שתף קטע נבחר

שירה: "מתפרצת לחדרים נעולים"

"בימים שהשפה בוערת בה/ פילים תועים בין כלי חרסינה/ צריך ללוות צעדיה, לאסוף את/ שבל הלהבות שהותירה אחריה". שירה מאת עפרה שלו

פִּילִים

הַמִּלִּים שֶׁלָּהּ מַכְרִיתוֹת,

מַגָּפַיִם מוֹעֲכִים שְׁתִילֵי נְשִׁימוֹת.

 

יַלְדָּה קְטַנָּה בְּגוּף מִתְבַּלֶה

מִתְפָּרֶצֶת לַחֲדָרִים נְעוּלִים.

 

בְּיָמִים שֶׁהַשָּׂפָה בּוֹעֶרֶת בָּהּ

פִּילִים תּוֹעִים בֵּין כְּלֵי חַרְסִינָה.

 

צָרִיךְ לְלַוּוֹת צְעָדֶיהָ, לֶאֱסֹף אֶת

שֹׁבֶל הַלֶּהָבוֹת שֶׁהוֹתִירָה אַחֲרֶיהָ.

 

סִגְנוֹן חָזֶה

אֲנִי מִתְקַדֶּמֶת בָּאֲוִיר בִּשְׁחִיָּה, חוֹצָה אֶת קַו הָרוּחַ בְּסִגְנוֹן

חָזֶה, הַתְּנוּעוֹת חַדּוֹת.

גִּלִּיתִי שֶׁלַּגְּבָהִים אֵין יִתְרוֹן מְיֻחָד, רַק הַהִתְקַדְּמוּת מְהִירָה

יוֹתֵר עֵירֻמַּת מִכְשׁוֹלִים.

אֲנִי מְתַמְרֶנֶת בְּשָׁמַיִם פְּתוּחִים, רוֹדֶפֶת רוּחַ אוֹ הִיא אוֹתִי,

אַחַר כָּךְ אֵינִי זוֹכֶרֶת אֶלָּא אֶת מַגָּעָהּ הַמַּצְלִיף.

הַגּוּף רֹאשׁ-חֵץ פּוֹרֵס חָלָל.

בְּקַו הָרָקִיעַ הַכִּוּוּן אָחִיד, בַּחֲלוֹמִי אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁכְּמוֹ סַכִּין

אֲנִי חוֹצָה אֶת הָאַטְמוֹסְפֵרָה

בְּלַהַב פָּנַי.

 

יוֹם הֻלֶּדֶת

יוֹם נִפְתָּח לִרְוָחָה וְאַתְּ תּוֹהָה

מֶה עָשִׂית בְּכָל הַיָּמִים שנִפְרְשׂוּ לְרַגְלַיִךְ,

בְּכָל הַלֵּילוֹת שֶׁדִּפְדַּפְתְּ בָּהֶם אֶת סִפּוּרֵךְ.

 

תָּרַמְתִּי-דָּם-תָּרַמְתִּי-דָּם-תָּרַמְתִּי

 

אֶת הַשָּׁעוֹת הַיָּפוֹת טָמַן הַדַּוָּר בְּתֵבוֹת הַדֹּאַר

בֶּעָרִים שָׁם פִּזַּרְתְּ אֶת רֵיחוֹת הַשָּׂדֶה,

הַזְּמַן שֶׁלָּךְ חֻלַּק כִּפְלָאיֶרִים לָעוֹבְרִים וְשָׁבִים

 

מִנְחָתֵךְ עֵדֶן.

 

אַלְכּוֹהוֹל

מְטַפְטֵף לְאַט. עֲבוֹדָה נֶהְדֶּרֶת.

לְאַט וִיסוֹדִי מַחֲשָׁבוֹת צָפוֹת

אוֹ לֹא.

 

כָּל פִּסָּה שֶׁל הֲבָנָה מְבַטֶּלֶת קוֹדַמְתָּהּ.

הַמָּחָר כְּבוֹדוֹ בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח,

הַכֹּל וְלֹא כְלוּם בִּכְפִיפָה אַחַת.

 

בַּחַלּוֹן עֲנָנִים מַחְלִיקִים עַל גַּלְגִּילִיּוֹת בְּקַו הָאֹפֶק.

 

פִּרְחֵי הַפְּלַסְטִיק

לְהַשִּׁיל מֵעָלַי אֶת פִּרְחֵי הַפְּלַסְטִיק

הַדְּהוּיִים.

 

צַבִּים וְרֻדִּים מְחוֹלְלִים לִכְבוֹדֵנוּ

בְּטַבּוּרוֹ שֶׁל אֲגַם,

לְשׁוֹנוֹתֵינוּ יָבְשׁוּ.

 

שֶׁקֶט חוֹמֵק מִתַּחַת לַדֶּלֶת

קוֹנֶה לוֹ נֶפַח

בִּזְחִילָה.

 

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת:

לֶחֶם עִם זֵיתִים,

כּוֹסוֹת בַּכִּיּוֹר,

מִטָּה סְתוּרָה,

עִתּוֹן פָּרוּשׂ.

 

שירים אלו לקוחים מתוך הספר "תנשמי" מאת עפרה שלו, שראה אור לאחרונה בהוצאת "עיתון 77".

 

עפרה שלו למדה ספרות כללית ובלשנות באוניברסיטת תל אביב, בוגרת המדרשה למורים לאמנות ברמת השרון ולימודי אמנות ועיצוב ב-City Of London Polytechnic .

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עפרה שלו. "אני מתקדמת באוויר בשחייה"
עפרה שלו. "אני מתקדמת באוויר בשחייה"
עטיפת הספר
מומלצים