כנגד ארבעה רשעים: עם מדים וסיגר
פעם ציירו את הרשע כחייל תורכי, ופעם כחייל נוצרי. פעם היה התם נער תימני, ופעם יהודי מהעיירה. פעם היה החכם צדיק ירושלמי, ופעם חייל אמיץ בבריגדה. וזה שאינו יודע לשאול? את פתח לו את הכתבה, ולמד אותו כיצד ראו יהודים בקהילות שונות ובתקופות שונות את מצבם דרך ארבעת הבנים בפרט, וסיפור ההגדה בכלל
קבלו קושייה לכבוד הפסח (היא אמנם לא אחת משלוש הקושיות שאנו מחלקים עליהן אפיקומנים
, אבל טריוויה יהודית דווקא כן): מהו הספר היהודי הנפוץ ביותר, לבד מן התנ"ך?
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
רב המכר היהודי של כל הזמנים איננו סידור התפילה, ואפילו לא המחזור ליום הכיפורים – כי אם ההגדה של פסח, שנדפסה והופקה באין-ספור צורות, תכנים ודפוסים: הגדות בכתב יד, הגדות עם איורים, הגדות עם פירושים, הגדות הלכתיות, הגדות קהילתיות, הגדות תקופתיות, ועוד קטגוריות לאין מספר.
עושים פסח בערוץ היהדות:
- ארבע אמהות: בשביס ירוק על נגמ"ש
- ההגדה שלהם: יהודי מצרים שוברים שתיקה
- 3 מי יודע? חידה עם אפיקומן
- כל מה שרציתם לדעת על פסח - והגדה להורדה
"ככלל ניתן לחלק את ההגדות לשתי קטגוריות: הגדות מסורתיות, והגדות שאינן מסורתיות", מסביר שי מנדלוביץ', איש התוכן והקיטלוג של "קדם", בית מכירות פומביות העוסק דבר שבשגרה באוספי הגדות היסטוריות. "לקראת המאה ה-19 נקבע נוסח ההגדה המסורתי, והשוֹנוּת בין הקהילות השונות אופסה לנוסח המוכר לנו היום".
(צילום: בית המכירות "קדם")
הרשע - אציל מקומי. פולין 1934(צילום: בית המכירות "קדם")
אלא שמול מגמת האחידות היהודית, התפתחה מגמה נגדית של הגדות אנטי-מסורתיות, אלטרנטיביות. "כך למשל, ניתן למצוא הגדה באידיש שגובשה על רקע התפתחות הרעיון הסוציאליסטי, כשהיא עמוסה במסרים חברתיים וקומוניסטיים", מסביר מנדלוביץ'.
כשסטאלין היה גיבור ההגדה
הגדה דומה שנדפסה מאוחר יותר, נושאת את הכיתוב שנראה היום לגמרי סוריאליסטי: "הגדה זו
ארבעה בנים - גרסת האחים
כנגד ארבעה חיילים דיברה תורה
יצחק טסלר
שי נזקק להשתלת מח עצם, לרועי צנח הפרופיל ל-24, גיא הפך מחשמלאי נגמ"שים ללוחם ואמיתי הציע נישואים לחברתו ב"עמוד ענן". ארבעת הבנים לבית משפחת זבטני - קצינים, נגדים ועוד אחד שבדרך - לא מוותרים לעצמם. "אנחנו אנשים מאמינים. כל אדם על מדים צריך לתת מאה אחוז מעצמו"
מוקדשת למנהיג הנאבקים לשחרור לאומי וסוציאלי, יוסף סטאלין". יוצרי ההגדה טרחו לחבר את הזיקה שבין המאבק של "שמש העמים", לאידיאת החרות המאפיינת את ההגדה: "פרולטריון היכון לקרב האחרון, עבדים זקפו גבות וברכיים".
מאוחר יותר היו אלה הקיבוצים שיצרו ז'אנר חדש של הגדות, מספר אשר גולד מ"קדם". ההגדה הקיבוצית הראשונה שייכת ליהודה שרת מקיבוץ יגור, והיא כללה שירים של ביאליק, וטקסטים סביב חג האביב, החגיגה בקיבוץ, וכמובן הציונות. משם התפשט הרעיון, והקיבוץ - כל קיבוץ - הפיק הגדה ייחודית הכוללת, בין השאר, את תולדות הקיבוץ, את מצב התבואה באותה שנה וגם – כמו במקרה של קיבוץ נען - את שמות הילדים שנולדו באותה שנה בקיבוץ.
ההגדות הקיבוציות שומרות על החלקים המסורתיים, כגון "ארבע הכוסות" ו"ארבעת הבנים", אך לא נעדרים מהן גם טקסטים של ברל כצנלסון, וציורים של יישובי חומה ומגדל. בהגדה של קיבוץ דגניה ניתן למצא את הטקסט הבא: "נקדש את חג הפסח הזה זכר לחללי ישראל בכלאי גולה, בספינות עולים שנהרגו, נטבחו וטרפו את נפשם בכפם על קדושת נצח קיומנו".
הראי של הקהילה - ארבעת הבנים
ב"הגדות ההיתוליות" שיבצו בחורי ישיבה חכמים קטעים סטיריים לאורך הטקסט, על רקע התקופה.
הגדת הקיבוץ:
כשסדרן העבודה הפך לפרעה
טל מאיר
הגדות שחורות, הגדות בריגדה והגדת העליות: כ-2,700 מהדורות קיבוציות יצאו להגדה של פסח עד שנת 1960, והן מגלמות את ההיסטוריה הציונית של ראשית ימי החלוצים. "מי שרוצה לדעת איך חיו אז, שיקרא מה כתבו בהגדות של הקיבוץ"
"בכלל", אומר גולד, "שפעת ההגדות המופלאה שקיימת בידינו מהווה עדות אנתרופולוגית מן המעלה הראשונה, על החיים היהודיים בתפוצות השונות.
"סוג הנייר, רמת העימוד וטיב הציורים – כל אלה עשויים ללמד על מצבה הסוציו-אקונומי של הקהילה שהפיקה את ההגדה באותה העת. גם סגנון הציורים מלמד על הלך הרוח ששרר באותם ימים בקרב הקהילות היהודיות".
אם רוצים ללמוד על הלכי הרוח של התקופה, על האידיאולוגיה של הקהילה ועל מצבה התרבותי – צריך לדפדף היישר לארבעת הבנים. גולד ומנדלוביץ' מסכימים כי ציורי החכם, הרשע, התם והשאינו יודע לשאול הם "המראה" של הקהילה.
"הבן הרשע של קהילה מסוימת, לא יהיה בהכרח הדמות השלילית בקהילה אחרת", הם מסבירים. "תפיסת העם היהודי את 'הרשע' המודרני, או את 'החכם' התורן, עשויה להשתנות על פי רמתה הדתית של הקהילה, רעיונות מהפכה תקופתיים, תקוות ושאיפות לאומיות וכן הלאה".
הגדת הפלוגה הארץ-ישראלית להובלה כללית, 1946
הגדה זו שייכת לסוגת "הגדות הבריגדה". במלחמת העולם השנייה היו לא מעט בריגדות יהודיות שחייליה מצאו את עצמם באתרים אקזוטיים ברחבי הגלובוס: יחידת מהנדסים בלוב, יחידת תותחנים במצרים, ויחידת מודיעין בסלוניקי.
החיילים הדפיסו את ההגדות בתנאי שדה, והרשו לעצמם להעלות איורים הומוריסטיים, וכך מתגלה הרשע במעין תרבוש תורכי, כשהוא מחזיק ספר שאותו ניתן לפרש כ"ספר גזירות נגד היהודים"(צילום: בית המכירות "קדם")
הגדת איטליה, 1945
הגדת בריגדה נוספת. המתח והאיום הקיומי היומיומי ממלאים את ההגדה, שאותה הדפיסו החיילים בבדיחות מהווי הפלוגה, עם התייחסות בלתי מרומזת לרמת הדתיות של כל חייל. מסתבר כי החיילים שקיבלו את ההגדות, ידעו היטב למי מכוונות ההלצות הסרקסטיות. בתפקיד ארבעת הבנים: ארבעה חיילים מהפלוגה.
שימו לב לטקסטים הציוניים(צילום: בית המכירות "קדם")
בתפקיד ארבעת הבנים: ארבעה חיילים מהפלוגה(צילום: בית המכירות "קדם")
הגדת ניו-יורק, 1857
הרשע בהגדה הזו לבוש כחייל. דמות החייל נדפסה לראשונה בהגדה מאמסטרדם במאה ה-17, והיא מבוססת על ציורי תנ"ך נוצריים. החייל ה"רשע", במקרה זה, הוא חייל רומאי, ולכבוד ההגדה של פסח קיבל "הסבה" לבן הרשע.
ההשראה: איורים נוצריים(צילום: בית המכירות "קדם")
גם ציור ההסבה המשפחתית לקוח מאותו מקור נוצרי, והמשפחה היהודית העליזה שמסיבה לשולחן הסדר, איננה אלא אחיי יוסף במקור, שישבו לסעוד (בציורים התנ"כיים הנוצריים) לאחר השלכתו אל הבור.
הגדת פולין
ארבעת הבנים זהים קונספטואלית לאלה שבהגדת ניו-יורק, והפעם תמונותיהם הן צילומים של חיתוכי עץ עתיקים שמקורם באיורי התנ"ך הנוצרי.
בין ניו-יורק לפולין: המוטיב חוזר, והוא מועתק מאיורי התנ"ך הנוצריים באמסטרדם(צילום: בית המכירות "קדם")
הגדת ירושלים
החכם הוא יהודי ירושלמי מן היישוב הישן. קשה לטעות בגלימה הארוכה שלגופו, בשטריימל המהודר שלראשו ובפאות הבולטות שלצדעיו. ומיהו התם? קשה לקבוע בבירור, אם כי הוא מזכיר נער תימני חביב הנעדר תחכום ועורמה.
החכם - חסיד ירושלמי. התם - יהודי תימני(צילום: בית המכירות "קדם")
בתפקיד הרשע: שוב, דמות של חייל רומאי שזר עלי דפנה על ראשו, הפעם במטרה לתת אזכור לתקופת חורבן הבית, ולתקווה כי בשנה הבאה נתראה אכן ב"ירושלים הבנויה".
הגדת קולומביה, 1960
את הציורים הללו לא היה משרבט אף אמן ישראלי. התחושה האינסטינקטיבית העולה מהם היא של איורים כמעט אנטישמיים. החכם רזה, כפוף, עם ספר בידו. הרשע מעשן סיגר עבה, ענוב בעניבה אדומה, ונראה מדושן עונג.
(צילום: בית המכירות "קדם")
המאייר היהודי-קולומביאני לעג לאבותיו הדתיים(צילום: בית המכירות "קדם")
גם "התם" וה"שאינו יודע לשאול" מאויירים בגרוטסקיות, מה שמעלה את ההשערה כי האמן היהודי שצייר אותם ביקש לייצר הומור עצמי, או להדגיש את הפער בין היהודים של "היום" – אמצע המאה העשרים – להוריהם וסביהם שהזכירו באורח חייהם את הדמויות המגוחכות מן ההגדה.
הגדת ורשא, 1930: למרות שלא מעט אספנים ביקשו לרכוש אותה, הגדה זו צוירה כפי הנראה על ידי אמן לא מקצועי במיוחד. הנרות הגדולים שעל שולחן הסדר, המגבעות של בני המשפחה, וחוסר השונות בין ארבעת הבנים – כל אלה מוכיחים כי צייר האגדה לא היה בדיוק "פיקאסו" היהודי.
לא פיקאסו, אבל מבוקש מאוד בקרב אספנים(צילום: בית המכירות "קדם")
למי שמתעניין בשוויין של הגדות היסטוריות מהסוג הזה, נספר כי בחודש שעבר נמכרה הגדה מהמאה העשרים בכ-7,000 דולרים. את ההגדה הפיקה קבוצה של פליטים יהודיים ממלחמת העולם השנייה, ששרדו מחנה השמדה בפיקודו של יוליוס שטרייכר, ובארץ הקימו חווה שבה הופקה ההגדה המיוחדת.
מסתבר כי לא מעט אנשים היו מוכנים לשלם סכומים יפים על הגדה שהודפסה אי-שם, בחווה שכוחת אל בארץ ישראל, על ידי אנשים שרק כעת נמלטו ממכונת ההשמדה הנאצית, כשברקע מתנהל בנירנברג משפטו של אותו יוליוס שטרייכר.
לפנייה לכתב/ת 
חייל רומאי - מוטיב הרשע
צילום: בית המכירות "קדם"
מומלצים
