שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    אל-קאעידה בדרך ליצירת חליפוּת איסלאמית

    ההשתלטות על מוסול בעיראק פתחה שלב מסוכן בטלטלה במזרח התיכון. זו מכה למשטר הדמוקרטי בבגדד, למדיניות של אובמה וגם לאיראן. שליחי אל-קאעידה הקימו בסיס בפתח דלתנו ויצרו פוטנציאל להתלקחות אזורית

    מוסול היא העיר השנייה בגודלה בעיראק, כ-1.7 מיליון תושבים מכל העדות, הדתות והקבוצות האתניות. מוסול גם יושבת בלב אזור עשיר בנפט ועל צינור נפט המוליך לחופי טורקיה 15%מתפוקת הנפט של עיראק והיא גובלת בסוריה. ביום שלישי הצליחו לוחמי הג'יהאד העולמי שחלקם באו מסוריה להשתלט על העיר הזו, ומאות אלפים מתושביה ברחו ממנה בבהלה לאזור האוטונומי הכורדי הסמוך. בכך נפתח שלב חדש ומסוכן בטלטלה שעוברת על המזרח התיכון בשלוש השנים האחרונות - שלב שמביא את האזור כולו לסף מלחמה כוללת בין שיעים לסונים, בין סונים מתונים לסונים פנאטים ובין משטרים ערבים החוששים לשרידותם לבין אל-קאעידה.

    כאוס במוסול (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    כאוס במוסול(צילום: רויטרס)

    כיבוש מוסול הוא בראש ובראשונה מכה למשטר הדמוקרטי בעיראק שהחליף את משטרו הדיקטטורי של סדאם חוסיין. ממשלתו של נורי אל-מליכי לא מצליחה למנוע את ההתפרקות האטית של עיראק, בין השאר, מפני שהיא מעדיפה את האינטרסים של השיעים בעיראק על פני הצורך לקדם גם את הסונים העיראקים שנדחקו הצדה בעקבות הפלת משטרו

    של סדאם חוסיין, שנשען על השבטים הסונים במרכז עיראק.

    מי שמרוויח מהפרוטקציוניזם השיעי של ראש הממשלה העיראקי הוא הדאע"ש או בשמו המלא המדינה האיסלאמית בעיראק ובסוריה הגדולה (ראשי תיבות בערבית - דאע"ש).

     

    ארגון זה, שמסונף לאל-קאעידה, כבש כבר בסוף השנה שעברה שתי ערים סוניות במחוז אל-אנבאר שבמרכז עיראק, החשובה שבהן היא העיר פלוג'ה והוא מחזיק בהן עד עצם הרגע הזה. כעת, עם ההשתלטות על מוסול בסיוע מיליציות סוניות מקומיות, הדאע"ש שולט במחוז נינוה, שהוא חלק חשוב נוסף מעיראק והוא גובל בחבל האוטונומי הכורדי. חברי הארגון מנסים לכבוש ריכוזי אוכלוסין, לא חבלי ארץ. ההשתלטות נותנת להם יתרון תודעתי ומאפשרת להם לצרף עוד פעילים. גם בסוריה הם פועלים באופן כזה.

     

    עיראק מתפרקת למרכיביה האתניים והדתיים 

    השבטים הסונים המתונים יחסית התנגדו בהתחלה ללוחמי הדאע"ש אבל כשנמשכה המדיניות המפלה של ראש הממשלה השיעי אל-מליכי הצטרפו לאנשי אל-קאעידה רבים מבין הסונים המתונים והתוצאה היא - עיראק מתפרקת למרכיביה האתניים והדתיים. יתרה מכך, לוחמי הדאע"ש מצליחים למעשה בכוונתם ליצור חליפות איסלאמית גדולה, שמוחקת את הגבול בין סוריה לעיראק ואולי גם בהמשך גם את הגבול בין סוריה ללבנון.

     

    רבים מלוחמי הדאע"ש והמיליציות האיסלאמיסטיות הפנאטיות האחרות שכבשו את מוסול במתקפת פתע הם מורדים שבאו מסוריה, בהם רבים מערב הסעודית וממדינות ערביות אחרות. הצבא העיראקי וכך גם המשטרה וכוחות הביטחון האחרים שהיו אמורים להגן על מוסול פשטו את מדיהם, לבשו אזרחי ונטמעו בזרם הפליטים שברח מהעיר. אנשי אל-קאעידה השתלטו על כלי נשקם, על ההאמרים וכלי הרכב המשוריינים האחרים שהאמריקנים סיפקו להם.

    כיבוש מוסול (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    כיבוש מוסול(צילום: AFP)

    התבוסה הזאת מהווה מכה משפילה לאמריקנים ולמדיניותו של ברק אובמה. העיר מוסול ומחוז נינוה היו החלק האחרון של עיראק שהאמריקנים הצליחו להשתלט עליו אחרי תגבור הכוחות. כשהושלם כיבוש מוסול על ידי האמריקנים ב-2007 טענה וושינגטון שבכך נסללה הדרך לשלום ודמוקרטיה בעיראק. אבל כאמור זה לא החזיק מעמד והטענה

    נגד אובמה היא שהוא לא השאיר אפילו כוח אמריקני סמלי שיכול לתמוך בצבא העיראקי שהאמריקנים הקימו, אימנו וציידו בעלות של טריליוני דולרים. הצבא הזה, שמונה מאות אלפי חיילים ומתבסס בעיקר על שיעים, קרס בפלוג'ה ולא הצליח לכבוש מחדש את העיר מידי אנשי אל-קאעידה וקרס גם במוסול.

     

    האסטרטגיה שהאמריקנים בנו עליה כאשר נסוגו מעיראק, ממש כמו שקרה להם בשעתו במלחמת וייטנאם, קרסה אתמול סופית. עיראק הולכת ומתפרקת ולמרות שהיו בה בחירות דמוקרטיות באפריל השנה, אל-מליכי אינו מצליח להקים ממשלה.

    חשש מהתלקחות אזורית (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    חשש מהתלקחות אזורית(צילום: רויטרס)

    כיבוש מוסול, שכלל בין היתר את לקיחת מנהל הקונסוליה הטורקית בעיר בשבי, מהווה מכה לא רק לממשלה ולפרלמנט שיש בהם רוב שיעי אלא גם מכה לאיראן שתומכת בממשלה השיעית בעיראק. הדאע"ש הוא אויב מר של השיעים באשר הם. כלומר, גם של איראן, גם של השיעים בעיראק וגם של העלאווים בסוריה, שעליהם מתבסס משטרו של בשאר אסד. הדאע"ש הצליח כבר להשתלט על כמה ערים בצפון מזרח סוריה ועכשיו הוא מרחיב את שליטתו אל מעבר לגבול לתוך עיראק, למחוז נינוה בצפון מערב המדינה שמוסול במרכזו.

     

    קריאתו של אל-מליכי לעזרה מצד מדינות ידידות נפלה בינתיים על אוזן ערלה. גם צבאו המתפורר עדיין לא יצא למתקפת נגד כדי להחזיר לעצמו את השליטה על מוסול וסביבתה. אבל ישנו גורם נוסף שעשוי לסייע לממשלה בבגדד - המיליציה הכורדית ה"פשמרגה" במחוז האוטונומי הכורדי הסמוך.

     

    הכורדים, אף על פי שהם מוסלמים, חוששים מהג'יהאדיסטים באותה מידה שחוששים מהם השיעים והמיעוטים האחרים ולכן ייתכן שה"פשמרגה" ייכנסו לקרב. גם מדינות המפרץ הערביות חוששות מאוד ממה שנראה כהשתלטות הג'יהאד העולמי על חלק ניכר מהמזרח התיכון וייתכן שגם הם ייחלצו איכשהו לסייע לעיראק. מכאן הפוטנציאל של התלקחות אזורית.

     

    אבן דרך בתהליך הפירוק של רבות ממדינות האזור 

    במה שנוגע לנו, המשמעות של השתלטות הדאע"ש, ארגון איסלאמי קיצוני המסונף לאל-קאעידה, היא ברורה: הולך וקם בסיס נרחב של הג'יהאד העולמי ממש בפתח דלתנו ובמרחק לא גדול מאירופה. כרגע המשטרים הערביים על הכוונת - משטרו של אסד בדמשק, משטרו של מליכי בעיראק והממשלה הנשענת על חיזבאללה בלבנון. אבל בהמשך אנחנו עלולים לעלות על הכוונת ולהפוך ליעד העיקרי. כבר עכשיו התחזקות הארגונים המסונפים לאל-קאעידה מסייעת להתבססות של גוף נוסף

     של הג'יהאד העולמי בחצי האי סיני. המצרים נלחמים בו בינתיים בהצלחה מסוימת אבל ההצלחה של מיליציות איסלאמיות קיצוניות בעיראק ובסוריה מחזקת גם את רוחו של "אנסאר בית אל-מקדס" בסיני.

     

    לסיכום אפשר לומר שכיבוש מוסול מהווה אבן דרך בתהליך הפירוק של רבות ממדינות האזור. בעיקר אותן מדינות שנוצרו בעקבות הסכם סייקס-פיקו בין הבריטים לצרפתים אחרי שהביסו את האימפריה העות'מאנית. המדינות שנוצרו אז הולכות ומתפרקות למרכיביהם האתניים והדתיים, מה שמבטיח עוד שנים רבות של כאוס ומלחמות באזור. מי שחרד יותר מאחרים אלו המשטרים הערביים בהם ערב הסעודית, ירדן, סוריה, לבנון, בחריין וכמובן גם תימן ולוב. בשתי האחרונות מתרחש כעת תהליך פירוק דומה לזה שמתרחש כרגע בעיראק ובסוריה. כתוצאה מהכאוס והאלימות עלול האיסלאם הג'יהאדיסטי הפנאטי לצאת נשכר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים