שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מדוע חצי מהישראלים לא משלמים מס הכנסה?

    דו"ח טאוב חושף: בשנת 2011, היה עשירון ההכנסה העליון אחראי ל-72.9% מהכנסות המדינה ממס הכנסה. שני עשירוני ההכנסה העליונים ביחד היו אחראים ל-90% מהכנסות המדינה ממס זה. מדוע חצי מהאוכלוסייה לא מגיעים לסף המס?

    מרכז טאוב לחקר המדיניות הכלכלית פרסם היום (ד') את דו"ח "תמונת מצב המדינה" לשנת 2014. אחד הממצאים החשובים המופיעים בדו"ח הוא שכמחצית מאזרחי ישראל הבוגרים לא משלמים מס הכנסה כלל. ממצא זה מעיד על רמת ההכנסה הנמוכה של אותם ישראלים, שלא מגיעים לדרגת השכר שמעבר לה משלמים מס למדינה.

     

     

    על פי הנתונים שנאספו במרכז טאוב, בשנת 2010, 51.2% מהאזרחים לא הגיעו לדרגת ההכנסה שמעבר לה משלמים מס הכנסה. בשנת 2011 ירד שיעורם ל-49.7% מכלל הפרטים באוכלוסייה ובשנת 2012 שוב גדל חלקם של האזרחים שלא שילמו מס הכנסה, לרמה של 52.3%.

     

    מספרם הגדול של האזרחים שלא מגיעים לסף תשלום המס מכביד את נטל התשלומים על שכבות גבוהות יותר של אוכלוסייה. חוקרי מרכז טאוב מצאו כי בשנת 2011, היה עשירון ההכנסה העליון אחראי ל-72.9% מהכנסות המדינה ממס הכנסה. שני עשירוני ההכנסה העליונים ביחד היו אחראים ל-90% מהכנסות המדינה ממס זה.

     

     

    מתוך הדו"ח ()
    מתוך הדו"ח

     

    נטל המס על בעלי המשכורות הבינוניות פחת

    הנתונים מלמדים על שיעורי המס הגבוהים הנהוגים בישראל במדרגות המס העליונות. בשנת 2011 שילמו אזרחי ישראל 10% מס על הכנסה של עד 5,070 שקלים בחודש (בפועל לא שולם כמעט מס על הכנסה זו בשל נקודות הזיכוי שלהן זכאי כל תושב ישראל). בעלי הכנסה של בין 5,070 ל-8,666 שקלים בחודש שילמו מס בשיעור של 14%.

     

    בעלי הכנסה של בין 8,661 ל-14,070 שקלים בחודש שילמו מס בשיעור של 23%. בעלי הכנסה של בין 14,071 ל-21,240 שקלים בחודש שילמו מס בשיעור של 30%. בעלי הכנסה של בין 21,241 ל-40,230 שקלים בחודש שילמו מס בשיעור של 33% ובעלי הכנסה של יותר מ-40,230 בחודש שילמו מס של 45%.

     

    שיעורי המס השתנו מאז, כאשר נטל המס על בעלי השכר הגבוה גדל ונטל המס על בעלי המשכורות הבינוניות פחת. עד לרמת הכנסה של 5,280 שקל בחודש משלמים 10% מס. בעלי הכנסה של בין 5,281 ל-9,010 שקלים בחודש שילמו מס בשיעור של 14%. בעלי הכנסה של בין 9,011 ל-14,000 שקלים בחודש שילמו שולם מס בשיעור של 21%.

     

    הנתונים מעידים: הישראלים מרוויחים מעט

    בעלי הכנסה של בין 14,001 ל-20,000 שקלים בחודש שילמו מס בשיעור של 31%. בעלי הכנסה של בין 20,001 ל-41,830 שקלים בחודש שילמו מס בשיעור של 34%. בעלי הכנסה של בין 41,831 ל-67,630 שקלים בחודש שילמו מס בשיעור של 48% ובעלי שכר גבוה יותר שילמו מס של 50%. כלומר, נטל המס שמוטל על בעלי הכנסות גבוהות גדל מאז 2011, ונטל המס שמוטל על בעלי הכנסות בינוניות קטן.

     

    אולם יותר מכך מעידים נתוני מרכז טאוב על רמות ההכנסה הנמוכות של מרבית הישראלים. העובדה שמחצית מהישראלים לא משלמים מס הכנסה מעידה על כך שמחצית מהישראלים לא מגיעים לדרגת ההכנסה שממנה צריך לשלם מס הכנסה. אין זה אומר שמחצית מהישראלים לא מרוויחים יותר מ-5,280 שקל בחודש ברוטו. על פי נתוני הלמ"ס, השכר החציוני בישראל – כלומר, דרגת השכר שחצי מהאוכלוסייה מרוויחים מעליה וחצי מתחתיה – עמד ב-2012 על רמה של כ-6,500 שקלים בחודש.

     

    רבים מאזרחי ישראל לא משלמים מס הכנסה בגלל שילוב שבין הכנסה נמוכה (המביאה לחבות מס נמוכה) לבין נקודות זיכוי שמצמצמות את חבות המס הנמוכה גם ככה, לחבות אפסית. נקודות זיכוי במס ניתנות בגין תושבות בישראל (2.25 נקודות), נישואין, תואר אקדמי, ילדים, נכות או עלייה לארץ. כל נקודת זיכוי מפחיתה את חבות המס ב-218 שקל בחודש.

     

    שיעורי עוני ואי שוויון גדלים

    במובן זה, נתוני גביית מס ההכנסה על פי עשירונים חושפים את מה שנחשב לבעיה העמוקה ביותר של הכלכלה הישראלית – שיעורי העוני ואי השוויון בהכנסות בין חלקים שונים באוכלוסייה. הנתונים מעידים כי בעיית העוני והאי שוויון פוגעת לא רק בצמיחה במשק ובתחושת הצדק של האזרחים, אלא גם בהכנסות המדינה ממסים וכתוצאה מכך ביכולתה של המדינה לממן תקציב ראוי ושירותי טובים לאזרח.

     

    יש לציין כי נטל המס לא נופל על כתפי האזרחים רק דרך מס הכנסה, ואפילו לא בעיקר דרך מס הכנסה. דו"ח מרכז טאוב מציג נתונים שלפיהם בשנת 2011 היוו תשלומי מס הכנסה 30.1% בלבד מהכנסות המדינה ממסים. חלק הארי בהכנסות, 36.7%, הגיע מתשלומי מע"מ. המע"מ הוא מס שכל אזרחי ישראל משלמים בשיעור זהה ללא קשר לגובה הכנסתם, דרך מחירי המוצרים.

     

    ביטוח לאומי ודמי בריאות משלמים גם בעלי הכנסות נמוכות

    17.2% מהכנסות המדינה באותה שנה הגיעו מתשלומי ביטוח לאומי. הנטל בתשלומים אלה מתחלק באופן שווה יותר בין עשירוני ההכנסה, מכיוון שגם בעלי הכנסות נמוכות מפרישים לביטוח לאומי ודמי בריאות, דרך המשכורת שלהם. בשנת 2011 היה העשירון העליון אחראי ל-47.2% מהכנסות המדינה מביטוח לאומי ודמי בריאות. העשירון התשיעי ייצר 20.1% מההכנסות, והעשירונים הנמוכים (1-4) ייצרו 4.9% מההכנסות.

     

    כלומר, למרות שגם כאן ניתן לראות כי עיקר ההכנסות מקורן בעשירוני השכר הגבוהים (הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה), חלוקת הנטל בדמי בריאות וביטוח לאומי שוויונית יותר מאשר במס הכנסה, בגלל שסף תשלום המס נמוך יותר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים