ה"אליפות" של הפועל ת"א
מהצד, החגיגות של הפועל ת"א על ניצחון של כבוד, היו פאתטיות. מבפנים, אלה היו חגיגות אמיתיות של פורקן אחרי עונה רעה. שרון דוידוביץ' על הניצחון האדום בדרבי וההישג של רן בן שמעון
אם תעברו הלילה בצפון תל אביב, אל תופתעו אם תגלו שם את אוהדי הפועל תל אביב חוגגים
במסעדת 206. זו "האליפות" שלהם, זה "הפיינל פור" שלהם. זו השמחה שלהם. מניעת חגיגות צהובות של אליפות מול הפרצוף – אלה רגעי האושר הכי מזוקקים באדום בעונה כה נוראית.
אבל אם נכנסים פנימה, זו חגיגה אמיתית. חגיגה של פורקן. בשלושת מפגשי הדרבי האחרונים, הפועל הייתה טובה יותר. רן בן שמעון, כנראה בעונה הגרועה בקריירה שלו, יוכל לקחת אל הקיץ את ההישג הקטן הזה – נוק-אאוט טקטי לפאולו סוזה.
עד הכניסה של הנמסיס הגדול אל המגרש, זה שפשוט משתק את האדומים בכל רגע שלו על הדשא, הפועל הצליחה לייצר את 45 הדקות הכי טובות שלה העונה. להיראות כמו סוף המסלול עליו חלם בן שמעון ב"דרך" המפורסמת שדיבר עליה. גילי ורמוט הזכיר את ורמוט של 2010, דמארי המשיך להיראות דמארי של 2014 וההגנה סוף סוף לא נראתה כמו ההגנה של 2013/14.
אבל גם משירם האלמותי,"the message" של להקת ההיפ-הופ Grandmaster flash, בו יש גם שורת המשך: "I'm trying not to lose my head".
מהצד זה נראה היה קצת פאתטי. שחקנים מורידים חולצות ומנופפים באוויר, הקהל נשאר חצי שעה לאחר השריקה, השחקנים חוזרים להדרן מחדר ההלבשה כדי להתגלץ' על הדשא וכל יפו באקסטזה על משחקי כבוד. רק היה חסר להניף את רן בן שמעון באוויר, כדי לקבל תרחיש מדויק של החגיגות ההזויות בנבחרת הצעירה וגיא לוזון באליפות אירופה האחרונה בישראל בקיץ.
רק שהפעם הוא גם ניצח. הפעם ערן זהבי שיחק רק 45 דקות ונכנס בפיגור שלושה שערים.
שחקני הפועל ת"א חוגגים עם הקהל(צילום: עוז מועלם)
"Don't push cause I'm close to the edge", נפרס הכיתוב בשלט ענק על ידי אוהדי הפועל ת"א לפני הפתיחה, בשורה שלקוחה מהסרט "בדרך למטה",
שמחה אדומה
"היה חשוב לנו שמכבי ת"א לא תחגוג מולנו"
צנציפר, שיינמן
חלוץ הפועל ת"א, עומר דמארי, שגילח את הזקן של דני עמוס אחרי ה-1:3 בדרבי: "יש לנו הרבה גאווה והחזרנו את הצבע האדום לעיר". בן-שמעון: "אנחנו עדיין רוצים להגיע לאירופה". בן-חיים: "שום דבר לא יעיב על העונה המדהימה הזו". צפו בתקציר
ואולי זה ההישג הגדול של רן בן שמעון. שלמרות כל מה שקרה העונה, הפועל ת"א הצליחה לא לאבד את הראש שלה. רגע לפני שהיא נופלת מהקצה.
המתנה של סוזה
הנה הם קופצים להם מהשיחים. הופ, הנה עוד אחד. ועוד אחד. כמה שהם חיכו לרגע הזה.
אוראל דגני באקסטזה(צילום: עוז מועלם)
מלבד דחיית משחק האליפות לאיצטדיון וסרמיל (מישהו אמר אלון ברומר בנגיחה?), פאולו סוזה סידר יופי של חומר בערה למבקריו, שודאי יקפצו כעת על העגלה בכדי לטעון, בעזות מצח, כי הוא לא צריך להמשיך. כי הוא נכשל. שהאליפות לא "דורסנית" מספיק, שהאליפות צריכה הייתה לבוא "בהליכה", שההפסד בדרבי הוא השפלה שלא תיסלח.
מכבי באמת נראתה רע. טל בן חיים היה חלש והפנדל שלו גרוע, דן אייבנדר איבד יותר מדי כדורים, עומרי בן הרוש לקח חלק פעיל בכל שלושת השערים וההגנה הייתה כל כך רעה, שהיא הזכירה את ההגנה של אמצע העונה בהפועל ת"א.
אבל מכבי כבר עשתה את שלה. היא כבר נתנה את הנוק-אאוט לליגה. הראש נמצא במצב ניוטרל. היא כבר רשמה את הניצחונות במאני טיים, וכעת, ב"ריצת השחרור" של העונה, היא מתקשה להתרומם. והיא חסרה את ערן זהבי בכושר מלא. מדהים לראות עד כמה ההשפעה של שחקן אחד, אקוטית בשלבי הסיום על סגל שלם.
פאולו סוזה בדרבי(צילום: ראובן שוורץ)
אבל היא עדיין בדרך לאליפות קלילה. ופאולו סוזה עדיין זה שמוביל אותה לשם.
למעקב - עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ'
לפנייה לכתב/ת 
הפועל ת"א חוגגת מול פאולו סוזה
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים
