שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שתי דקות, והסיירת שחררה את חטופי המטוס
    חוטפי "סבנה" שנחתו בלוד דרשו לשחרר מאות מחבלים. לוחמי סיירת מטכ"ל - בהם אהוד ברק ובנימין נתניהו - התחפשו לטכנאים. כך תוארה הדרמה מאחת הפעולות הנועזות שהיו כאן, השבוע לפני 42 שנים. וגם: המחבל העיוור ששוחרר ושב לרצוח

    זו הייתה אחת הפעולות הנועזות של צה"ל על אדמת ישראל. 16 לוחמים בסיירת מטכ"ל השתלטו על ארבעה מחבלים, שחטפו ב-8 במאי 1972 מטוס בואינג 707 של חברת "סבנה" הבלגית, שהיה בדרכו מבריסל לנמל התעופה בלוד. הלוחמים שהיו מחופשים לטכנאים, ביניהם המפקד אהוד ברק והלוחם בנימין נתניהו, ירו למוות בשני מחבלים ושניים נוספים נלכדו. נוסעת אחת נהרגה וארבעה נפצעו במהלך הפעולה, אחד מהם היה נתניהו שנפגע בשוגג מירי של אחד הלוחמים.

     

    לכל כתבות השבוע לפני

     

    בשעה 11:00 ביום החטיפה התקשר אלמוני לנמל התעופה בבריסל והודיע על כוונתם של ערבים לחטוף את המטוס שיוצא ללוד. שוטרים בלגים הוזעקו למקום ולקחו שלושה נוסעים בעלי חזות מזרחית לחדר צדדי, שם הפשיטו אותם. לאחר שלא מצאו דבר, השלושה שוחררו וגם קיבלו התנצלות. ב-11:34 המריא המטוס בדרכו לישראל.

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

    בדרך הוא עצר בחניית ביניים קצרה בווינה, שם עלו 15 נוסעים נוספים. קצין ביטחון בווינה הודה כי הם לא עברו בדיקה ביטחונית, והם היו עוברים בדיקה כזו רק אם היו טסים בחברת אל על. אבל מאוחר יותר התברר שהמחבלים עלו למטוס כבר בבלגיה.

     

    ב-16:00 המטוס התקרב לאתונה. פתאום הודיע טייס המטוס בקשר "נחטפנו". ארבעה מחבלים קמו אז ממקומותיהם, התקרבו אל תא הטייס ואיימו עליו בין היתר ברימוני יד ללא נצרות. להפתעתו המחבלים הודיעו כי הם רוצים לטוס לתל-אביב. ב-18:30 שעטו אנשי כוחות הביטחון וההצלה לנמל התעופה בלוד. גם בכירים במערכת הביטחון הגיעו לנמל, ביניהם שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל דוד אלעזר.

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

    המטוס הבלגי נחת, והכוחות הרבים קיבלו הוראה שלא להתקרב אליו. המטוס חנה בקצה מסלול 26. מפקד קבוצת המחבלים זיהה את עצמו כ"קפטן ערפאת". הוא דיבר אל קברניט המטוס וזה העביר את דרישות המחבלים בשפה רהוטה אל מגדל הפיקוח. החוטפים דרשו לשחרר מאות מחבלים ולהעביר אותם למקום בטוח, כמו קהיר.

     

    השעה 21:00. שר הביטחון והרמטכ"ל דנים בחדרם בשדה התעופה. כשנפתחה הדלת ניתן היה לראות רק ענני עשן סיגריות ואת ראשיהם של אנשי ביטחון. שר התחבורה שמעון פרס ניסה לאלתר מסיבת עיתונאים ראשונה ולספק את רעבונם של העיתונאים. הוא מבקש מהם להתאזר בסבלנות וחוזר להתייעצויות. בחצות התכונה בנמל הייתה גדולה ביותר והמתיחות גברה מרגע לרגע, כשבחלל האוויר עלו שמועות שונות על מעשים כאלה ואחרים, כולם מפרי הדמיון.

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

    כולם במתח לקראת 5:30 – השעה שבה היה אמור לפוג האולטימטום שהציבו המחבלים, אולטימטום שנדחה בסופו של דבר. במהלך אותן שעות שוחח דיין בעצמו עם החוטפים באמצעות מכשיר קשר. "אתם לא תצאו מזה", הוא הזהיר אותם.

     

    ה"טכנאים" מגיעים

    בשעות הלילה הגיעו "טכנאים" של אל על בפעם הראשונה לקרבת המטוס, שחנה בקצה מסלול מרוחק. הם ניתקו את מערכת השמן ההידראולי ורוקנו את האוויר מגלגלי המטוס. עבודתם נמשכה כרבע שעה וכשהסתיימה הם נסוגו בריצה שפופה מהמקום. אחד הטכנאים אמר למפקדו: "אפילו אם ירצה, לא יוכל הקברניט להמריא. אם יציץ במכשירים – יבין כי אין לו שמן". 

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

    יום לאחר החטיפה, בשעות אחר-הצהריים, נסעו שני טרקטורים גוררים על המסלול ועליהם כמה צעירים בסרבלי עבודה לבנים של חברת אל על. בשעה 16:22, בזמן שמטוס TWA נגרר על המסלול, והטעה את המחבלים כי מדובר במטוס שייקח אותם עם מחבלים שישוחררו לקהיר, נסעו ה"טכנאים" לעבר מטוס סבנה כדי לתקן אותו כביכול ולהכשירו להמראה. נציג הצלב האדום, שפשפש בכיסי הטכנאים בסרבלי העבודה הלבנים, לא מצא דבר. הטכנאים עשו עצמם כאילו הם מתקנים את צמיגי המטוס. לפתע פתאום הם זינקו בבת אחת לתוך המטוס דרך פתחים שונים.

     

    תוך דקות אחדות הסתיים הקרב וההצלחה הייתה כמעט שלמה. יצחק מזרחי מתל-אביב, שהיה על המטוס, סיפר: "הם פרצו בבת אחת מכל הכיוונים והחלו לירות. שכבנו כולנו על הרצפה בין המושבים. כאשר הרמנו את הראש – כבר לא ראינו את החוטפים. הפעולה לא ארכה יותר משתי דקות".

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

    הראשון שנפגע היה המחבל ששמר ליד הדלת האחורית של המטוס. מחבל אחר, שנמצא ליד תא הטייס, נורה גם הוא כשפתח באש לעבר ה"טכנאים" והנוסעים. מחבלת אחת נפצעה קשה כשניסתה לרוץ לעבר אחד הריכוזים של חומרי הנפץ במרכז המטוס, כנראה כדי להפעילו. המחבלת השנייה נטלה רימון והתיישבה על ברכי אחת הנוסעות.  האישה סימנה לאחד החיילים כי מדובר במחבלת, וזו – כשנעצרה – צעקה "אני מירדן. אל תהרגו אותי".

     

    כמה נוסעים נפגעו – ומותה של אחת מהן נקבע מאוחר יותר. בנוסף נפצעו שני לוחמי סיירת מטכ"ל באורח קל, אחד מהם הוא בנימין נתניהו שנפגע מקליע של אחד הלוחמים. מיד לאחר שתמו היריות הוצאו הנוסעים משני פתחי החירום.

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

    עיני רבים מהם דמעו בגיל, אחדים מהם, בעיקר הקשישים, חיבקו ונישקו בעוז את חיילי היחידה הפורצת. אחר כך יכלו הנוסעים לראות כיצד הם מוציאים את גופותיהם של שני המחבלים ההרוגים, שאחת מהן הונחה על כנפו השמאלית של המטוס. "אני רוצה לנשק את החיילים שהצילו אותנו", הצהירה הנוסעת הבלגית אידה נורברט בת ה-60. בעלה ג'ורג' הוסיף: "מהשמיים הם נפלו לנו, הופיעו במעילים לבנים".

     

    אלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי היה קצר וקולע: "כל הכבוד, חבר'ה". דיין, שרץ לבשר לראש הממשלה גולדה מאיר על הצלחת הפעולה, ביקש מהרמטכ"ל לדבר. "הייתה זו פעילות של חיילים מאומנים וזריזים להפליא. אם מדינות אחרות היו לומדות מאיתנו – ניתן היה למחוק את חרפת חטיפת המטוסים", אמר רב-אלוף אלעזר.

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

    המחבלת שנפגעה באורח קשה יותר הייתה תרז חלסה, בת 19 מעכו, שנמלטה מהארץ ללבנון כמה חודשים לפני החטיפה. המחבלת השנייה הייתה כרימה עיסא, נוצרייה מירדן. היא סיפרה כי עלתה למטוס בבריסל. לדבריה, היא וחברתה העלו את המטען ששקל 12 ק"ג במזוודה קטנה. היא הוסיפה כי החומר הובא למטוס בנמל התעופה של בריסל וכי היא וחברתה כלל לא עברו בדיקה ביטחונית כשעלו למטוס לישראל.

     

    כעבור כמה ימים נפטרה הפצועה הישראלית מרי הולצברג-אנדרסון מקיבוץ לוחמי הגטאות. שתי המחבלות שחטפו את המטוס שוחררו כעבור כמה שנים בעסקאות לשחרור שבויים.

     

    המחבל העיוור היכה שנית

    השבוע לפני 28 שנים, בחודש מאי 1986 נחשפה חוליית טרור בירושלים, שהייתה אחראית לרציחת ישראלית ותייר בריטי בעיר העתיקה. "המוח" מאחורי חוליית הרצח היה עלא א-דין בזיאן, מחבל שהתעוור בעת שהכין מטען חבלה, וריצה בעבר עונשי מאסר בכלא על עבירות חבלניות, הוא שוחרר בפעם הראשונה כיוון ששופט סבר שכעיוור הוא אינו יכול להזיק, ובפעם השנייה בעסקת ג'יבריל. השבוע לפני 28 שנה הוא נעצר שוב ונידון למאסר עולם. בזיאן שוחרר פעם נוספת לפני כשנתיים וחצי בעסקת שליט.

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

    בזיאן, אז תושב העיר העתיקה בירושלים, היה "המוח" מאחורי הפעולות של החוליה שמנתה 20 מחבלים. לחוליה יוחסו שני מעשי רצח – של זהבה בן עובדיה (49) ושל התייר הבריטי פול אפלבי. גורמים ביטחוניים בכירים אמרו אז כי מדובר באחת החוליות המתוחכמות, הנועזות והגדולות ביותר שזרועות הביטחון חשפו בשנות ה-80'.

     

    בזיאן איבד את מאור עיניו בשנת 1977, בזמן שעסק בהכנת מטען חבלה שאותו התכוון להניח בחלקה המערבי של ירושלים. בעת הכנת המטען אירעה תקלה והוא התפוצץ בידיו וגרם לעיוורונו. ביזאן נידון אז לשלוש שנות מאסר בפועל.

     השופט התחשב אז בעובדה שהמחבל איבד את מאור עיניו וכן יצא מתוך הנחה שהוא לא יוכל עוד לשוב לסורו.

     

    המחבל שוחרר מהכלא בשנת 1980 וחזר להתגורר אצל בני משפחתו. כבר אחרי השחרור יצר קשר עם חוליית פתח בירושלים. הוא ייעץ להם בבחירת מטרות לפיגוע. כבר אז הוא יעץ לחבריו המחבלים לרצוח תיירים על מנת לפגוע בתיירות לירושלים. ואכן, החוליה רצחה תייר גרמני בשנת 1981 סמוך לגת שמנים. המחבל העיוור נעצר שוב ונידון הפעם ל-20 שנות מאסר.

     

    במאי 1985 הוא שוחרר מהכלא והפעם בעסקת ג'יבריל. גם ב-1986 כאשר נעצר פעם נוספת, אמרו גורמים ביטחוניים כי בזיאן רצה לרצוח תיירים כדי לפגוע בתיירות בירושלים ולגרום לסיבוך ישראל בקהילה הבינלאומית. הוא גם זה שחילק כראש החוליה את ההוראות והמשימות לחבריה, שאת חלקם הגדול גייס בעצמו מקרב עבריינים שהכיר. כמה מהם נחשדו והורשעו בעבר בעבירות של סחר ברכוש גנוב וסמים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
    נשיקות וחיבוקים אחרי הפעולה
    צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
    מומלצים