המזרחי, נמצאת חורשה ובה עשרות עצי איקליפטוס וצמחי בר.
כבר בכניסה לסמטה חשים בסירחון עז השורר במקום. בצמוד לחורשה יש ערימות של פסולת בניין שמפוזרת על הקרקע ומכולות אשפה העמוסות עד תום. "הפכו את מרכז העיר ואת החורשה למתקן לשינוע אשפה", אומרים תושבים שגרים לא הרחק. "בעבר היו מגיעים חניכי הצופים ובני עקיבא ועורכים פעילות בחורשה, אבל הסירחון והזוהמה במקום הרחיקו אותם מהמקום. חבל שפנינת טבע כזאת היא מזבלה אחת גדולה".
מעיריית הוד השרון נמסר בתגובה: "בהתאם לתכנון השנתי של עיריית הוד השרון, ובהתאם לתוכניות בניין העיר המאושרות, יועבר האתר ל'א.ת. נווה נאמן' במהלך הקיץ. האתר מיועד לרכבי טאוט וגזם עירוניים בלבד ולא לקבלנים פרטיים. אנו מודים לתושבים על שיתוף הפעולה".
אשקלון: הזנחה בעיר העתיקה
שכונת מג'דל, המוכרת גם כעיר העתיקה, היא הסמל של אשקלון. באזור עדיין ניצבים מבנים עתיקים ומרשימים בני מאות שנים, אלא שביניהם מפוזרות ערימות זבל, אשפה של חנויות ומסעדות, קרטונים ריקים, עיתונים וארגזי פלסטיק.
"באמת לא יזיק כאן ניקיון פסח יסודי, רציני, מעמיק, שפעם אחת ולתמיד יחזיר את העיר העתיקה לצורתה הטבעית", אמר שרון אלקיים, בעל עסק במדרחוב. "לא פעם ולא פעמיים אמרנו לעירייה לעשות כאן ניקיון. אז מדי פעם מגיעה משאית, מפנה את הזבל, אבל אחרי שבוע שוב הכול חוזר לקדמותו. אולי בכלל צריך להחמיר עם בעלי העסקים".
בעיריית אשקלון מסרו בתגובה ש"מחלקת התברואה תגברה כבכל שנה את העבודות לפינוי פסולת בכל חלקי העיר. עם זאת, נשמח לשיתוף הפעולה מצד התושבים בכל הנוגע לשמירה על הסדר והניקיון בשטחים הפרטיים, גם בתקופה זו. בעניין השלכת פסולת בניין, באחרונה הורה ראש העיר איתמר שמעוני לפתוח במבצע אכיפה נרחב למיגור התופעה. עד כה נתפסו עשרות משליכי פסולת בניין בשטחים ציבוריים, נרשמו דו"חות לעבריינים ומשאיות רבות ששימשו לביצוע העבירות הוחרמו על ידי המשטרה".
ראשל"צ: לא שכונה לגדל בה ילדים
הזנחת שכונות ותיקות ניכרת גם בראשון לציון, למשל רמת אליהו, שהבניינים והתשתיות בה ישנות למדי ונראים בהתאם. מדי פעם מתבשרים התושבים על תוכנית שדרוג או מיזם פינוי-בינוי, אבל כאמור – הם עדיין מחכים.
"הבניינים בשכונה הזו הם בני יותר מ-50 ומעולם לא נגעו בהם", אומר ג'קי, תושב רמת אליהו. "לא תמצאו הזנחה כזאת בשום שכונה אחרת בעיר. מבחינת העירייה, השכונה הזאת היא פח הזבל של ראשון לציון. לילדים אין איפה להיות, אין מדריכי נוער שוליים, רמת הפשיעה פה גבוהה מאוד. ככה נראית שכונה בשנות ה-2000? העירייה צריכה להתעורר ומהר, לפני שהשכונה הזו תרד לטמיון".
.jpg "רמת אליהו בראשל\"צ. \"תוכנית להוציא את התושבים ממעגל העוני\" (צילום: אבי מועלם)")
תושבת אחרת מוסיפה: "היסודות של הבניינים הרוסים, הצנרת רקובה. מדי פעם עושים פה קוסמטיקה אבל זה לא עוזר, צריך פה שינוי מהיסוד.
צריך להוריד את הבניינים ולהקים חדשים. הבטיחו לנו תוכנית כוללת ואומרים שהדבר צובר תאוצה בשנה האחרונה. אני ממש מקווה שזה יקרה, וכמה שיותר מהר".
עידן (26), שנולד ברמת אליהו, אומר כי ביום שיקים משפחה יעבור לגור בשכונה אחרת בראשון לציון: "אני נשאר כרגע בשכונה רק בגלל שהעסק שלי פה. אחרת מזמן הייתי בורח מפה. אין פה שום דבר. זו לא שכונה לגדל בה ילדים".
מעיריית ראשל"צ נמסר בתגובה: "הטיפול בשכונה נמצא במרכז סדר היום של הנהלת העירייה. בימים אלה שוקדת העירייה על אישור תוכנית אשר במסגרתה יתבצע פינוי-בינוי במרבית הבתים המשותפים בשכונה. לתוכנית שותפים המועצה הארצית לתכנון, משרד האוצר ומנהל מקרקעי ישראל, ובמסגרתה ייבנו כ-3,000 יחידות דיור בשכונה. היא תאפשר הזדמנות אמיתית לתושבים רבים לצאת ממעגל המצוקה. עד אז משקיעה העירייה בשדרוג המרחב הציבורי".
לפנייה לכתב/ת 
