הפיגוע בבריסל: שניים מההרוגים - ישראלים
בפיגוע הירי במוזיאון היהודי נהרגו עמנואל ומרים ריוה מת"א. הרוגה נוספת התנדבה במוזיאון, הפצוע אנוש עבד במקום. האבטחה על מוסדות יהודיים הועלתה למקסימום. נתניהו: הרצח - תוצאת ההסתה נגד היהודים ומדינתם
שניים מההרוגים בפיגוע הירי שאירע במוזיאון היהודי בבריסל הם בני זוג בשנות ה-50 לחייהם מתל אביב שטיילו במקום. כך נמסר ממשרד החוץ. ההרוגים הם עמנואל ומרים ריוה מתל אביב. במשרד הסבירו כי השניים לא נשאו מסמכים מזהים ולכן עברו שעות ארוכות עד שהתבררה זהותם. ההרוגה השלישית, בשנות -60 לחייה, התנדבה במוזיאון. עובד נוסף נפצע אנושות, ועדיין נאבק על חייו. הודעה נמסרה למשפחת ההרוגים הישראלים.
בעקבות הפיגוע הודיעה אמש שרת הפנים הבלגית, ז'ואל מילקה, כי המשטרה הבלגית הגבירה את השמירה על מוסדות יהודיים. "החלטנו להגביר למקסימום את רמת האבטחה באתרים היהודיים", היא הבטיחה. המשטרה בבלגיה עשויה להכריז היום על האירוע כעל פיגוע על רקע אנטישמי. ב-12:00 שעון ישראל צפויה מסיבת עתונאים, שבה ימסור משרד המשפטים הבלגי עדכון על מצב החקירה.
התקרית אירעה סמוך לשעה 15:50 שעון מקומי. רשת טלוויזיה בלגית דיווחה כי הירי אירע גם בתוך המוזיאון - שם התקיימו באותו זמן אירועים - וגם מחוצה לו. על-פי הדיווחים היורה הגיע למקום ברכב מסוג אודי. הוא חנה בכניסה למוזיאון ולאחר הירי נמלט מהמקום בנסיעה. אדם אחד נעצר והמשטרה הבלגית מנהלת מצוד אחר חשוד שני. נציג התביעה במדינה אישר כי "אדם נצפה עוזב את זירת האירוע ונכנס למכונית. זיהינו אותו ועצרנו אותו. אנחנו עוד לא יודעים אם הוא קשור ישירות".
בבריסל כונסה אמש מסיבת עיתונאים שבה הביע ראש ממשלת בלגיה, אליו די רופו, את סלידתו מהמעשה: "בלגיה מאוחדת נגד הפשע הנתעב במרכז התרבות היהודי". מנהיג הקהילה היהודית בבלגיה, גו'ליאן קלנר, אמר בשיחה עם ynet: "הקהילה היהודית כולה בשוק. לא קבלנו התרעות מיוחדות מהמשטרה והאירוע תפס אותנו בהפתעה. הקהילה היהודית נמצאת בקשר טוב עם כולם, גם עם הקהילה המוסלמית".
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בעקבות הרצח: "מעשה הרצח הזה הוא תוצאה של הסתה בלתי פוסקת נגד היהודים ומדינתם. על אדמת אירופה ממשיכות להישמע עלילות וכזבים נגד מדינת ישראל, תוך התעלמות שיטתית מהפשעים נגד האנושות ומעשי הרצח שנעשים באזורנו. התשובה שלנו לצביעות הזאת היא אמירה בלתי פוסקת של האמת, המשך מאבק עיקש בטרור וביצור כוחנו".
נשיא הקונגרס היהודי-אירופי, משה קנטור, אמר כי למרות שעדיין לא התברר שהאירוע הוא על הרקע אנטישמי, "אנחנו מודעים לאיומים על מוסדות יהודיים בבלגיה וברחבי אירופה". הוא הוסיף כי הממשלות באירופה צריכות לשלוח מסר לפיו תהיה אפס סובלנות כלפי כל גילוי של אנטישמיות.
ויויאן טננבאום, מחוקקת בבלגיה, טענה כי תקיפות אנטישמיות במדינה הגיעו לשיאן בשנות ה-80', אך מאז חלה ירידה, עד לעלייה באווירה העוינת ליהודים. "זה מקום שמאוד קשה לחיות בו עבור יהודים", היא אמרה שהרבה מאוד יהודים צעירים עוזבים את המדינה. לדבריה כיום חיים בבלגיה 40 אלף יהודים, מחציתם בבריסל.
"יש אזורים שמסוכן להסתובב בהם עם כיפה"
על החיים בבלגיה סיפרה נוגה בלגודרסקי, ישראלית שגרה בבריסל כבר שבע שנים. "אני לא חיה חיים יהודים, יש לי פה חברים יהודים וגם ישראלים, אך רובם חילונים. החיים פה הם כאילו אנחנו באיזושהי בועה בינלאומית. אפשר לפגוש פה אנשים מכל העולם וגם בדרך כלל אין לי שום בעיה להגיד שאני מישראל. האנטישמיות פה קיימת בהחלט, יש אזורים בעיר שמסוכן להסתובב בהם עם כיפה או סממנים יהודים, אך רוב היהודים שאני מכירה פה חיים טוב וגרים גם בשכונות טובות. מצד שני אני גרה קרוב לבית הכנסת הגדול של בריסל ואני רואה את רמת האבטחה של המקום וגם שומעת מדי פעם על תקריות אנטישמיות".
סימונה אלחרר, ישראלית בעלת גלריה בבריסל, אמרה כי הירי שאירע אתמול בלב רובע סבלון, "מפחיד", כהגדרתה. "מה שקרה גרם לי לעצבות, אבל אני יודעת שרוב האנשים פה רוצים פשוט לחיות בשלום ושלווה ולא יותר מזה", היא מספרת. "למי שלא מכיר את בריסל, צריך להבין שזאת עיר מיוחדת: רחובות מלאים בגרפיטי, לכלוך נוראי וצפיפות. אבל זאת גם עיר של קיבוץ גלויות מכל העולם: שפות שונות, דתות שונות ופרצופים שונים. אני גרה ליד הרחוב המרוקאי שבו אני יכולה להריח ריחות מהבית. עד היום לא נתקלתי באנטישמיות ואני מקווה שזה היה אירוע חד פעמי שלא יחזור על עצמו".
סקר שערך האיחוד האירופי , וכלל 5,847 יהודים במדינות שונות ביבשת, ביקש לבדוק את חשיפתם לאנטישמיות ואת מידת הביטחון שהם חשים. תוצאות הסקר פורסמו בנובמבר האחרון, ו-40 אחוז מהנשאלים בבלגיה ענו ששקלו להגר מהמדינה בגלל חשש לבטיחותם על רקע האנטישמיות.
על פי סקר שפורסם בנובמבר על ידי זרוע המחקר של האיחוד האירופי בנושא זכויות אדם, ועניינו תגובותיהם ותחושותיהם של יהודים בשמונה מדינות אירופיות, יש ירידה תלולה בתחושת הביטחון האישי והרווחה הקהילתית, בייחוד בהונגריה, צרפת ובלגיה, ואחריהן בשבדיה, איטליה וגרמניה.
לפנייה לכתב/ת 
