שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ימין ושמאל כלכליים? הבל הבלים
    האם אפשר או צריך להפריט לגמרי את הצבא? שאלה מוזרה. אבל כמו כל דיון כלכלי, גם כאן תפישות שונות. כיוון המחשבה יוצא הדופן, מגיע הפעם מכיוון הקצה הימני הניצי של כלכלת השוק. הכירו את מארי רוטברד

    תפיסתו של הוגה הדעות, מארי רוטברד, הוא הכיוון של האנרכיזם של השוק החופשי. גם זה אנרכיזם הארד-קור, כלומר תפישה שממש מתנגדת למדינה, אבל גם תפישה של שוק חופשי מוחלט. כזו שרוצה להפריט הכל, עד לביוב והכביש ברחוב. אולי זה בעצם ימין ואולי זה בעצם שמאל. מה שבטוח, כשמתחילים להפוך את המושגים, רואים פתאום שההגדרות האלה קטנות עלינו.

     

    לטורים של אושי שהם קראוס :

     

    עם מה ימין אמור להזדהות?

    ימין כמו ימין, אנחנו עונים לעצמנו, יהיה בעד צבא חזק, מדינה חזקה ויחתור להגנה על המדינה מפני כל אוייב. ככה מתנהג הימין בישראל, באירופה ובארצות הברית. ואילו ימין כלכלי תומך בשוק חופשי, מתעב סוציאליסטים ותומך בהפרטה. אבל מה שמעניין כאן, זוהי המורכבות של עמדות כלכליות-פוליטיות-מוסריות; הימין האנרכיסטי מתנגד לגמרי לצבא והוא פציפיסטי לגמרי, הוא לא לאומני ואולי אפילו לא לאומי. הוא מתעב את המדינה. אז האם הוא ימין?

     

    הבה נשחזר את עמדתו של מארי רוטברד באשר לגורלו של צבא, מתוך עיון בספרו "FOR A NEW LIBERTY". נשאלת השאלה האם בנימין נתניהו הוא איש ימין? רובנו נגיד שכן. הוא תומך בשוק חופשי ובהפרטה והוא לא יוצא מגדרו למען ויתורים ונסיגות. לא נכון, יגיד לנו מארי רוטברד. הוא לא איש ימין אמיתי.

     

    אז מה זה ימין, אנחנו שואלים. עזבו ימין שמאל, יגיד רוטברד. זה רק מבלבל אותנו. אני מדבר על חופש. אני רוצה לייצר חברה חופשית. והדרך הטובה ביותר לייצר חברה חופשית היא להפריט כל דבר. מה שצריך זה להפטר לגמרי מהמדינה. אנרכיה, הוא יגיד, היא המצב האידיאלי. אבל לא סתם אנרכיה; אנרכיה שבה שולט שוק חופשי בלתי מוגבל. הכל בו מופרט. הרחובות, הביוב, בתי הספר. כולם עסקים פרטיים. וגם הצבא.

     

    צבא העם

    המדינה שומרת עלינו. מגינה עלינו. צבא לאומי ממומן על ידי המדינה הוא תנאי לבטחון שלנו, לא? שקר! יגיד לנו רוטברד. המדינה, ככה הוא ממשיך, היא הרוצחת הגדולה ביותר בתולדות האנושות. אין תקופה, הוא ממשיך, שבה כמה פוליטיקאים מטורפים לא מייצרים לנו מלחמה.

     

    בסופו של דבר, הוא אומר, תחשבו כמה מליארדי בני אדם נהרגו בהיסטוריה של האנושות בגלל שגויסו לצבא ונשלחו לקרבות. ובכלל, הוא מוסיף, צבא הוא דרך מעולה של המדינה להשתלט עלינו ולחנך אותנו בכוח. רק תתנו לשליט הזדמנות למלחמה והוא יקפוץ על המציאה.

     

    ויש עוד בעיה עקרונית עם הצבא, רוטברד יגיד. גם כשהוא לא שולח אותי למות בקרב, הוא הופך אותי לעבד. תחשבו, הוא אומר, זוהי העבודה היחידה בעולם שאתה לא יכול להתפטר ממנה. אתה לא רוצה להיות רופא? תפרוש ותחליף מקצוע. אבל חייל סדיר או מילואים, לא יכול לסרב. חייל הוא בעצם, סוג של עבד. כמו פעם. כלי או חפץ בידי איגוד בני האדם שנקרא מדינה.

     

    סכסוך שכנים

    אז מה הפתרון? אנחנו שואלים. לא צריך צבא? ובכן, כאן אני מחלץ בעצמי את התשובות של רוטברד כפי שאני מבין אותן. ויש לו שתיים. אחת רצויה ואחת מצויה. אחת מתארת עולם נכון והשניה מנסה לייצר אותו בהדרגה. נתחיל בגישה האוטופית; זו שמדמיינת את החברה המושלמת. וזו התשובה של רוטברד לכל נושא כלכלי וגם לשאלת החזקת ומימון הצבא: הפרטה! הפרטה! הפרטה!

     

    להפריט את הצבא? אנחנו שואלים. להפוך אותו לחברה פרטית? כן יענה רוטברד. אבל איך? בואו נתחיל במשטרה, רוטברד יגיד. המשטרה בימינו היא גוף לא יעיל. נניח שפורצים לך הביתה. המשטרה מגיעה, לרוב היא חסרת אונים כי אין לה מספיק תקציב וגם כשהיא פועלת, הגישה שלה עקומה. עיקר הפעולה שלה היא לתפוש את הגנב ולעשות איתו צדק, כלומר להעניש אותו.

     

    אבל אתה הוא זה שגנבו לו את הרכוש, ואתה רק רוצה לקבל אותו בחזרה ואת זה ברוב המקרים - המשטרה לא מצליחה לספק. מה הפתרון? חברות שיטור פרטיות, יגיד לנו רוטברד. לכל שכונה ולכל קהילה. כל חבר בקהילה ישלם מס שיטור, וחברת שמירה תסתובב באיזור שלו. ומה יקרה אם יגיע פורץ? יכול להיות שהוא יצטרך להפרד מן העולם שלנו, רוטברד יגיד.

     

    ומה יקרה, אנחנו ממשיכים, אם יש סכסוך בין שכונות. זה מורכב יותר, רוטברד היה עונה, וזה תלוי באופי של הקהילות. אפשר לשכור בורר פרטי (הרי גם בתי משפט לא קיימים, כי הכל מופרט), או שיתחילו קרבות בין המשטרות שלכם. והרוגים? כן, קצת, עונה, גם ככה זה עכשיו.

     

    להפסיק להיות שוטר

    נמשיך לשחזר תפישה אנרכיסטית של צבא. מאחר שאין לנו ממש מדינה, אלא רק קהילות, המשטרות הפרטיות יכולות להתעצם במקרה שיש מולם קהילות תוקפניות. התושבים נאלצים לשלם יותר כסף לאנשי הכוח שהם שוכרים, ואלה יצאו לקרבות.

     

    אבל, יהיו המוני סכסוכים פנימיים והרוגים ופצועים. לא נורא, אומר רוטברד, תחשבו כמה חיילים גרמנים וכמה אמריקאים, סובייטים ובריטים נהרגו במלחמת העולם השניה. עשרות מליונים? אולי אפילו מאות מליונים. ואזרחים (אפילו בלי למנות את היהודים שהושמדו)? בטח עשרות מליוני הרוגים. אז גם כאן ימותו. ככה זה בחיים. אבל ימותו פחות ממה שמתים תחת שלטון המדינה.

     

    לא נאיבי קצת מצדך דוקטור רוטברד הנכבד? אנחנו שואלים. אוקראינה תפריט עצמה לדעת ותהפוך לאנרכיסטית ופוטין יבלע אותה תוך שניות. נכון, יגיד לנו רוטברד. אני מתאר עתיד רצוי, אי אפשר להגשים אותו ביום.

     

    ובינתיים? בינתיים, רוטברד אומר, אני רוצה לדבר רק על ארצות הברית. אנחנו האמריקאים, הוא מסביר לנו, מפסיקים מיד להיות השוטר של העולם. אנחנו לא רוצים להיות אימפריה. הצבא שלנו לא יוצא מגבולות ארצות הברית. ואנחנו מפסיקים גם בסיוע כלכלי ובטחוני לכל מיני מדינות כמו ישראל. שום דבר מאלה לא מעניין אותנו. ואנחנו מנסים לצמצם כמה שיותר את כמות הנשק הגרעיני בעולם.

     

    אז אתה ממש שמאלני, אנחנו אומרים לו. אני קפיטלו-אנרכיסט, הוא עונה.

     

    והשבוע בקצה הקרחון

    מזכיר הקיבוץ לשעבר מתנגד לזכות השביתה. פרופסור עומר מואב, היועץ לשעבר של שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ, רוצה להפריט, אבל רוצה רווחה, מאוכזב מנתניהו (מצד ימין), לא מוכן לדבר הרבה על שטייניץ, אבל יש לו מה להגיד על ההוכחות ששטייניץ נתן לקיום האלוהים. נגד ועדי עובדים, נגד סוציאליזם, בעד שוק חופשי. הנה הקישור לתכנית.

     

    ד"ר אושי שהם-קראוס , פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר ומעביר הרצאות לקבוצות ולחברות. אתם מוזמנים להאזין תכנית הרדיו השבועית שלו "קצה הקרחון על חברה וכלכלה" מדי יום רביעי לאחר חדשות 12:00 ברשת א' של קול ישראל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מארי רוטברד
    צילום: חן אלוני
    אושי שהם קראוס
    צילום: חן אלוני
    מומלצים