שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    חשיבותו של החינוך המבוסס מקום
    חינוך בגישה מבוססת מקום חייב לתפוס נפח משמעותי יותר. רק באמצעותו יתאפשר לקבוצות אזרחים מגוונות ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים ולקבוצות אתניות שונות להיות מעורבות בפעילות סביבתית

    חינוך מבוסס מקום אינו זוכה למקום לו הוא ראוי, על אף חשיבותו והשפעתו על תחומי חיים רבים. המושג "מקום" נקלט אצלנו לרוב כעסקי נדל"ן או כמשאב טבע ותו לא, אך טמונות בו משמעויות רבות: כלכליות, אקולוגיות, חברתיות, פוליטיות ורוחניות, המשפיעות משמעותית על חיי הפרט והקהילה כולה.

     

    עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה :

    מנקים לפסח? המדריך המלא להפרדת פסולת

    צדק סביבתי: החלה חפירת הבוצה בקישון

    זיהום אוויר בתוך הבית: כך תגנו על משפחתכם

    שלושה צעדים להורדת מחירי המים

     

    ה"מקום" יכול לשמש ככלי חינוכי, בית הספר יכול לשמש כדגם מוקטן של החברה, אך פעמים רבות קיים נתק בין בתי הספר ובין החיים האמיתיים. חינוך מבוסס מקום מבקש להתמודד עם נתק זה, לצמצם את הפער הקיים בין בית הספר והקהילה ולממש את הפוטנציאל החינוכי הגלום במרחב הייחודי והאופייני לסביבת חייו של הלומד, כפרט ייחודי וכחבר בקהילה מקומית.

     

    חינוך מבוסס מקום מתייחס באופן הוליסטי ללמידה, כשהמרחב והקהילה הופכים להיות טקסט ללמידה. גישה זו מתייחסת באופן מורכב וערכי ליחסי אדם-סביבה-קהילה, מתוך תפיסה שלמידה והוראה צריכות לעודד התחדשות קהילתית וסביבתית, לטפח אזרחים המעורבים בתהליכים המתרחשים בסביבתם, לעורר מחויבות לצריכה נבונה של משאבים כלכליים וחברתיים מקומיים, ובכך להעניק ערך, מעורבות ורלוונטיות ללומד ולחברה.

     

    חינוך על בסיס גישה זו, עשוי להוות אחד הנתיבים בהם ניתן לעודד למידה משמעותית המזמנת חווית למידה רגשית, חברתית וקוגניטיבית. בתקופה בה משיק משרד החינוך את התוכנית הלאומית ללמידה משמעותית, חייבים לנצל את הקשר הכל כך טבעי בין הפרט למקום.

     

    זיקה ותחושת שייכות

    פעילות בנושא מזמנת עיסוק בערכים מקומיים וכלל אנושיים, בבעיות אותנטיות הקשורות לחיי הלומד והמלמד, ומפתחת זיקה ותחושת שייכות למקום ולקהילה. לפיכך, חינוך מבוסס מקום עשוי ליצור בקרב התלמידים זהות סביבתית, המהווה מרכיב חשוב וחיוני לקראת פיתוח התנהגות פרו-סביבתית. אדם אשר קשור באופן רגשי, קוגניטיבי ותפקודי למקום מסוים, יהיה מוכן לפעול למען אותו מקום.

     

    עלייה בנכונות התלמידים לפעול למען הסביבה (צילום: shuttertock) (צילום: shuttertock)
    עלייה בנכונות התלמידים לפעול למען הסביבה(צילום: shuttertock)

    בתי ספר שיקדמו יצירת פעילויות המחזקות קירבה לסביבה הקרובה, יגבירו את התחושות והקשר הרגשי לסביבה וכתוצאה מכך עשויים לתרום לעלייה משמעותית בנכונות התלמידים לפעול למען הסביבה באופן יומיומי ולגלות התנהגות אזרחית סביבתית אחראית יותר.

     

    בנוסף מורים, המחויבים לגישה זו, עשויים להתמקד בתופעות חברתיות וסביבתיות, שקיימות מחוץ לשער בית הספר, כעוגן או כבעיה המניעה את הלמידה, תוך הפעלת התלמידים והנעתם לפעולה, על מנת ליצור מוטיבציה ובסופו של דבר, למידה משמעותית.

     

    חינוך מבוסס מקום כבר מיושם בישראל בצורות מגוונות: בבית הספר אלזהרא בקלנסווה, הממוקם בשכונה מוזנחת ומרוחקת, פותחה תוכנית בית-ספרית שיצרה התנהגות מקיימת בקרב תלמידים, מורים והורים. במקום פותחה פדגוגיה הנשענת על משאבי המקום, התלמידים לומדים על היבטים ביולוגיים, גיאוגרפיים ותרבותיים של המקום, וחווים למידה היוצרת זיקה ואיכפתיות למקום.

     

    התלמידים חוקרים ביחד ביצה 

    בתוכנית "שותפות סביבתית רב-תרבותית" אשר פותחה במכון ערבה, משמשת הסביבה כמקום למפגש בין תרבויות. תלמידי תיכון יהודים וערבים לומדים נושאים חברתיים וסביבתיים ונחשפים לתרבות האחר. תוכנית זו מטפחת סובלנות, חמלה ודאגה משותפת לסביבה.

     

    במצפה רמון פותחה התוכנית "אנשי המדבר" שבמהלכה חוקרים תלמידים מן המקום את העיירה

    כמערכת חברתית-אקולוגית. בפרויקט "שומרי החוף" מגיעים ילדים מכתה ה' לשמורת טבע הגובלת לחוף דבר המגביר את המודעות שלהם לצורך בשימור של בעלי חיים וצמחים המצויים בסמיכות למקום מגוריהם. בהרצליה חוקרים תלמידי העיר ביצה המכונה "באסה" אשר נמצאת בפארק הרצליה.

     

    במסגרת הפרויקטים שלהלן נרקמו חיבורים חדשים בין אנשים, סיפורים שונים, טבע, עיר, ארגונים ירוקים ועוד. חיבורים אלה הובילו לתכנון ועיצוב מחודש של המקום, ואפשר יצירת זהות מקומית ייחודית בשטח.

     

    לסיכום, חינוך בגישה מבוססת מקום חייב לתפוס נפח משמעותי יותר. רק באמצעותו יתאפשר לקבוצות אזרחים מגוונות ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים ולקבוצות אתניות שונות מסביבות חיים שונות, להיות מעורבות בפעילות סביבתית. מעורבותם של תושבים מקומיים היא בסיס לקהילה יציבה, שכן הם פוגעים פחות בסביבתם ובסביבה של זולתם ונוטים להיות שכנים טובים ואזרחים ישרים.

     

    ד"ר אילנה אבישר, דיקנית הפקולטה למדעים במכללת סמינר הקיבוצים ויו"ר הכנס לחינוך סביבתי שיתקיים במכללה ב- 9 באפריל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    המרחב והקהילה הופכים להיות טקסט ללמידה
    צילום: shutterstock
    מומלצים