מהו סרטן הערמונית? כל השאלות - והתשובות

1. מהו סרטן הערמונית?

סרטן הערמונית הוא סוג הסרטן השכיח ביותר אצל גברים בישראל. זהו גידול ממאיר המתפתח בבלוטת הפרוסטטה במשך שנים ארוכות, בדרך כלל באיטיות.

2. מדוע צריך לבצע ביופסיה של הערמונית?

המצאות ערך גבוה של חלבון הערמונית PSA בבדיקת דם עלולה להעיד על התפתחות תהליך סרטני בערמונית, לכן נדרש המשך בירור רפואי באמצעות דגימת רקמת הערמונית בביופסיה. הביופסיה היא הדרך היחידה לאבחן באופן ודאי גידול ממאיר (סרטני) בערמונית.

3.האם תוצאה שלילית בביופסיה מאשרת שאין סרטן בערמונית?

לא בהכרח. ביופסיה לערמונית מתבצעת בהנחיית סונאר. אך הסונאר אינו מסוגל "לראות" את תאי הסרטן. בעת ביצוע הביופסיה האורולוג דוגם רק 12 נקודות ברקמת הערמונית בהן קיימת הסתברות גבוהה להמצאות תאים סרטניים, על כן הוא עלול להחמיץ תאים סרטניים שהחלו להתפתח במרחק מילימטרים ספורים מאותן נקודות. אם ערך ה-PSA בבדיקות דם נשאר גבוה יש לחזור על ביצוע הביופסיה.

4. איך אפשר להימנע מביצוע ביופסיה חוזרת?

ביופסיה של הערמונית כרוכה באי-נוחות וכאב למטופל, ולעתים נדירות גורמת גם לסיבוכים רפואיים. כיום ניתן להימנע מביופסיות חוזרות ולקבל תשובה לגבי המצאות תאים סרטניים ברקמת הערמונית באמצעות בדיקה גנטית חדשנית הנקראת MDX. בדיקה זו מתבצעת על הרקמה שכבר נלקחה בביופסיה ואינה כרוכה בהליך פולשני נוסף.

5. מה המשמעות של תוצאה חיובית בביופסיה של הערמונית?

תוצאה חיובית בביופסיה מצביעה על קיומם של תאי סרטן בבלוטת הערמונית. מידת הממאירות של הגידול מוערכת במספר על הטווח של מדד גליסון.

6. כיצד לטפל בתאים סרטניים שהתגלו בערמונית?

בניגוד לסוגי סרטן אחרים המחייבים ניתוח מיידי להסרת הגידול, בחלק ניכר מגידולי הערמונית ניתן לטפל באמצעות השגחה ומעקב בלבד. תאים ממאירים בערמונית יכולים להיות "רדומים" ולא להפריע למטופל להגיע לשיבה טובה בבריאות מלאה. רוב גידולי סרטן הערמונית מאובחנים בשלב מוקדם מאוד ולכן אין לחץ לקבל החלטה מידית בנוגע לטיפול. מומלץ ללמוד את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהדרכים לניהול המחלה שכן הטיפולים עלולים לגרום לתופעות לוואי קשות כמו פגיעה במתן השתן או בזקפה.

7. האם סרטן הערמונית קטלני?

סרטן הערמונית נוטה להתפתח בקצב איטי מאוד. בשנים האחרונות אנו עדים למגמת ירידה במקרי התמותה (פחות מ-3% מהמקרים) ועלייה בשיעורי ההישרדות. בגידולים המדורגים עם ציון גליסון נמוך (למשל 6) כשני שלישים מהחולים יוכלו להמשיך בחייהם כרגיל בלי שהמחלה תפריע להם. אותם חולים יכולים להמשיך לחיות תחת מעקב רפואי פעיל, ללא טיפול תרופתי, ללא סיכון לחייהם ומבלי לסבול מתופעות הלוואי הכרוכות בטיפולים השונים. על כן, הערכה של דרגת הסיכון להתפשטות המחלה (סיכון נמוך, בינוני או גבוה) היא קריטית להתאמת הטיפול במחלה.

8. כיצד ניתן להעריך את הסיכון להתפשטות המחלה?

עד לאחרונה אבחון רמת הסיכון התבסס על תוצאות הפתולוגיה של הביופסיה ובדיקות ה-PSA של המטופל. כיום יש בדיקות מתקדמות שתוצאותיהן מאפשרות לרופא האורולוג לקבל החלטות מושכלות יותר ומותאמות אישית לחולה שלפניו, בשקלול הנתונים הקיימים לגביו (תוצאת ה-PSA, הבדיקה הגופנית ודירוג גליסון שלו). כך, למשל, בדיקתOncotype DX® ‎ לסרטן הערמונית מנבאת את מידת האגרסיביות של הגידול על סמך הביולוגיה שלו. בדיקה זו בוחנת את הפעילות של גנים מסוימים בדגימת רקמת גידול שהוסרה במהלך הביופסיה ועל בסיס זה מסייעת בחיזוי מידת הסבירות לצמיחה ולהתפשטותו של הגידול בעתיד.

9. מה ניתן לעשות במצבים בהם המחלה מתקדמת ואינה מגיבה לטיפול התרופתי?

בעזרת בדיקות חדשניות ניתן לברר ולזהות מהו הטיפול המתאים ביותר לכל גידול על פי המאפיינים הביולוגיים הייחודיים שלו. ניתן לברר אלו טיפולים ספציפיים יהיו יעילים לחולה באמצעות שתי בדיקות משלימות: הראשונה, בדיקת FoundationOne, המרצפת מאות גנים כדי לאתר את השינוי הגנטי בגידול אשר הניעו את התהליך הסרטני. תוצאות הבדיקה מצביעות על הטיפול הביולוגי המתאים ביותר. השנייה, בדיקת Target Now, בוחנת את רמת הביטוי של גנים וחלבונים בגידול ועל בסיס זה מתאימה את הטיפול הכימי ו/או ההורמונלי אשר עשויים להשפיע באופן מיטבי על תאי הגידול.