קנטינה ומאווררים: מה יאבדו אסירי חמאס?

במסגרת הלחץ הצבאי שמפעילה ישראל על חמאס מאז חטיפתם של גיל-עד שער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל בגוש עציון, המתינו אתמול (יום ג') בשירות בתי הסוהר (שב"ס) להנחיות של השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' בנושא החמרת התנאים של 1,000 פעילי הארגון שבבתי הכלא הביטחוניים בארץ. כל החמרה בתנאי הכליאה של העצירים צריכה לעמוד לא רק במבחן החוק הישראלי, אלא גם במבחן אמנות בינלאומיות שעליהן חתומה הממשלה.

עוד בחדשות:

• מופז: "הגיע הזמן להורות על ריסוק חמאס"
• יוזמה בכנסת: להחזיר לכלא את משוחררי עסקת שליט
• פרשנות: חמאס חטף, וחוטף מכה אסטרטגית
• קמפיין הילדים הפלסטינים: "שלושה שליטים"
• על הכוונת: מוסדות חמאס ובכירי הארגון
  

אילו תנאי מאסר עומדים על הפרק? ראשית מדובר על החמרה במדיניות הביקורים. בגלל החטיפה, ביום ראשון האחרון הופסקו לחלוטין הביקורים לכל האסירים הביטחוניים בישראל. עד כה אפשרה ישראל ביקורים משפחתיים מדי חודש, ונשקלת האפשרות לצמצם את מספרם עד לסף הנמוך שמאפשרות האמנות הבינלאומיות.

בחמש השנים שבהן היה גלעד שליט בשבי חמאס, נאסרו לחלוטין ביקורים של תושבי עזה את קרוביהם הכלואים בישראל. אחרי שחרורו חודשו הביקורים, ובני המשפחות - בתיאום עם הצלב האדום - מגיעים באוטובוסים מאורגנים מהרצועה לבתי הכלא, וחוזרים משם היישר לרצועה.

במקביל, נשקלת האפשרות להגביל את רכישת המזון של אסירי חמאס בקנטינה של בתי הכלא - רכישות שמתבצעות על פי רוב באמצעות תקציב שמגיע מהרשות הפלסטינית. כמו כן, תיבחן האפשרות להוציא מתאיהם של האסירים מוצרי חשמל ותקשורת כגון מאווררים, כיריים חשמליות, טלוויזיות ורדיו.

בעבר גם הופסקו לימודים תיכוניים ואקדמיים לאסירים הביטחוניים במטרה להחמיר את תנאי המאסר שלהם, ואפשרות זאת תיבחן גם עתה. בהתאם לאמנות הבינלאומיות, שב"ס לא יוכל לפגוע בזמן המוקצב לאסירים לשהות מחוץ לתא - כשעה ביום.

בלשכת השר לביטחון פנים סירבו להתייחס לנושא.

בינתיים, תנועת חמאס פרסמה הודעה שבה הביעה את הערכתה לעמידה האיתנה של תושבי חברון אל מול פעילות כוחות הביטחון. היא הביעה את תמיכתה במאבקם נגד מה שכינתה "ההתקפה הישראלית". בהודעה נאמר כי הפלסטינים נשארו מלוכדים סביב ניצחונם המובטח.

בכיר חמאס, מוסא אבו מרזוק, אמר כי לא משנה מי הגורם שעומד מאחורי החטיפה, זכותו של העם הפלסטיני להגן על עצמו ולהזדהות עם האסירים שלו. הוא הוסיף כי ישראל אחראית להשלכות של הפעולות שלה בחברון.

האסירים מתעדכנים בנעשה 

בדומה לימים הראשונים אחרי חטיפתו של גלעד שליט, גם הידיעה על חטיפתם של שלושת הנערים הישראלים מעוררת עניין רב בקרב האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל. האסירים הפלסטינים יכולים להתעדכן על המצב ביהודה ושומרון באמצעות הטלוויזיות ומקלטי הרדיו שישנם בתאים שלהם וכן באמצעות חלק מהעיתונים היומיים הישראליים. כלי נוסף שבאמצעותו האסירים מתעדכנים על המצב בחוץ הוא טלפונים ניידים מוברחים שנמצאים אצל חלקם.

"האסירים שמחים בימים האלה, בהחלט כן", אמר ל-ynet פלסטיני אשר בן משפחתו, אסיר ביטחוני ידוע, נשפט למאסר של שנים רבות בגין פעילות טרור. בן המשפחה הצליח לשוחח עם האסיר בימים האחרונים וסיפר כי שמע ממנו שהאירוע גורם לו ולשאר האסירים להיות אופטימיים באשר לאפשרות שישוחררו במסגרת חילופי שבויים.

"החטיפה הזאת נתנה להם תקווה מסוימת שהם ישוחררו בעקבות עסקת שליט". בן המשפחה סיפר כי באופן פרדוקסלי האסירים הביטחוניים מתפללים כעת לשלומם של החטופים מתוך ידיעה כי אם הם נמצאים בחיים, אז גוברים הסיכויים לקיומה של עסקת חילופי שבויים. "יש להם שתי אפשרויות להשתחרר: עסקה בעקבות חטיפה או החלטה מדינית על שחרור אסירים של הדרג המדיני בישראל. אבל אחרי שישראל ביטלה את שחרור הפעימה הרביעית של האסירים הוותיקים פוחתים הסיכויים לכך שהם ישוחררו כחלק מהסכם מדיני".

עם זאת, גורם פוליטי פלסטיני שמתעסק בסוגיית האסירים אמר כי אין הרבה מקום לאופטימיות ולציפייה שתתקיים עסקת חילופי שבויים. "ישראל לעולם לא תבצע עסקת חילופי שבויים על חטיפה שהתרחשה בשטח

שנמצא באחריותה ובריבונותה. אפילו אחרי חטיפת שליט לעזה, ישראל עשתה את כל מה שיכלה כדי למנוע עסקה, גם כשהוא הוחזק בשטח שאינו בריבונותה ורק אחרי שנים שישראל לא הצליחה לשחרורו הגיעו להסכם".

בנוגע להצהרתו של השר לביטחון הפנים על כך שתהיה החמרה בתנאים של אסירי חמאס בעקבות החטיפה אמר הגורם כי הפלסטינים אינם מייחסים לכך חשיבות. "זה רק הצהרות לתקשורת ולא יותר מזה. תמיד היו הצהרות קיצוניות אבל הביצוע הוא יותר מסובך, משום שבשב"ס יודעים עד איזה גבול אפשר למתוח את החבל".