שתף קטע נבחר

משפחה בצמיחה: איך מתחילים לעשות סדר בהוצאות?

יוחאי קונה בתשלומים, לונה מחושבת יותר ואפילו גזרה לו פעם את הכרטיס ועדיין, לשניהם אין מושג כמה הם מבזבזים בחודש. רונן רוצה לפתוח עסק, רועי רוצה שיגורו קרוב לאמא שלו בת"א ושניהם מתים על חופשות בחו"ל - אבל חייבים לקצץ. במסגרת פרוייקט משפחה בצמיחה, שתי משפחות נפגשות עם הבנקאים ומתחילות לעשות סדר בשלל ההוצאות

משפחת היזמי, ראשון־לציון

לראשונה בחייהם, בני הזוג לונה (24) ויוחאי (33) היזמי מתיישבים בחדרו של מנהל בנק. המקום: סניף כצנלסון של בנק הפועלים בראשון־לציון. ליהונתן התינוק (3 חודשים) נמאס לשכב בעגלה והוא עושה קולות של "תרימו אותי". יוחאי מרים אותו ולונה אומרת שהם כאן כדי להבטיח חיים טובים לילד.

 

בני הזוג נבוכים מהמעמד. מנהל הסניף, דוד קנטי, מפשיר את האווירה כשהוא לוקח לידיו את יהונתן ומצחקק איתו. קנטי (50) מציג את עצמו בפני בני הזוג ומספר שהוא מתגורר ברחובות, נשוי ואב לשני ילדים, עובד 21 שנה בבנק הפועלים. לצידו יושבת סגניתו, ריקי פלד. "אני מאוד אוהב את האינטראקציה עם הלקוחות", מספר קנטי, "ולאו דווקא העסקיים".

 

את לונה קצת מלחיץ לשבת מול מנהל הסניף. "בדרך כלל מגיעים לפה מי שיש להם בלגן בחשבון", היא אומרת. "מבחינתי כל לקוח בסניף יכול להיפגש איתי בלי שום סיבה מיוחדת", מגיב קנטי בחיוך. "חלק מהעבודה שלי זה להסביר ללקוחות איך להתנהל כלכלית. אני לא מהסס להזמין אליי לקוחות שחוגגים על כרטיס האשראי, חוגגים בצריכה מיותרת לא פעם, מבזבזים כאילו אין מחר ובסוף החודש נמצאים מול בור כלכלי".

 

בני הזוג מספרים למנהל שלפני כשלוש שנים החלו לעבוד כנהגי משאית אשפה במחלקת התברואה של עיריית תל־אביב.

 

משפחת היזמי עם דוד קנטי (צילום: יריב כץ) (צילום: יריב כץ)
משפחת היזמי עם דוד קנטי(צילום: יריב כץ)

"אז אתם מועסקים בעבודה עם שכר הוגן, והכי חשוב בעבודה יציבה שמאפשרת לכם תכנון כלכלי לטווח ארוך", הוא מעודד אותם. "ובכל זאת, למה אתם פה?" לונה משיבה: "אני רוצה לחסוך 5,000 שקל לחודש ולא מצליחה לעמוד בזה. אני חייבת לצבור הון עצמי של 30% מדירה שערכה כ־1.2 מיליון שקל שאנחנו רוצים לרכוש. זו דירה בשכונת התקווה בתל־אביב – שם בעלי נולד וגדל". בני הזוג מתגוררים כיום בראשון־לציון ביחידת דיור, עליה הם משלמים 3,000 שקל בחודש. סכום זה כולל את כל ההוצאות הקבועות, פרט לחשמל.

 

השניים מספרים לקנטי כי הם משתכרים יחד כ־18 אלף שקל ברוטו, ולהערכת מנהל הסניף 14־13 אלף שקל נטו. "זה סכום יפה מאוד שזוגות צעירים רבים היו שמחים להרוויח", הוא אומר.

 

קנטי מסביר ללונה שלחסוך 5,000 זה קצת יומרני, אבל שאפשר לעמוד ביעד של 4,000 שקל. "נראה סביר שתוך ארבע שנים תוכלו לחסוך הון התחלתי לדירה, כולל קרנות השתלמות שייפתחו בדרך ועוד".

 

"אשתי דואגת שלא אבזבז"

קנטי מבקש מהשניים לספר לו על אורח חייהם. "מאז שהתחתנו, לפני כשנה וחצי, אשתי דואגת שלא אבזבז סתם כסף", אומר יוחאי. ולונה מוסיפה: "פעם אחת אפילו גזרתי את כרטיס האשראי שלו".

 

קנטי שואל על ההוצאות והם יודעים לספר, כאמור, על שכירות בגובה 3,000 שקל. "שכרנו יחידת דיור בכוונה כדי ששכר הדירה יכלול את הארנונה, המים, הכבלים והאינטרנט, ואין תשלומי ועד בית", מסבירה לונה. לדבריהם הם לא יזדקקו למטפלת עבור יהונתן כשלונה תסיים את חופשת הלידה. יוחאי עובד משעה 21:00 עד 4:00־3:00 לפנות בוקר, ולונה יוצאת בבוקר לעבודה. "אנחנו מתחלפים בשמירה על יהונתן".

 

"כמה אתם מוציאים על מזון, על בילויים?" שואל קנטי. בני הזוג מביטים בתמיהה זה בזו. "אין לנו מושג", הם עונים, ומספרים גם שאין להם שום עזרה מגורם חיצוני. בשלב זה קנטי מבקש מהם להתחיל לרשום כל הוצאה, ולו הפעוטה ביותר, ולראות בדיוק על מה הם מוציאים במחלקת המזון ואם אפשר לחסוך על ידי קנייה ברשת שיווק מוזלת או בכל דרך אחרת. "רישום הוצאות מדויק מאפשר לראות את טבלת ההוצאות בסוף החודש ולהבין אם נרכשו דברים מיותרים ואם ניתן לחסוך בקניות, למשל לקנות פחות מזון", הוא מסביר.

 

"אנחנו בקושי מבלים", הם אומרים לו, והוא עונה שדווקא צריך לדעת לקחת פסק זמן: "לצאת למסעדה, לנופש, לטיולים. צריך גם לחיות, כל עוד אתם זוג צעיר, ולא רק לחשוב איך חוסכים לדירה".

 

לפגישה שתתקיים בשבוע הבא מבקש קנטי מבני הזוג להביא תדפיסי חשבון בנק, תלושי משכורת, תוכניות חיסכון, ביטוחים, פוליסות ביטחי חיים או בריאות ועוד. "אני מבקש לקבל מידע על כל ההתנהלות הכלכלית שלהם כדי לבדוק היכן יש כפילויות, היכן ניתן להוזיל בעמלות, היכן ניתן לשנות מסלולים הלוואות או חסכונות. הוצאות שונות כמו מזון, ביגוד ועוד", הוא מפרט.

 

יוחאי שולף מכיסו את תדפיס כרטיס האשראי שלו ומעביר אותו לקנטי, שמעיף בו מבט ואחרי כמה שניות קובע בפסקנות: "דבר אחד נחליט כבר עכשיו – אין עשרה תשלומים".

 

יוחאי מרגיש נזוף מעט ואילו לונה מסכימה עם מנהל הסניף: "נכון מאוד, אני שונאת תשלומים. כשאני רוצה לקנות משהו אני חוסכת כסף ורק אז קונה במזומן". קנטי מסביר שרכישות בפריסת תשלומים עושות בלגן בחשבון. "אתה לא יודע באיזה מצב אתה בחשבון", הוא אומר ליוחאי. "מקסימום שניים־שלושה תשלומים. עדיף קנייה בפעם אחת. זבנג וגמרנו".

 

באופן כללי טוען קנטי כי הכנסת החשבון למינוס זו ההלוואה הכי גרועה שיש במשק: "אנשים משלמים ריביות של 12%־13% על מינוס בחשבון. צריך לדעת שהתשלומים שאנחנו פורסים יורדים מהמינוס וזאת הריבית המעשית של פריסת תשלומים".

 

אחרי כחצי שעה הפגישה הראשונה מסתיימת וקנטי מעודד את בני הזוג. "לפי ההערכה שלי תוך ארבע־חמש שנים אתם יכולים לרכוש דירה, עם משכנתה כמובן", הוא אומר להם. "נראה שאתם לקוחות שצריכים יותר מודעות למה שקורה בהתנהלות הכלכלית של התא המשפחתי שלכם. אתם מגיעים לייעוץ ממקום של לחסוך ולהגשים מטרה שהצבתם לעצמכם ולא ממקום של לצאת מתוך ברוך כלכלי". בני הזוג לוחצים את ידיהם של מנהל הסניף וסגניתו, ולפני שנפרדים הוא מזכיר להם: "לא לשכוח גם ליהנות מהחיים".

 

משפחת רוזנבלט־ניר, תל־אביב

כבר בדקה הראשונה לפגישתם הצליחה מנהלת הבנק לחסוך לרועי (38) ולרונן (35) רוזנבלט־ניר 100 שקל.

 

"הפעלתם פנגו?" שאלה אותם מיד כשהתיישבו מולה. השניים, שרק חזרו משהות בת שש שנים בברזיל ועדיין אינם שולטים ברזי סימוני החניה בתל־אביב, השיבו לה כי חנו באדום־לבן, והיא מיהרה לתקן אותם: "זה אדום־אפור. כלומר, אפשר לחנות עם פנגו עד השעה חמש אחר הצהריים. המון פקחים מסתובבים באזור, תפעילו מהר".

 

מזה כשנה מנהלת חגית ברק (45) את סניף בנק הפועלים ברמת־אביב. לפני כן ניהלה את הסניף בנאות־אפקה, ולפניו את הסניף בצפון רחוב דיזינגוף בתל־אביב.

 

רועי ורונן, הורים לסהר ולרותם בני ה־3, שבו לפני כשלושה שבועות מברזיל. רועי שימש שם כנספח הכלכלי בשגרירות ישראל. רונן, כבן זוגו, הועסק אף הוא בקונסוליה.

 

משפחת ניר-רוזנבלט עם חגית ברק (צילום: אביגיל עוזי) (צילום: אביגיל עוזי)
משפחת ניר-רוזנבלט עם חגית ברק(צילום: אביגיל עוזי)

 

עכשיו, עם תום תקופת השליחות, שב רועי לעבודה בישראל ואילו רונן, מומחה לרפואה סינית, בוחן אפשרויות להקמת עסק עצמאי.

 

השניים הגיעו לברק במטרה להיעזר בניסיונה הרב, כדי להצליח לנהל את תקציבם באופן שיאפשר להם לשכור דירה, לממן את חינוך ילדיהם, לעמוד בפתיחת העסק לרונן וגם לא לוותר על אהבתם הגדולה – חופשות בחו"ל.

 

השלושה עוברים לדבר על שוק הכלכלה הישראלי. "יוקר המחיה עלה כאן מאוד בשש השנים האחרונות", סיפרה ברק לשניים, שלא התרגשו במיוחד. "ברזיל יקרה פי 2 מישראל", סיפרו. "חוץ מכפכפי הוואיינס, הכל יקר שם מאוד. היינו טסים פעמיים בשנה למיאמי וחוזרים בכל פעם עם שמונה מזוודות מלאות".

 

כעת הם עוברים לבדוק את הכנסותיהם הנוכחיות. "ההכנסה שלי היא כ־12 אלף שקל", אומר רועי. "רונן יקבל בחמשת החודשים הקרובים דמי אבטלה של כ־6,000 שקל, וההורים יעזרו לנו בחודשים הראשונים בעוד סכום של 2,000 שקל".

 

השניים מספרים לברק כי החלו בחיפוש אחר דירה להשכרה, בסכום של עד 7,000 שקל בחודש.

"חשבתם על קניית דירה?" מתעניינת ברק. "אין לנו סכום מספיק למקדמה שלא תחנוק אותנו במשכנתה מטורפת", עונה רועי. "גם לא התייצבנו עדיין מבחינת הכנסות קבועות, כך שאולי נצטרך להשתמש בחסכונות האלה למחיה".

 

מחפשים דירה קרוב לאמא

"אולי בעתיד", אומרת ברק, "אם הצעת החוק של לפיד על רכישת דירה עד 1.6 מיליון שקל ללא מע"מ תעבור והיצע הדירות יעלה, כדאי יהיה לבחון רכישת דירה שתיתן הכנסה סבירה וכדאית".

 

כשברק מתעניינת מדוע קבעו דווקא סכום של 7,000 שקל לשכר דירה, הסבירו השניים שאינם מוכנים לוותר על מגורים בתל־אביב: "אנחנו מחפשים דירה באזור אפקה, קרוב לאמא של רועי, או באזור שכונות נחלת יצחק וביצרון".

 

"כדאי לגור קרוב לאמא", מסכימה ברק. "גם כלכלית, זה סיוע משמעותי אפילו מבחינת השמירה על הילדים מדי פעם".

 

עכשיו עוברים לחישוב ההוצאות: 7,000 שקל שכר דירה, כ־1,000 שקל ארנונה, ובין 800 ל־1,000 שקל חשמל. גנים עולים 2,200 שקל לחודש לשני הילדים. ברק מבצעת חישוב מהיר.

 

"יש לכם קצת יותר מ־50% מההכנסה כהוצאות קבועות. עכשיו צריך לראות איך מחלקים את מה שנשאר מההכנסה כדי לממש את הצרכים שלכם. זה גבולי מאוד. זה אומר שתוכלו לחיות, אבל לא ברווחה היסטרית. וייתכן גם שתצטרכו להשתמש בחלק מהחסכונות שלכם".

 

רונן מספר לה על העסק שהוא מתכנן לפתוח. "כשעזבנו לברזיל, לטובת השליחות של רועי, השארתי עסק עצמאי שהיה בשיא", הוא מספר. "ניהלתי את היחידה לרפואה משלימה באיכילוב, הייתה לי קליניקה פרטית, הרציתי בקורסי הכשרה למטפלים והייתה לי פינה בתוכנית בוקר בטלוויזיה. ההחלטה לעזוב הייתה כמובן מודעת ואני לא מצטער עליה, אבל המטופלים שלי לא חיכו לי שש שנים.

 

"עכשיו אני צריך לחשוב אם לפתוח קליניקה פרטית לאוכלוסייה אמידה יותר, או אולי קליניקה קהילתית שבנויה על כמות מטופלים גדולה יותר במקום גדול יותר, עם זמן טיפול קצר יותר לכל אחד".

 

ברק ממליצה לרונן להפריד את החשבון הפרטי המשותף מהחשבון העסקי. "ככה אפשר לשלוט טוב יותר על ההכנסה האמיתית מהעסק", היא מסבירה. "כמו בכל דבר, גם בניהול חשבון בנק שם המשחק הוא שליטה".

 

רונן נוטה להסכים עימה. "בהחלט צריך לשקול את רעיון החשבון העסקי", הוא אומר.

 

ברק מבקשת מהשניים לספר לה על מה הם נוטים לבזבז כסף. "מסעדות ואוכל בחוץ זה דווקא לא הקטע שלנו", הם אומרים. "גם בגדים אנחנו קונים במרוכז באאוטלטים בחוצלארץ. החופשות בחו"ל הן האהבה הגדולה שלנו. אנחנו יודעים שניאלץ לקצץ בהן. שאין לנו ברירה כרגע".

 

ברק מסכימה איתם ומטילה עליהם שיעורי בית עד לפגישה הבאה: "תכינו הערכת מצב לחלוקת ה־9,000 שקל בערך שנותרו לכם פנויים בהכנסה. תאספו כל קבלה על כל הוצאה, אפילו על ארטיק לילדים, כדי שנוכל לנתח כמה בממוצע אתם מוציאים על אוכל, על בגדים, על בילויים וכן הלאה. אז נתחיל לראות איך אפשר להתחיל להסתדר.

 

"יש לנו באתר הבנק גם מערכת לניהול תקציב שפתוחה לכולם, ותוכלו להיעזר בה. ואל תשכחו שתמיד יש את האופציה להלוואות. הריביות בארץ נמוכות מאוד כרגע. הפריים הוא הכי נמוך שהיה אי־פעם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות בנק הפועלים
דוד קנטי
באדיבות בנק הפועלים
באדיבות בנק הפועלים
חגית ברק
באדיבות בנק הפועלים
מומלצים