שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    איפה הכסף שלנו? מחפשים 4 מיליארד שקל

    שנה אחרי שמשרד האוצר השיק את האתר לאיתור החסכונות הפנסיוניים שצבר כבר יותר ממיליון וחצי כניסות, בבנקים עדיין ממתינים 4 מיליארד שקל "חשבונות מנותקי קשר", שכדי לאתר אותם נדרש מאמץ לא קטן וגם כסף - עמלה לבנק. האם בקרוב נדע אם יש לנו חשבון אבוד? בדיקת ynet

    12 מיליארד שקל, חסכונות ש"נותק עמם הקשר" יושבים בחברות הביטוח, קופות הגמל והפנסיה (נכון לתחילת שנת 2013). לחוסכים רבים או יורשים, לא היה מושג על קיומם של חסכונות השייכים להם. גם אם ידעו שקיים חיסכון כזה, הם נאלצו לפנות בכתב לכל הגופים הפיננסים ולקוות לטוב.

     

     

    לפני שנה השיק האוצר, אחרי שנים של גרירת רגליים, את האתר לאיתור חסכונות, המאפשר לכל אדם לבדוק אלו חסכונות פנסיוניים צבר והיכן הם "יושבים". במהלך השנה האחרונה רשם האתר יותר ממיליון וחצי כניסות.

     

    איתור החיסכון הוא לא סוף הדרך, לעיתים זו רק ההתחלה – עד שמצליחים להוציא את הכספים מהגופים המנהלים אותם – שאינם מהססים לטיל קשיים רבים עד למשיכת הכסף. אך זו בהחלט התחלה טובה.

     

    אולם, בעוד לציבור מתאפשר לבחון היכן נמצאים החסכונות הפנסיוניים שלו, עוד כ-4 מיליארד שקל , כספי ציבור, יושבים בבנקים ומוגדרים כ"פיקדונות וחשבונות אבודים".ולאתר אותם זו עדיין משימה מורכבת.

     

    מה עושים הבנקים בנידון?

    בישראל לא קיים מאגר מידע מרכזי, הכולל נתונים על כספים ללא דורש. הבנקים לא מתאמצים יותר מדי כדי לאתר את אותם בעלי חשבונות. אולם אנחנו נדרשים למאמץ עליון כדי להגיע אל הכסף שלנו. לצורך קבלת מידע על חשבון עלום, אין מנוס מביצוע עבודת בילוש ופנייה בכתב להנהלה הראשית של כל אחד מהבנקים המסחריים.

     

    אם לא די בכך, גם כאשר לקוח פונה לבנק לצורך איתור חשבון, הבנק רשאי לגבות ממנו עמלת איתור חשבון - עמלה זו אינה נמצאת בפיקוח, כך שכל בנק יכול להחליט על גובה העמלה לפי ראות עיניו.

     

    על פי התקנות, חשבונות כאלו שנותק בהם הקשר עם הלקוח למעלה מעשר שנים - הבנקים מחוייבים לדווח עליהם לאפוטרופוס הכללי. מנתונים שפירסמנו לראשונה כאן ב-ynet לפני קצת יותר משנה, עולה כי בחלק גדול מאוד מהדיווחים שמעבירים הבנקים לאפוטרופוס הכללי, לא מדובר בנכסים עזובים. לרוב מדובר בטעויות בשם או בכתובת. מסתבר כי בהרבה מאוד מקרים קל לאתר את החוסכים או את היורשים, אך הבנקים לא משקיעים בכך מאמץ.

     

    כחודשיים לאחר הכתבה ב ynet, פרסם בנק ישראל טיוטת תקנות שנועדו לחייב את הבנקים להשקיע יותר מאמץ באיתור בעלי החשבונות. כך גם הורחבה החובה לאתר יורשים של לקוחות שנפטרו.

     

    בנוסף, במסגרת הוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים, יידרשו התאגידים הבנקאיים לגלות בדוחות הכספיים השנתיים את מספר החשבונות ללא תנועה הקיימים בכל בנק והסכומים המצויים בהם.

     

    למרות האמור, הטיוטה טרם נכנסה לתוקף, וגם לא כל כך ברור מתי זה יקרה.

     

    חשש למעילות

    בכמה כסף מדובר? על פי נתוני בנק ישראל מספר הפיקדונות ללא תנועה עומד בחמשת הבנקים הגדולים, נכון לתחילת 2013, על כ-580 אלף בסך מצטבר של כ-15 מיליארד שקל. אולם בגלל ההגדרות הנוכחיות בחוק שחוקק לפני עשרות שנים, המספר הזה כולל גם פיקדונות רבים שהקשר עם בעליהם לא נותק. כך שבפועל, רבים מהפיקדונות הללו פעילים.

     

    בחינת מספר הפיקדונות ללא תנועה מעל חמש שנים ופיקדונות של נפטרים מצטמצם באופן ניכר ועומד על כ-215 אלף, בסך מצטבר של כ-3.9 מיליארד שקל.

     

    אז מדוע אתר לאיתור חסכונות פנסיוניים כבר קיים יותר משנה, ואילו כלי נגיש לציבור לאיתור חשבונות אבודים בבנקים - אין?

     

    לפני כשנתיים החלו באיגוד הבנקים לקדם מיזם לאיתור חשבונות רדומים. על ידי הקלדת פרטים מזהים, ניתן יהיה לקבל פירוט של חשבונות שלא בוצעה בהם תנועה כבר תקופה ארוכה. על פי התכנון יוכלו לקוחות הבנקים, מוטבים של בעלי חשבונות שנפטרו ואף חברות (על פי מספר ח.פ.) לגשת למידע אודות החשבון.

     

    מה האינטרס של הבנקים לקדם מיזם כזה? בתקופה של רגולציה שהולכת ומתחזקת ומודעות צרכנית גוברת, גם שם מבינים כי מאגר כספים כזה רק גורם להם נזק. בנוסף, ערימת כספים שנחה לה ללא תנועה היא פרצה הקוראת לגנב וכר נוח לפעילות של מעילות.

     

    "הדרישות הרגולטוריות מעכבות"

    בבנק ישראל החליטו לסמוך את ידיהם על התוכנית של הבנקים ולא לקדם מיזם משלהם בדומה לאתר האוצר, תוך מעקב והוראות לסטנדרטים מסויימים שבהם הוא נדרש לעמוד.

     

    בראיון מיוחד ל ynet שהתקיים ביולי האחרון, אמר המפקח על הבנקים, דודו זקן, "תהיה מערכת לאיתור חשבונות. זה צ'ק שאני מוכן לרשום - זה התחייבות וזה יהיה. צריך לעשות את זה - ואתה יודע מה, היה צריך לעשות את זה כבר לפני זמן רב". זקן ציין גם כי הוא עוקבים מקרוב מאוד אחרי התקדמות היוזמה של הבנקים. בשיחות סגורות זקן התחייב גם כי מיזם כזה יעלה לאוויר עד סוף שנת 2014, אולם כפי שזה נראה עכשיו, העניין מתעכב הרבה מעבר לצפוי.

     

    במערכת הבנקאית, נזהרים מלהתחייב לגבי מועד השקה ומציינים שם כי קיימים עוד עיכובים הקשורים בדרישות רגולטוריות שונות בנושאי הזדהות של הלקוח מול המערכת ואלמלא הדרישות הללו, ייתכן והמיזם היה כבר פעיל היום.

     

    עד שזה יקרה, אנחנו נצטרך להמשיך ולהשקיע מאמצים בחיפוש הכסף שלנו ושל יקירנו שנפטרו, ולקוות שיום אחד נמצא את המטמון.

     

    מבנק ישראל נמסר: "הנושא של חשבונות ללא תנועה עדין לא יצא כהוראה מחייבת לבנקים מכיוון שהמהלך תלוי גם בתהליך חקיקה שטרם הסתיים. בהקשר של מיזם איגוד הבנקים מוסיפים שם: "המפקח התחייב שאם איגוד הבנקים לא יקים את המיזם, הפיקוח יעשה זאת, והוא עומד מאחורי התחייבות זו".

     

    מאיגוד הבנקים נמסר: "אנו עוסקים בימים אלה בהשלמת העבודה על המיזם. מטבע הדברים, פרוייקט מהסוג הזה דורש התמודדות עם סוגיות רגולטוריות מורכבות. ביחד עם הפיקוח על הבנקים אנו מנסים למצוא פתרון לסוגיית זיהוי הפונים למיזם על מנת להביא להשלמתו מוקדם ככל שניתן"

    פורסם לראשונה 13/05/2014 16:06

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    חפש את המטמון
    צילום: shutterstock
    בני דויטש
    דודו זקן המפקח על הבנקים
    בני דויטש
    מומלצים