שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    הקהילה היהודית בברלין קמה לתחייה
    160,000 יהודים חיו בבירת גרמניה לפני המלחמה. רק 8,000 חיו בה אחריה. בשנים האחרונות מציגה ברלין עלייה חדה בקצב גידול האוכלוסייה היהודית ואת הזכר לתרבות ההיא מוצאים במוזיאונים, בבתי הכנסת ובאתרי ההנצחה. רק במוזיאון היהודי מתעקשים לציין את החיים: "לפני שאתה מת, אתה חי"

    המרכז שבו התחיל הפתרון הסופי, העיר שבה חתם אדולף היטלר על צווי המוות לשישה מיליון יהודים, לא נראית ממבט ראשון כעיר שקצב גידול הקהילה היהודית בה הוא המהיר ביותר בעולם. אולם למרות העבר הנאצי, ההווה הדינמי והמשגשג של ברלין מושך אליו יהודים רבים. תחילה היו אלה יהודים מברית המועצות לשעבר. לאחר מכן, המשיכה הקהילה לצמוח עם הגעתם של אלפי ישראלים וגם כמה יהודים מאוסטרליה, מצרפת, מארצות הברית ועוד.

     

    יום הזיכרון לשואה ולגבורה - כתבות נוספות:

     

    העלייה החדה באוכלוסייה היהודית - שמוערכת ביותר מ-40,000 - גרמה גם להמרצת התיירות לעבר מגוון בתי הכנסת, המוזיאונים ואתרי ההיסטוריה היהודית וכן אל חיי היום-יום העכשוויים בבירת גרמניה. למעשה ניתן למעוד על ההיסטוריה הזאת בזמן שהולכים ברחובות ומסתכלים מטה על 2,800 האריחים המבריקים הטמונים במדרכות שיצר האמן גונתר דמניג. על אבנים אלה נחקקו השמות של אלה שנרצחו על ידי הנאצים, והן ממוקמות מול הבתים שבהם גרו לפני שגורשו למחנות הנרצחים.

    הלבנים שמסגירות את העבר (צילום: AP) (צילום: AP)
    הלבנים שמסגירות את העבר(צילום: AP)
    כמו אבנים אלה, האתרים היהודיים של ברלין קשורים לטרגדיית העבר, אך ישנה תרופת-נגד בריאה וכנראה הדרך הטובה ביותר להתחיל את הסיור בעיר: המוזיאון היהודי, שמאגד בתוכו 1,000 שנות תרבות והיסטוריה יהודית בגרמניה. הוא גם מכיל את אחד המבנים המודרנים המרשימים בעיר - מבנה משונן המכוסה בפלטות אבץ כסופות ומחורר חלונות קטנים. "מה שלא רצינו זה להציג רק את המוות, את הרדיפה ואת הדעות הקדומות. הייתה גם תקופה גדולה של חיים נורמליים, רגילים אפילו. לפני שאתה מת, אתה חי - ואנחנו רצינו להדגיש את החיים", אמרה סילי קוגלמן, סגן מנהלת המוזיאון.

     

    2,711 ארונות קבורה מבטון

    התערוכות כוללות שחזורים עשירים של חיי משפחות בשנים 1933-1850 המוצגים בציורים, בכתבים ובפריטים. יש גם סרט ביתי ממצלמה של 16mm שמתעד משפחה גולשת סקי, שוחה ומשחקת עם כלבה בימים שלפני שעברה לקליפורניה בשנות ה-30. אף שסבלי העבר מתוארים במוזיאון בנוקשות, ניתן למצוא בו גם משחקים וקריקטורות לילדים. גם יהודים גרמנים מפורסמים מונצחים במוזיאון, החל מהמשורר היינריך היינה וכלה בממציא מכנסי ג'ינס "ליוויס", לוי שטראוס.

    "לפני שאתה מת, אתה חי". המוזיאון היהודי (צילום: AP) (צילום: AP)
    "לפני שאתה מת, אתה חי". המוזיאון היהודי(צילום: AP)

     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)

     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)
     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)
    אחד האתרים המרגשים ביותר בעיר הוא האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו. רבים מהמבקרים בה עורכים סיבוב שני במתחם שנמצא בלב העיר, בין שער ברנדנבורג לכיכר פוטסדאם, לנוכח המונומטליות של 2,711 קוביות הבטון הדומות לארונות קבורה. קשה להתעלם מהאתר הענק שנמצא בלב אזור העסקים והשגרירויות בעיר.

     

    צפונית משם נמצא שויננפירטל, הרובע היהודי, האזור של בנייני הדירות מהמאה ה-19, הגלריות לאמנות והרחובות המלאי חיים. במרכזו של הרובע עומד בית הכנסת החדש. הוא הכיל 3,200 מושבים בעבר והיה לבית הכנסת הגדול ביותר בגרמניה עד שהופצץ ב-1943. הוא שוחזר חלקית וכעת הוא משמש כמוזיאון בנושא בית הכנסת והקהילה שהייתה מגיעה אליו. תפילות נערכות בשני בתי כנסת אחרים ו-10 בתי תפילה. זאת לעומת 33 בתי הכנסת שהיו בעיר לפני המלחמה.

    אתר ההנצחה (צילום: AP) (צילום: AP)
    אתר ההנצחה(צילום: AP)

     (צילום: AP) (צילום: AP)
    (צילום: AP)
     

    קרוב לשם, במקום שבו היה פעם בית הספר היהודי לבנות, הפך המבנה למתחם המכיל גלריה לאומנות, מוזיאון של משפחת קנדי ומעדנייה יהודית בסטייל ניו-יורקי, מוג ומלצר. בית הספר לבנים, כעת מעורב, נפתח מחדש ב-1993 כאולם ספורט על שם משה מנדלסון. כמו בכל האתרים היהודיים בעיר, יש במקום אבטחה הדוקה. אולם מחוץ לבניין האלגנטי נראות קבוצות של תלמידים משוחחים, בודקים את טלפוניהם ומתבלים את הגרמנית שלהם בביטויים באנגלית.

     

    יהדות ברלין ממציאה עצמה מחדש

    בבית הקברות היהודי הסמוך מהמאה ה-17 נותרו רק כמה מצבות. נקברו בו כ-12,000 יהודים, אך הוא נהרס על ידי הנאצים ב-1943. במורד הרחוב בפארק קטן מוצב הפסל "החדר הנטוש" - שולחן ושני כיסאות, שאחד מהם הופל לרצפה - המסמל את הגירוש הפתאומי של היהודים מבתיהם.

     

    ובחצר קטנה, הידועה בשם בית שוורצנברג, ישנם שלושה מוזיאונים, המוקדשים לאוטו ויידט. בעליה הנוצרי וכמעט עיוור של בית מלאכה שייצר מטאטאים ומברשות והעסיק יהודים עיוורים וחירשים שעליהם הגן מהגסטאפו. המוזיאון כולל גם חדר שהוסתר על ידי ארון, שם החביא ויידט בחשאי משפחה שלמה.

    בית הכנסת הגדול בריקשטראסה (צילום: AP) (צילום: AP)
    בית הכנסת הגדול בריקשטראסה(צילום: AP)

    בית הכנסת החדש (צילום: AP) (צילום: AP)
    בית הכנסת החדש(צילום: AP)
      

    ישנן כמה סוכנויות המציעות טיולים רגליים ברובע, אך התיירות באזור נותרה בפרופיל נמוך ואין בה "כפרים יהודיים" משוחזרים או הופעות תרבותיות כפי שמציעות כמה מדינות מזרח-אירופיות במטרה למשוך תיירים המחפשים לטעום מחיי העבר שנעלמו.

     

    אלה המעוניינים להיחשף לתרבות היהודית של ימינו בברלין ימצאו תשובה בבתי

    הכנסת הפעילים ובמסעדות כמו "שילה", "זולה" ו"סבבה" הפופולריות בקרב התושבים הישראלים הצעירים. אלה שיעשו זאת ימצאו אוכלוסייה מגוונת ולעתים מחולקת: חרדים, רפורמים, חילוניים ועד מהגרים מברית המועצות וכאלה עם שורשים גרמניים עמוקים.

     

    "כמו שהעיר ברלין ממציאה את עצמה מחדש, כך גם יהדות ברלין. יש המון מחלוקות, אבל גם הרבה הזדמנויות, אנשים יצירתיים ורעיונות חדשים. לפחות אף פעם לא משעמם", טוענת גבריאל נועה לרון, מנהלת סוכנות הטיולים חלב ודבש.

     

    ועדיין, ברלין היהודית רחוקה מאוד מברלין של לפני המלחמה, אז מנתה העיר 160,000 יהודים. רק 8,000 נותרו כשהמלחמה הסתיימה. "אנשים שבאים לברלין לא רואים תרבות יהודית אמיתית אלא ציוני דרך בעבר היהודי, וציוני דרך בהרס התרבות היהודית", סבורה קוגלמן. "המבקרים כאן צריכים להיות מעט ארכיאולוגים כדי לפענח את העבר היהודי כאן. זה כמו לקרוא כתב חרטומים על אבן רוזטה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AP
    כשמביטים מטה גם טיול ברחובות העיר הוא זיכרון לעבר
    צילום: AP
    מומלצים