שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גרפיקה
    עמיר בניון: "אני מנסה לחזור לדרך השמחה"
    להתראות טרגדיות ופוליטיקה, שלום גרגמל וצוות לעניין: עמיר בניון מציף את עמוד הפייסבוק שלו בשירים קודרים על נושאים שטותיים - ולא אכפת לו אם יגידו שחזר לסמים. "אין לי בעיה למשוך אש כל עוד זה משמח אנשים", הוא אומר, וחושף את טראומות הילדות שלו ממרקו ודעתו על השיח הטבעוני: "אני מפחד שביום שנפסיק לשחוט חיות, יתחילו לשחוט פה בני אדם"

    קישקשתא, דרדסים, פינוקיו, צוות לעניין וליונל ריצ'י: אין ספק שמשהו מוזר עובר על עמיר בניון. כלומר, מוזר מהרגיל. אחרי שעסק בנושאים טעונים כמו יום השואה, המלחמה בסוריה, נפגעי תאונות דרכים ורצח משפחת פוגל, בניון שינה פזה ובתקופה האחרונה מציף את עמוד הפייסבוק שלו בשירים על שטויות. או במסרים חתרניים, תלוי את מי שואלים. וכל זה בזמן ש"סופה" הסולידי שלו מככב במקום הראשון של גלגלצ.

     

    כתבות נוספות על מוזיקה מזרחית ב-ynet:

     

    "בימינו הקשים, אני מנסה כל מיני דברים כדי להביא צחוק נטו", הוא מסביר. "רציתי לנפץ את התזה הזו שאסור לאמן לעשות דברים כאלה, כי זה יכול לפגוע לו בתדמית. ברגע שכל החיים מתנהלים סביב התדמית יוצא שעובדים סוג של עבודה זרה. אני מנסה לחזור לדרך השמחה, ואני באמת מאושר וטוב לי. החיים יפים".

     

    "צחוק נטו"?! "לא קל להיות פינוקיו" של עמיר בניון

     

    ועדיין, ביומן הבוקר של גלי צה"ל כבר היה מי שטען שחזרת לסמים אם אתה מוציא שירים כאלה. זה באמת שווה את זה?

     

    "מספיק, לא צריך לקחת את החיים יותר מדי ברצינות. כל שירי הילדים האלו על הגיבורים של פעם זה גם כי נמאס לי כבר מגיבורים נופלים ומכל מיני אנשים שעבדו קשה ולא הצליחו להחזיק חיי משפחה וסבלו. אפשר לוותר על הפוזה הזו. קורה שנופלים פעם או פעמיים וטועים, אבל חשוב לצאת מזה ולשמור על חיי משפחה. לא צריך לחשוש כל הזמן ממה שנכון או מותר. לא צריך לעשות דברים בסתר מחשש שיתגלו. בסוף זה יתפוצץ בכל מקרה".

     

    זה נשמע כמו דברי תוכחה לאייל גולן.

     

    "אני בכוונה אתייחס לאמנים שכבר אינם בין החיים, כמו דודו טופז וזוהר ארגוב, כדי לא לפגוע. אבל כל מי שקראו לו מלך - זה נגמר לא טוב. אין מה לחדש, תהנה ממה שה' נתן, ולך עם זה קדימה. אותי האשה והילדים הצילו. חיי המשפחה נותנים לי את כל מה שאני צריך".

     

     

    יותר מ-75 אלף איש עוקבים אחר עמוד הפייסבוק של בניון - מה שהופך אותו לאחד האמנים הפופולריים ברשת. העמוד, אחד הפעילים במוזיקה הישראלית, הוקם לפני ארבע שנים ומנהל אותו העיתונאי דודו כהן. מבחינת בניון, זה עוד כלי להגיע לציבור בדרך שעוקפת את המדיה המסורתית, ובעיקר במה לביטוי מוזיקלי בין אלבומים.

     

    "פייסבוק בשבילי זה העם", הוא אומר. "אנשים כמוני שקמים בבוקר, יוצאים לעבודה, חוזרים הביתה, חיים את החיים. אני לא יכול לשרת רק את המדיה המסורתית, ומעוניין לשרת גם את הציבור, לתת לו הרבה יותר מאלבום בשנתיים. לדעתי זה עוול לנהוג לפי כללי המדיה. אם יש יצירה שבאה בטבעיות - למה לא לשתף? ככה אני גם עובד בלי להתנפח: אני עושה מעשה שאולי מבזה אותי מול 80 אלף איש, ובדרך גם צוחק, מתקן את עצמי ומוריד את קליפות התדמית. הגיע הזמן שנפסיק לפחד. בסופו של דבר, אני בטוח שדברים שיוצאים מהלב ינצחו".

     

     

    צחוק צחוק, אבל העיבודים שלך לשירי הסדרות האהובות לא ממש מצחיקים. למעשה, הם קודרים ואפלים.

     

    "זה כי העולם מתנהל בערך כמו שמתנהלים ילדים בני 6-7 שאוהבים מאוד את הדרדסים, ומבחינתם הכל ברור: יש טוב ויש רע. הטוב מוגדר על פי אמות מידה שאני לא יודע מי המציא אותן, וכך גם הרע. הטוב תמיד מנצח. תמיד יהיה מרדף בו הרע יפסיד, המכשפים רעים והקוסמים טובים. אבל למה זה ככה? אני בא לשבור כמה מיתוסים. עם מרקו רצו להכאיב לנו כי ידעו שזה מוכר - ילד בן 7 שמסתובב לבד בעולם ומחפש את אמא שלו. זה לא הצחיק אותי אז, ולא מצחיק אותי היום. אני זוכר שסבתא שלי היתה רואה אצלנו את התוכנית, בוכה ואומרת בערבית: 'מתי תבוא אמא שלו?'. כנראה מפני שיש לי ילדים היום, זה נפתח אצלי עכשיו. אני רוצה להתעמת כמעט עם כל דבר בחיי היצירה. בא לי".

     

    אתה אוהב למשוך אש.

     

    בניון צוחק. "האמת שהרעש שעורר השיר על גרגמל הפתיע אותי. לא חשבתי שזה יגיע למקומות כאלה, אבל כרגיל - כל אחד לוקח את זה למקום שנוח לו ומשרת אותו. אם מה שאני עושה מעורר דיון אמיתי, אין לי בעיה עם האש שאני מושך. אבל רק כל עוד שזה משמח אנשים. אם זה גורם לתוצאה אחרת, או שמישהו נפגע - אני מוותר. אגב, אני בטוח שהתקשורת יוצאת מפרופורציה בכל מה שקשור אלי, ואני ממש לא יודע למה זה ככה. אני רוצה שיהיה טוב ומאמין שהרוב המכריע של העם רוצה שיהיה טוב. יהיו הרבה מחלוקות בדרך לטוב, אבל אם המטרה משותפת - אז מבינים אותך והולכים קדימה".

     

    ורגע של רצינות: הלהיט התורן של בניון - "סופה"

     

    אפרופו למשוך אש: אתה מקרה מעניין של זמר שמצד אחד ממותג לא פעם כזמר מזרחי, ומנגד המוזיקה שלך רחוקה שנות אור מהנעשה בז'אנר. זה מעצבן אותך שכורכים כאן אנשים עם שם משפחה מזרחי או ח' וע' כזמרים מזרחיים, כשהם לא רואים עצמם ככאלו? אנשים כמוך וכמו דיקלה, למשל.

     

    "כשאומרים שיש מוזיקה מזרחית בארץ, עושים עוול למוזיקה המזרחית האותנטית. מה שעושים פה זה לא מוזיקה מזרחית, כי את הלהיטים הכי גדולים כתבו אשכנזים, והסאונד לא מזרחי. זה פופ. בסדר ונחמד. גם ההתנהלות של הזמרים המזרחיים לא תואמת את המסורת בשום אופן. זה רחוק בהרבה, אבל נוח לצרוך את זה. אתגר קרת אמר פעם על מאיר אריאל שיש חומוס אחלה וחומוס אסלי, ויותר קל לאדם להיכנס לסופר ולקנות אחלה אבל מי שבאמת רוצה חומוס ייקח אוטו וייסע לְנַגֵּב. היום רוב העולם הולך לסופר. מה גם שהם באים בכל מחיר".

     

    לפני סיום - אתה אוהב להגיב לנושאים אקטואליים, והשיח הנוכחי הוא ללא ספק טבעונות. בעד או נגד?

     

    "אין לי מושג בטבעונות, אבל אני בכלל לא אכלן גדול של בשר, רק קצת עם החמין בשבת. אבל כשאני רעב אני לא בוחל באמצעים. אני מסכים איתם כמעט על הכל, אבל לפני שנפתור את הבעיה של החיות, צריך לבדוק מה קורה בטבע ובחברות הפארמה ובכל קופות החולים שדוחפות לאנשים תרופות וכימיקלים. בכלל אני אגיד לך את האמת: אני מפחד שביום שנפסיק לשחוט חיות יתחילו לשחוט פה בני אדם".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    הטבות למנויים
    מומלצים