שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    החיים החדשים של ילדי המגורשים

    כ-70 בני נוער מדרום סודן, שגורשו או עזבו את הארץ מרצון, מסתגלים לאווירה באוגנדה ועדיין מדברים עברית. "אני מתגעגעת לחברות ולקניונים בתל אביב", סיפרה ויקטוריה בת ה-16. "ישראל זה כל מה שידעתי בחיי"

    "הלכתי לגור במדינה שאני לא יודעת דבר עליה". כך סיפרה ויקטוריה ג'יימס, נערה בת 16 במקור מדרום סודן, שמתגוררת כעת באוגנדה לאחר שעזבה את ישראל בשנת 2012.

     

    עוד סיפורים - בפייסבוק שלנו

     

    סוכנות הידיעות AP הביאה היום (א') את סיפורם של כ-70 בני נוער שעזבו מרצון את ישראל או גורשו בשנים 2012-2011 במהלך ניסיון של הממשלה למזער את כמות הנתינים הזרים בארץ. הנערים לומדים כעת בבית הספר בבירת אוגנדה, קמפלה, אך הם מתקשים משום שהם יודעים רק עברית.

     

    "ישראל זה כל מה שידעתי בחיי", סיפרה ג'יימס ל-AP. "אמרו לנו שבישראל לא רוצים פליטים וכי יש הרבה כמונו בארץ. אני מתגעגעת לחברות שלי ולקניונים הגדולים בתל אביב, כמעט אין דברים כאלה באוגנדה".

    "לא יודעת כלום על אוגנדה". ויקטוריה ג'יימס (צילום: AP) (צילום: AP)
    "לא יודעת כלום על אוגנדה". ויקטוריה ג'יימס(צילום: AP)

    חלק מהנערים הגיעו מישראל לדרום סודן, דבר שגרם לפיצול בינם לבין משפחותיהם אפילו לחודשים ארוכים. חלק מהורי בני הנוער בחרו להישאר בדרום סודן, אך לנערים ולנערות היה קשה להתמודד עם האיום מפני הרעב, המחלות והעימות הקשה בין השלטון הנוכחי של הנשיא סלבה קיר למורדים.

     

    פעיל חברתי מישראל בשם רמי גודוביץ' ניסה לסייע לבני הנוער, ובסוף שנת 2012 העלה קבוצה על אוטובוס מבירת דרום סודן, ג'ובה, בדרך לאוגנדה. כמה תורמים מישראל התנדבו לשלם את שכר הלימוד שנאמד בכ-1,000 דולרים עבור בני הנוער כדי שיוכלו לרכוש השכלה ולהתחיל את חייהם.

     

    גודוביץ' בן ה-44 תקף את התנהלות הממשלה כלפי מבקשי המקלט מאפריקה. "חלק מהמסורת היהודית היא לקבל פליטים", אמר הישראלי ל-AP. "על ישראל להגן על הפליטים משום שהיהודים עצמם היו כאלה. הילדים האלה הם ישראלים. בשבילי, הילדים הם נציגי המדינה שלי".

    הבעיה העיקרית של התלמידים: רגילים לעברית (צילום: AP) (צילום: AP)
    הבעיה העיקרית של התלמידים: רגילים לעברית(צילום: AP)

    כשהגיעו לאוגנדה היו צריכים בני הנוער להסתגל לתרבות חדשה ולמערכת חינוך שונה. מרבית התלמידים, שגילם נע בין 16 ל-18, צריכים כעת להתמודד עם חומר לימוד של כיתות נמוכות יותר משום שרמת האנגלית שלהם לא גבוהה במיוחד.

     

    "הבעיה הכי גדולה שלהם הייתה מחסום השפה", סיפר אלכס, שמלמד מדעים בבית הספר בקמפלה. "לאט-לאט הם נכנסים לתלם ומתחילים להתרגל למערכת".

     

    גורם ישראלי אמר לסוכנות הידיעות כי ישראל שלחה עשרות מבקשי מקלט אפריקנים לאוגנדה כחלק מהגירה מרצון. גורמים בשלטונות באוגנדה ובקרב סוכנויות הפליטים הבינלאומיות אומרים כי אינם יודעים דבר על המהלך הישראלי, חיזוק לפרסום מהקיץ שעבר, שלפיו הוחלט כי אוגנדה תהיה המדינה השלישית שתקלוט מבקשי מקלט מדרום סודן ומאריתריאה.

     

    הגורם הישראלי ציין בדבריו את החלטת הממשלה להעניק לכל מהגר 3,500 דולרים בתמורה להסכמתם לטוס חזרה לארץ מוצאם. המהגרים עצמם, כמו גם פעילים לזכויות אדם, הביעו ספקות לגבי ההסכם משום שלא ברור אם יש הסכם רשמי בין ישראל לאוגנדה לגבי הסדרת מעמדם של הפליטים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AP
    מסתגלים לשפה חדשה. נערות באוגנדה
    צילום: AP
    מומלצים