שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ועדת ששינסקי 2: למסות ב-42% משאבי טבע
    המלצה דרמטית של הוועדה לבחינת מיסוי משאבי הטבע: הטלת מס מיוחד בשיעור של 42% מרווחי התאגיד על שימוש במשאבי הטבע של ישראל. התמלוגים יעמדו על שיעור אחיד של 5%. המשמעות: תוספת של כחצי מיליארד שקל בשנה למדינה

    הוועדה לבחינת מיסוי משאבי הטבע בישראל, בראשות הפרופ' איתן ששינסקי, ממליצה להטיל מס מיוחד על משאבי טבע בשיעור של 42% מרווחי התאגיד. המס יוטל על כל משאבי הטבע הקיימים ואלו שיתגלו בעתיד מרגע שרווחי התאגיד המפיק את המשאב, יגדלו למעבר לרמה המבטיחה תשואה של 11% על כלל נכסיו.

     

    כיל תובעת את המדינה: הפרת תנאי הזיכיון

    מנכ"ל כיל מזהיר: נשקיע מחוץ לישראל

    כיל: דרישת הגדלת התמלוגים: הפרת הסכם

     

    עוד ממליצה הוועדה להטיל תמלוגים אחידים על כל משאבי הטבע שאינם גז ונפט, בשיעור של 5%. שיעור התמלוגים על משאבים שונים נע כיום בין 2% ל-10%. אם תתקבל המלצה זו, משמעות הדבר שההחלטה האחרונה של ממשלת ישראל בנוגע לתמלוגים שהיא גובה ממפעלי ים המלח בגין הפקת אשלג - תתבטל, והמדינה תחזור לגבות מהמפעלים תמלוגים של 5% מההכנסות ולא 10% כפי שסוכם לפני כשנתיים.

     

     (באדיבות משרד האוצר) (באדיבות משרד האוצר)
    (באדיבות משרד האוצר)

     

    להשאיר התמלוגים על מים מינרליים כפי שהם

    הוועדה המליצה שלא להעלות את התמלוגים הקבועים כיום על הפקת מים מינרליים. כמו כן, בחרו חברי הוועדה שלא לעסוק במדיניות התגמול על חומרי חציבה, כל עוד לא סיימה הוועדה הבוחנת את רמת התחרותיות בתחום את עבודתה. ועדה זו, בראשות רם בלינקוב, מונתה על ידי שר השיכון.

     

    אחד הנושאים הרגישים שבהם עסקה הוועדה היה נושא מוצרי ההמשך. אלו מוצרים שמופקים מחומרי גלם שמהווים משאב ציבורי, אך אינם נחשבים למשאב עצמו. ניסיון העבר מלמד כי תאגיד יכול לצמצם את היקף התמלוגים שהוא משלם למדינה, על ידי הקמת חברות בת שמוכרות את מוצרי ההמשך ומכירת אוצרות הטבע לחברות הללו במחיר זול מאוד. כך, התאגיד לא רושם רווחים בגין הפקת משאבי טבע אך רווחיו ממכירת מוצרי המשך גדלים, ועל רווחי אלה - התאגיד לא משלם תמלוגים.

     

    הוועדה ממליצה שלא להטיל מסים על מוצרי המשך ולהתרכז בייפוי כוחה של רשות המסים לפקח על המחירים שבהם מעביר התאגיד את אוצרות הטבע של המדינה לחברות-בת המייצרות מוצרי המשך.

     

     (באדיבות משרד האוצר) (באדיבות משרד האוצר)
    (באדיבות משרד האוצר)

     

    הוועדה מונתה בקיץ האחרון כדי לבחון את גובה התמלוגים שגובה המדינה בגין שימוש באוצרות טבע שאינם גז ונפט, לאחר שוועדה קודמת בראשות הפרופ' ששינסקי כבר הביאה להעלאת התמלוגים בגין הפקת גז ונפט לרמה של יותר מ-50%. 

     

    במהלך עבודתם גילו חברי הוועדה כי שיעור התמלוגים שגובה מדינת ישראל עבור שימוש באוצרות טבע - כגון, אשלג, מים מינרליים, חצץ וחול - נמוך משמעותית מהנהוג בעולם הרחב ומשיעור התמלוגים שגובה המדינה בגין הפקת גז ונפט. הוועדה מצאה כי בשנים האחרונות, עמד חלקו של הציבור ברווחי התאגידים שקיבלו רישיון לשימוש באוצרות טבע על 23% בלבד.

     

    חלקו של הציבור מורכב מתמלוגים שגובה המדינה בגין שימוש באוצר טבע, ממס החברות המוטל על החברות המפיקות וממס רווחי יתר שיכולה המדינה להטיל או שלא להטיל על החברות. חברי הוועדה בחרו, כאמור, להמליץ על הטלת מס רווחי יתר שעל פי הערכתם יעלה את חלקו של הציבור בשנים הקרובות ל-46%-57% ויכניס לקופת המדינה כחצי מיליארד שקל בשנה.

     

    ההמשלה התבססה בעיקר על דו"ח מיוחד שהכינה קרן המטבע הבינלאומית עבור הוועדה. מסקנת הדו"ח הייתה כי חלקו של הציבור הישראלי ברווחי החברות שעוסקות בהפקת אוצרות טבע הוא מהנמוכים בעולם.

     

    "המשאב של הציבור ולכן הציבור צריך ליהנות ממנו"

    בקרב חברי הוועדה סבורים כי ההמלצות מאוזנות, אך מרחיקות לכת. "זה מס משמעותי מאוד'', אמר ל-ynet סגן ראש אגף התקציבים אודי אדירי, שהיה חבר בוועדה. "זו עבודה מרחיקת לכת. אני לא חושב שמישהו ציפה למסקנות כל כך חדות. הן הגיונית ומאוזנות ואחראיות אבל מאוד חדות וחזקות ושמות את ישראל מבחינת מיסוי משאבי טבע במקום מאוד גבוה ומכובד בעולם".

     

    אדירי התייחס להשלכות של ההמלצות על החברה הגדולה והמשמעותית ביותר שתושפע מהן, כימיקלים לישראל (כיל, הבעלים של מפעלי ים המלח) ואמר כי "בכימיקלים לישראל יאמרו בוודאי שהמלצות מביאות אותנו למקום הגבוה בעולם במיסוי, אבל אנחנו אומרים שהמשאבים בישראל מאוד ייחודיים ולכן המס גבוה. עלות ההפקה בים המלח היא מאוד נמוכה, הים בעצם עושה את כל העבודה בעצמו ולא צריך לחפור מתחת לאדמה כדי להוציא אשלג. בגלל שהמשאב כל כך ייחודי ואיכותי והוא של הציבור - אז הציבור צריך ליהנות ממנו".

     

    לדבריו, הקו המנחה של עבודת הוועדה היה העמדת שיעור התמלוגים על רמה נמוכה ואחידה ושימוש במס רווחי יתר כדי לגבות הכנסות לקופת המדינה. "התנודתיות בתחומים הללו מאוד גדולה והמחירים משתנים מאוד מהר, לפעמים ברמה של מאות אחוזים משנה לשנה. כשאתה קובע תמלוג על ההכנסות והוא גבוה, אז בשנים שבהן המחיר נמוך החברה תתרסק. לכן אין מדינה בעולם שבה התמלוגים הם יותר מ-5-6%.

      

    "זה לא אומר שצריך לבטל את התמלוגים. התמלוגים מגלמים את הנזק הסביבתי ולכן גם כשהרווח נמוך עדיין משלמים משהו. אבל אם אתה רוצה שהציבור יקבל נתח ראוי בשנים שבהן המחירים גבוהים והרווח גדול, אתה צריך מערכת מתוחכמת שיודעת להסתפק בתמלוגים בשנים חלשות ולקחת 400 מיליון שקל בשנים חזקות. בעשור האחרון, כשרוצים לקחת מיסוי משמעותי אז אי אפשר להסתפק בתמלוג. לכן המלצנו על תמלוג אחיד על כל התמלוגים, של 5% ואת הרווחים נכניס ממס רווחי יתר. מי שהרווח שלו גדול - ישלם יותר ומי שהרווח שלו קטן - ישלם פחות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים