שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    איך לגרום לאדם מכור להסכים לקבל טיפול

    "המטרה שלי היא שאנשים ילמדו מהטעויות שאני עשיתי", מסביר אסי אלבז, מדריך בכפר טיפולי למכורים לסמים ולאלכוהול, את המנוע שדוחף אותו. כיצד מזהים שהאדם הקרוב לכם מכור ומה ניתן לעשות אם הוא לא רוצה לעזור לעצמו? כתבה שלישית בסדרה "יד על הלב" המביאה לקדמת הבמה את ההתמודדות עם מחלות נפש

    הפרק של אסי אלבז, מדריך בכפר טיפולי למכורים לסמים ואלכוהול, לא יכול היה להיות רלוונטי יותר כאשר הדיון הציבורי על המריחואנה בוער. זו הזדמנות נוספת לנסות ולהסביר מהם ההבדלים בין שימוש להתמכרות, ומתי שימוש כלשהו עלול להפוך את החיים על פיהם. מה שמובא כאן הוא קיצור נמרץ של עולם שלם, ואני מתנצל מראש של השטחיות.

     

    היכנסו לעמוד הכתבות של יד על הלב  

     

    אין ספק שרוב האנשים המשתמשים באלכוהול, אינם מכורים לאלכוהול (גם אם רבים משתמשים לרעה, אך לא אכנס לכך). כך גם רוב האנשים מקיימים יחסי מין מבלי להיות מכורים למין, ואף רבים ממשתמשי המריחואנה אינם מקיימים את ההגדרה של מכורים. כך גם בין המשתמשים במשחקי מחשב ישנם מכורים, אבל רובם לא.

      

     

    לעומת זאת, ישנם חומרים שרוב המשתמשים בהם הם מכורים, וזאת עקב ההשפעה הביולוגית המשמעותית שלהם - כך בקרב משתמשי סמים מסוימים ואף משתמשים במשככי כאבים מסוג מסוים (אוקסיקונטין למשל), אשר יכולים במהירות להפוך למכורים מבלי משים. אגב, גם לאלכוהול ולגראס יש השפעות פיזיות דומות בחלקן, ומכאן הבעייתיות בשימוש בהם.

     

     

    כתבות קודמות בסדרה:

     

    למרות שאין הסכמה לגבי מהי התמכרות, אנסה לחפש את הנקודות שיעזרו להבהיר מתי שימוש הופך להיות מסוכן ועלול להביא את המשתמש להשתעבד לחומר או להתנהגות. ראשית, סיבת השימוש. אי אפשר להתייחס באותה צורה לאדם אשר שותה רק כדי לקבל מצב רוח טוב בארוחה לבין אדם ששותה כדי להטביע את צרותיו או כדי למלא את הריקנות, חוסר הטעם או חוסר החשק שהוא מרגיש. בין אם אנחנו שותים או מעשנים כדי לא להרגיש חלולים, בין אם אנחנו משחקים במחשב כדי לא להתמודד עם הקשיים החברתיים ובין אם אנחנו מהמרים כדי להרגיש ריגוש ואקסיטציה - בכל המקרים הללו השימוש אינו רק לשם הנאה רגעית אלא לפתרון עניין נפשי עמוק יותר. ברור שאי אפשר לפתור את הכאב או המועקה עם חומרים או התנהגויות, מה שמוביל לעוד ועוד התנהגות מסוג זה, ובסופו של דבר לאותה ריקנות. מכורים לאלכוהול לגראס, למחשב ולהימורים מדווחים בסוף על אותו דבר: זה כבר לא עושה כיף, לא מרגיע ולא מרגש, הריקנות אפילו גדולה יותר.

     

    שנית, אם אני משתמש כדי להרגיע את עצמי, עם הזמן אני מתרגל. ההתרגלות גורמת לאותה מנה של אלכוהול או סם לא לתת לי את מה שהיא נתנה לפני כן. בלית בררה, המינון עולה. הפעם יותר אלכוהול, הימור כבד יותר, עוד שעה במשחק המחשב, חומר יותר חזק, יותר סיגריות וכולי. ההתרגלות גורמת בסופו של דבר למנה לגדול, ועם הזמן אנשים מוצאים את עצמם משתמשים בכמויות גדולות, מעל ומעבר למה שציפו.

     

    בנוסף, כאשר אני לא מקבל את המרגיע שלי (אלכוהול, הימורים, סיגריות) יש תסמונת גמילה. תסמונת הגמילה יכולה להיות פיזית בחומרים מסויימים ונפשית במקרים אחרים. כך, למשל, הנער הופך עצבני וחסר שקט כשיוצאים לחופשה משפחתית ומנתקים אותו מהמחשב, המעשן מרגיש מדוכא, חסר כוח ומוטיבציה כאשר הפסיק ועוד.

     

    לרבים יש בראש תמונה של תסמונת גמילה קשה של מכורים להרואין או לאלכוהול, אבל תסמונת גמילה לא נעימה יש גם במכורים להימורים או סיגריות. בזיכרוני עולה מכור לסיגריות רגילות שדיווח במשך חודשים על עייפות בלתי מוסברת וקושי רב לתפקד, שהופיעו כל פעם כאשר הפסיק לעשן. ראוי לציין בנקודה זו כי גם רופאים, עורכי דין ואנשי עסקים מתמכרים. מוזר ככל שהדבר ישמע, פעמים רבות הם ממשיכים את שגרת חייהם למרות ההתמכרות. המכורים של היום אינם מתאימים לפרופיל של הג'אנקי, הם פעילים, עובדים ואפילו מצליחים מאוד. עד שזה מגיע לנקודה הבאה, והחשובה מכולן.

     

    לטעמי, כאמור, הדבר המשמעותי ביותר, הוא השתלטות המנהג על המכור. אנשים מספרים לי כי הם לא תכננו לשוב מדי ערב מעבודתם (המוצלחת והמתגמלת מאוד מבחינה כספית) ולמצוא את עצמם שותים, מעשנים או עושים דבר מה אחר. הם לא חלמו שבהדרגה הם יתרחקו ממשפחתם או מחבריהם ויישארו להם רק חברים שעסוקים כמוהם בשתייה, עישון, הימורים ועוד. הם לא תכננו ולא רצו שחייהם יראו כמו שהם נראים, אבל ההתנהגות חזקה מהם. הם לא חלמו להרוויח הרבה כסף ולהרגיש חוסר טעם, לא דמיינו שדבר לא יעניק להם משמעות. הם רצו לשלוט בחייהם ומצאו את עצמם נשלטים על ידי חומר או התנהגות.

     

    תוכנית 12 הצעדים נוגעת בלב ליבה של בעיה זו. ההודאה בכך שההתמכרות חזקה, בעלת כוח רב על חיינו,

    היא שער הכניסה לטיפול ולתוכנית 12 הצעדים. ההכרה הזו היא פעמים רבות הצעד הראשון להתחזקות פנימית מחדש, בלי תוספים ועזרים חיצוניים.

     

    בעוד מספר שבועות יעלה בסדרה פרק נוסף הקשור להתמכרות, בו אנסה להסביר עד כמה תפקיד המשפחה במקרים אלו חשוב, ועל חלק מהפתרונות הקיימים למכורים, כולל הסבר מעט רחב יותר על 12 הצעדים. אבל בינתיים חשוב לי לציין כי כאשר לאדם הסובל מהתמכרות או שימוש לרעה יש מוטיבציה לשינוי - המטפלים בתחום זה יודעים לעזור לו להגיע לחוף מבטחים. ברוב המקרים בהם יש מוטיבציה ורצון להצליח, זה אכן מצליח, למרות כל הקשיים. אגב, גם במקרים בהם למשפחה יש מוטיבציה להתנהל נכון, קיימות הצלחות טיפוליות. במילים אחרות, אפשר לבחור אחרת.

     

    השבוע ישבתי עם מטפלת בהתמכרויות בקליניקה ושוחחנו עם אדם שלמרות הצלחתו הרבה הוא מודה בהתמכרות. הוא הגיע לפגישה במצב לא טוב. ברגע מסויים במהלך הפגישה הרגשתי חוסר ביטחון. הסתכלתי אליה ושאלתי אותה: "את מאמינה שנוכל באמת לעזור לו?", והיא חייכה אליי ואמרה: "רק שיגיע וירצה לעזור לעצמו. משם כבר נדריך אותו איך לצאת מזה".

     

    כל המשתתפים בסדרה אינם מטופלים של ד"ר אילן טל. רובם קשורים לעמותת אנוש, אשר בחרו לדבר במטרה לטפל בסטיגמה שיש למטופלי הנפש בישראל, כחלק מפרויקט "יד על הלב". קראו עוד על פעילות העמותה באתר הפרויקט "יד על הלב " ובאתר אנוש .





     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אבי חי, אורי דוידוביץ' ואסי כהן
    אסי אלבז. "אסור להתייאש"
    צילום: אבי חי, אורי דוידוביץ' ואסי כהן
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים