שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לקום בכיף: איך תפחיתו מריבות ולחץ בבוקר?
    יום שמתחיל במריבות, בלחץ לצאת מהבית ובהורים כועסים מכתיב לנו מצב רוח רע להמשך היום וריחוק משפחתי. איך משנים את ההתנהלות בבית וקמים עם חיוך? כתבה שביעית בסדרה שמעניקה לכם כלים לשיפור חייכם

    בוקר בביתה של משפחת ישראלי: הילדים מתעוררים בזמן, האוכל כבר על השולחן, סלט לצד שוקו, חביתה וקוטג'. האב בחליפה נושק לאם בשמלה, האח הגדול עוזר לאחותו להניח על כתפיה את התיק ושניהם יוצאים, שלובי ידיים, לגן ולבית הספר. האם עוד מספיקה לשתות את הקפה ולחייך לעצמה לפני שהיא נועלת אחריה את הדלת.

     

    על מי אני מנסה לעבוד? הבוקר שלנו נראה בדרך כלל הפוך. את הילדים קשה להעיר, הקטנה מסרבת ללבוש ארוך, האמצעי לא מוצא גרב אחד והגדול תקוע באייפון. צרחות מתערבבות בבכי, האבא נמלט בעור שיניו והכל כרגיל נופל על האמא. כבר חמישה לשמונה והיא עומדת שוב לאחר לעבודה. נחשו מי יחטוף את הצעקות?

     

     

    הכתבות הקודמות בסדרה:

     

    זו רק שעה, אולי שעה וחצי, אבל היא מכתיבה לנו את מצב רוחנו. היא התשתית הרגשית ליום כולו, ויום שמתחיל במריבות ובצעקות מערער את המרקם המשפחתי ומרחיק אותנו מהם ואותם מאיתנו. כמה אנרגיה מבוזבזת בשעה הזאת, שאמורה להיות נעימה ומרגשת.

     

    הורים יקרים, אני מציע לכם מודל לבנייה ולחיזוק של היחסים עם ילדיכם, שעשוי לעזור לכם למתן את התגובות מולם וללמד אותם כיצד להתמודד עם אחריות. הוא מורכב משני חלקים: יצירת יחסים והעברת אחריות. מומלץ במיוחד להשתמש בו בבוקר, אבל אפשר להיעזר בו גם כשהם חוזרים מבית הספר לארוחת הצהריים, בזמן הכנת השיעורים וכמובן בערב בזמן המקלחת וההשכבה לישון.

     

    אם תצליחו לנהל את הרגשות שלכם בבוקר ולשלוט בתגובותיכם תחושו טוב יותר עם עצמכם, תעניקו להם מתנה ליום החדש ואגב כך תדגימו בפניהם כיצד מתמודדים עם מצבי לחץ ומהי התנהגות בוגרת ומכבדת.

      

    אז מה עושים?

    מתעוררים ובוחרים מי אנחנו רוצים להיות. כלומר, מהן התכונות שמתאימות לנו הבוקר ושאנו חשים איתן בנוח, כמו נינוחות, סבלנות, אכפתיות או בהירות. רושמים אותן בעט על כף היד או על פתק, נושמים נשימה עמוקה ויוצאים למרחב המשפחתי, להעיר את הילדים, להכין ארוחת בוקר ולעזור להם להתלבש.

     

    אל תילחצו אם נפלטת לכם מילת ביקורת או אם התרגזתם. זה ייקח זמן, לפחות שבוע, שבועיים או שלושה עד שהדבר יתחזק ויתייצב, עד שהילדים יבינו שמשהו השתנה. סלחו לעצמכם על צעקה כזאת או מילה אחרת, ודעו לבקש סליחה גם מהם.

     

    בסוף כל יום אתם מוזמנים לבדוק אילו תכונות עבדו ואילו לא, ולמחרת תוכלו לבחור תכונות אחרות. התנסו כך במשך כמה ימים, עד שתגיעו למתכון המדויק. אני מציע בחום להשתמש בחמלה, בנדיבות, בסובלנות ובאהבה, ולראות אם קלילות, שמחה, הקשבה, דיוק ואכפתיות עובדים לכם.

     

    כך תעשו זאת נכון:

    • בחרו מי להיות מול הילדים שלכם - כלומר, איזה אבא או אמא אתם רוצים שיפגשו.

     

    • קחו אחריות על עצמכם ועל ההתנהגות שלכם במרחב המשפחתי.

     

    • דבקו בתכונות הללו ולא משנה מה יקרה, כדי שהנסיבות לא ינהלו אתכם.

     

    • תחמלו על עצמכם אם, חס וחלילה, תאבדו עשתונות.

     

    • בקשו סליחה מהם ומעצמכם.

     

    • סלחו לעצמכם ולהם.

    את הילדים קשה להעיר - ומי עומד לאחר שוב לעבודה? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    את הילדים קשה להעיר - ומי עומד לאחר שוב לעבודה?(צילום: shutterstock)
     

    העברת האחריות

    כעבור שלושה שבועות, אם תראו שיפור משמעותי, תוכלו לעבור לחלק ב' - אחריות. איך תהפכו את הבקרים לנעימים וליעילים אף יותר? תאפשרו לילדים לקחת על עצמם עוד אחריות. למשל, להיות אחראים על הקימה שלהם, להכין לעצמם את הכריך או את הדגנים ולצאת בזמן לבית הספר.

     

    מדי בוקר תבחרו ילד ותביטו בהתנהגותו - מתי הוא קם? איך מצב רוחו? אילו פעולות הוא עושה? אילו פעולות אנו עושים עבורו? מתי הוא יוצא מהבית?

     

    אחר כך תנהלו איתו שיחה. תבררו היכן לדעתו הוא כבר אחראי ותשאלו אם הוא רוצה לקחת עוד אחריות.

     

    בדרך כלל ילדים רוצים להיות אחראים, כי זה נותן להם להרגיש גדולים ובוגרים. בהדרגה, תוך הסכמה הדדית, תעבירו אליו עוד ועוד משימות וכך תגדילו אותו ותקטינו את העומס עליכם. בהמשך תוכלו ללמד גם אותו לבחור בכל בוקר תכונות, לקראת היציאה לבית הספר.

      

    הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אפשרו לילדים לקחת על עצמם עוד אחריות
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים