להתמודד עם טרוריסטים מתוחכמים

עדיין אין ודאות ששלושת הנערים נחטפו, אבל יש סימנים שמעידים על כך. ראשית, מפני שאבד הקשר עם שלושת הנערים בעת ובעונה אחת, ולא נמצא כל סימן אחר. בנוסף, למכונית שעלתה באש ליד הכפר דורא שבאזור חברון לא נמצא כל דורש ואיש לא הודיע על תאונה או גניבה. בכך יש רמז לכך שמדובר במבצע חטיפה מתוכנן. בימים האחרונים התקבלו התרעות וגברו ההערכות בקרב גורמי ביטחון בכירים, שיתכנו חטיפות בין השאר על רקע שביתת הרעב של העצירים המנהליים.

אם הפעולה הייתה מתוכננת, תוכננה גם הטעיה, וייתכן ששריפת המכונית הייתה תרגיל שנועד למשוך חיפושים באזור לא נכון - במטרה לתת לחוטפים שעות יקרות מאוד להימלט לכיוון אחר. אינדיקציה נוספת להטעיה היא שלבעלי עסקים פלסטינים באזור חברון נשלחו הודעות רבות מאמצעי תקשורת של חמאס בקריאה למחוק תיעוד ממצלמות אבטחה.

ייתכן גם שזו פעולה שהסתבכה. אפשרות שלישית היא שהחוטפים כה מתוחכמים ומנוסים, כך שהם בכוונה שותקים ומנסים להבין בינתיים מהתקשורת מה בדיוק יודעים שירותי הביטחון.

אל הראיות המיידיות האלה צריך להוסיף את העובדות הבאות:

1. ארגוני המחבלים ברצועת עזה וגם בגדה המערבית כולל פתח, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מקיימים מאמץ רצוף לחטוף חיילים או אזרחים ישראליים, וחמאס הקים ברצועת עזה יחידה מיוחדת שמנסה להפעיל למטרה זו פעילים ביהודה ושומרון. גם האסירים בבתי הכלא והכלואים לשעבר ששוחררו בעסקת שליט, עוסקים בעת האחרונה ללא הרף בניסיונות ליזום ולכוון חטיפות במטרה להביא לשחרור אסירים פלסטינים בבתי הכלא בישראל.

עסקת שליט שבה שוחררו 1,027 מחבלים, מהם 470 רוצחים "כבדים", יצרה מוטיבציה גדולה לשחזר את ההצלחה במיוחד בקרב חמאס, אך גם אצל הארגונים האחרים. לחטיפת ישראלים לצורכי מיקוח ושחרור אסירים יש היום לגיטימציה מכל הפלגים הפלסטינים ללא הבדל - כולל אנשים של אבו מאזן.

לחמאס יש כעת מוטיבציה רבה יותר מבעבר, בשל טענה נגד התהנגת התנועה על כך שזנחה את המאבק המזוין בישראל ואת המאבק למען האסירים, לטובת פיוס עם אבו מאזן שיביא לה רווחים כלכליים. מבצע חטיפה יכול מחדש להעלות את קרנו של חמאס ברחוב הפלסטיני או של כל ארגון אחר שיבצע אותו.

2. הארגונים ומכוויני חטיפות הישראלים, בין אם בעזה ובין אם בגדה, צברו המון ניסיון בשיטות הפעולה של השב"כ ושל צה"ל - ולכן הם יודעים לטשטש את עקבות החטיפה במיומנות רבה מאוד. עובדה זו ניכרת כעת בשטח, בין השאר בכך שההתארגנות שעסקה בחטיפה של הנערים אתמול פעלה מתחת לרדאר ולאמצעי האיתור שמפעילה ישראל בשטח. לכן, העליונות המודיעינית שיש לישראל וגם העליונות המבצעית לא הצליחו לסכל הפעם את מה שנראה כחטיפה.

ניתן להעריך גם שנאסף מידע בשקדנות במשך זמן רב על יעדים פוטנציאלים ונערכו תצפיות על הטרמפיאדה שממנה כנראה נחטפו הנערים. ייתכן שמדובר גם בכוח די גדול של טרוריסטים, שכן הם היו צריכים להתגבר על שלושה בחורים צעירים וגם לוודא שאיש איננו צופה במעשה ויכול להזעיק את כוחות הביטחון מקרב תושבי גוש עציון.

מה יקרה עכשיו?

ראשית, פעולה אגרסיבית נחושה של כוחות הביטחון בכל יהודה ושומרון ובעיקר בתוך השטח שבו חושדים בשב"כ ובצה"ל שהחטופים נמצאים, חיים או פגועים. פעולה נחושה והצפת השטח בכוחות רבים - בין אם לאיסוף מודיעין ובין אם כדי למנוע תנועה של החוטפים עם החטופים - זה הדבר הראשון שכבר מתבצע. באגרסיביות, בנחישות ובאיסוף מודיעין באמצעים גלויים וסמויים תלויה ההצלחה.

אחר כך יגיע כנראה הרגע שבו החוטפים יפרסמו את דרישותיהם ואז תגיע שעת המבחן הגדולה של שר הביטחון וממשלת ישראל. יהיה עליהם להחליט אם הם פועלים על-פי המלצות דו"ח ועדת שמגר שהוגש לממשלה כבר בינואר 2012 אך עלה לדיון בקבינט הביטחוני רק לפני שבועיים כתוצאה מלחצים פוליטיים.

 הוועדה - בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, בהשתתפות פרופ' אסא כשר ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר האלוף (במיל') עמוס ירון - המליצה לממשלה לא לשחרר אסירים בסיטונות, וגם ששר הביטחון הוא שינהל את העניינים במקרים כאלה.

לגבי הרשות הפלסטינית: אין ספק שאם מדובר בחטיפה זה אירוע מביך ביותר עבור אבו מאזן ולכן אפשר להאמין לאנשי הרשות כשהם אומרים שכוחות הביטחון שלהם עושים מאמץ ניכר כדי להגיע למידע על החטופים. מבחינה פוליטית זו סטירת לחי חזקה לנשיא מרמאללה, והוכחה שישראל צודקת בטענתה שהפיוס בין חמאס לאבו מאזן ואנשיו רק מגביר את הפעילות הטרוריסטית ולא מסכל אותה.