שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כמה עובדי קבלן מעסיקה המדינה? לא ידוע
    כיומיים לאחר שהשרים דחו הצעות חוק לטובת העובדים - גם יום העסקה ישירה המצוין בכנסת אינו נושא בשורות מיוחדות: המליאה החליטה לדחות את הצעת החוק לחשיפת השכר ובדיון מיוחד בוועדת הכספים התברר כי אין כלל נתונים על כמויות עובדי הקבלן במגזר הציבורי

    לאחר שוועדת השרים לחקיקה סירבה השבוע להעניק את תמיכת הממשלה לשתי הצעות חוק הקשורות בהעסקת עובדים, בהן הצעת החוק להעסקה ישירה של עובדי קבלן במגזר הציבורי - היום (ד') התברר כי למדינה אין בכלל נתונים בנושא. דיון מיוחד שנערך בוועדת הכספים על המשמעויות התקציביות של העסקה ישירה בשירות המדינה, התפוצץ בגלל תמונה "לא ברורה עקב חוסר בנתונים והיעדר עבודת מטה".

     

     

    הדיון נערך לרגל "יום העסקה ישירה", המוקדש להעסקה הישירה במגזר הציבורי. אסתי סגל, מהקואליציה להעסקה ישירה, אמרה במהלכו כי "לא יודעים כמה עובדי קבלן יש, כמה עובדי מיקור חוץ יש וכמה כסף המדינה מוציאה עליהם. גם במקומות שהמדינה יודעת שזה נכשל והמגמה הזו ממשיכה".

     

    סגל הוסיפה כי "כסף ציבורי גדול עובר לידיים מעטות. השיטה מעודדת מרמה, הטעיות ועבירות שונות על החוק וגם לא משתלמת כלכלית - מחקרים כבר הראו כי מיקור חוץ יקר מהעסקה ישירה". יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), ציין כי "אם יתברר שזה מביא תוצאה הפוכה חייבים לעצור את זה ללא קשר לאידיאולוגיה. אבל מישהו צריך להציג בפנינו תמונת אמת ונדרוש מהמדינה תשובות ונתונים".  

     

    בתגובה להיעדר נתונים נאותים על מספר עובדי הקבלן אמר סגן החשבת הכללית, מרדכי אלישע, כי "צמצמנו מאוד את העסקת עובדי קבלן ממאות אלפים לעשרות אלפים, אבל בהעסקה ישירה נתקלנו בקושי לגייס הרבה בעלי תפקידים מקצועיים כמו מהנדסים ופסיכולוגים". 

     

     

     (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    (צילום: עידו ארז)

    בדיון נוסף, שהתקיים בנושא בוועדה לביקורת המדינה, הודיעה נציגת המבקר, ליאורה שמעוני, כי המבקר כבר בודק את אכיפת חוקי העבודה במשרד הכלכלה ובעיקר העסקת עובדים בשכר נמוך במגזר הציבורי, בדגש על המתרחש בתחום עובדי ההוראה - זאת לקראת דו"ח מקיף שיפרסם בשנה הקרובה.

     

    "החברות הזוכות במכרזי כוח אדם נבחרות משיקולי מחיר וכדי לתת הצעות זולות הן פוגעות בזכויות העובדים", אמרה שמעוני. יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), תקף את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, שלא התייצב לדיון ואמר כי הוא "בורח מאחריות כשהוא מתעלם מהדיון ולא בא, למרות שהוזמן פעמיים"

     

    ח"כ כץ לעובדי כתף אל כתף: צאו למלחמה 

    גם בוועדת העבודה והרווחה נערך היום דיון סוער בנושא עובדי "כתף אל כתף" - המועסקים בשירות המדינה באמצעות נותני שירותים ואינם זכאים לתנאי העובדים הקבועים, על אף שהם מבצעים את אותו תפקיד. "צאו למלחמה ותנו בראש למי שהפרו הבטחות שניתנו לכם", קרא לעובדים יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ (ליכוד-ביתנו).

     

    כץ הזכיר האוצר התחייב כבר לפני כשנתיים לקלוט את העובדים הללו כעובדי מדינה מן המניין. "כלום לא זז", אמר. "המדינה משטה בכנסת ובהסתדרות. אני לא מבין איך היא נותנת לזה להתגלגל. אם צריך להשבית את מערכת החינוך, תשביתו. העיקר, צאו למלחמה!". ח"כ מיכל בירן (עבודה) טענה שקיבלה מהאוצר מכתב "המזלזל באופן בוטה" בהתחייבותו למניעת צורת העסקה זו. "נאמר כי קשה לעקוב אחרי מאות הגופים הציבוריים, ולכן יכולת הבקרה של הממשלה מוגבלת".

     

    יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקובי, הבטיח "צעדים ארגוניים ובלאגן", אך לא התחייב על תאריך. "המדינה מצהירה על 460 עובדי "כתף אל כתף", אך בפועל, בשטח מספרם גדול בשיעור של עד 2,500% יותר מדיווחי המדינה", טען. "זהו אבסורד שמחייב להפעיל חוקרים כדי לגלות נתונים, שהמדינה חייבת לחשוף על פי חוק אבל מסתירה".

     

    סמנכ"ל אגף משרדי הממשלה ויחידות הסמך בנציבות שירות המדינה, מירי יוגב, טענה בתגובה כי "הנציבות פועלת לקלוט את עובדי "כתף אל כתף" כעובדים מן המניין, אבל הליך כזה נמשך מספר חודשים". כץ השיב: "לו הייתם עסק פרטי זה לא היה לוקח לכם כל כך הרבה זמן. אתם פוגעים באנשים מסכנים ומנוצלים וזו בושה וחרפה לכולנו".

     

    סופי אורטשקנזי ממשרד החינוך אמרה כי הוצאה הנחייה האוסרת להעסיק עובדים בצורה זו, אבל אין לה נתונים על היקף העסקתם בפועל. עו"ד מיכל שפרן מהסתדרות המורים טענה כי יש 4,500 עובדים כאלה במערכת ההוראה. כץ אמר בתגובה, כי "זו בושה מצד משרד החינוך, שצריך לחנך לערכים ולשמש דוגמה"

     

    נדחה בטרומית: עובד יוכל לחשוף שכרו

    בתוך כך, מליאת הכנסת דחתה את הצעת בהצעת החוק, שנועדה לאפשר את חשיפת תנאי השכר בין עובדים כדי למנוע אפליה בין גברים לנשים באותו תפקיד ומעמד בקריאה טרומית. 18 ח"כים תמכו בהצעה לעומת 33 שהתנגדו - זאת כיומיים בלבד לאחר שגם ועדת השרים לענייני חקיקה סירבה להעניק את תמיכתה לחוק.

     

    מדובר בתיקון בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שהגישו חברות הכנסת מיכל בירן (העבודה) וגילה גמליאל (הליכוד ביתנו). ההצעה שנדחתה קבעה, כי מעסיק לא יוכל לאסור על עובדיו לחשוף מידע אודות תנאי עבודתם, לרבות שכרם, בפני עובדים אחרים באותו מקום עבודה. זאת, על מנת לאפשר לעובדים להבחין בהפליה שמתקיימת במקום עבודתם בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

     

    שר השיכון, אורי אריאל, הסביר את עמדת הממשלה: "הרצון הוא לאפשר למעסיק לנהל את עסקיו על פי שיקוליו. יש להתערב במערכת חוזית רק כאשר יש כשל חמור. ההצעה עלולה למנוע ממעסיקים לתמרץ עובדים טובים מחשש לתגובה מצד העובדים הפחות טובים. הדבר יפגע בעיקר בעובדים הטובים ויגרום להם ל'הקטנת ראש' דבר שיפגע בעסק. די לו למחוקק להכתיב את התנאים המינימליים בהסכם ולו ניתן לצמצם למינימום את המרחב החוזי".

     

    3.2 מיליון שקל קנס על הפרת חוקי עבודה

    על רקע הדיונים המתקיימים בכנסת - משרד הכלכלה דיווח היום כי בשנתיים האחרונות, מאז כניסת החוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה לתוקף - הטיל המשרד קנסות בהיקף של 3.2 מיליון שקל על מעסיקי עובדי קבלן שהפרו את החוק, בעיקר בענפי האבטחה, השמירה והניקיון. בתקופה זו נפתחו נגד מעסיקים 325 תיקי חקירות ולמעסיקים נקנסו ניתנו התראות מנהליות לפני ענישה.

     

    ראש מנהלת האכיפה במשרד, יפה סולימני, הודיעה כי פעולות האכיפה נגד קבלנים ומזמיני שירות יוגברו בשנה הקרובה. מנתוני המנהלת עולה כי בשוק העבודה פועלות כיום 1,100 חברות קבלן בעלות רישיון, מתוכן 238 חברות כוח אדם, 603 חברות שירותים בתחומי השמירה, האבטחה והניקיון ו-261 חברות המורשות לפעול בו זמנית כקבלני כוח אדם וכקבלני שמירה וניקיון.

     

    המנהלת מסדירה את רישוי החברות, ומקיימת מעקב ובקרה שוטפים על פעילותן בעיקר מילוי חובות המעסיקים לפי חוקי העבודה והוראות ההסכמים הקיבוציים. החברות חייבות לנהל רישום מסודר של מזמיני השירות ועל כל שינוי בפעילותן. לאחר שנכנס לתוקף חוק האכיפה החדש ניתן דגש לאחריות האישית של המעסיקים ומזמיני השירותים לכל הפרה של זכויות העובדים. 

     

    מתוך 325 התיקים שנפתחו נגד המעסיקים במסלול המנהלי (להבדיל מעבירות המחייבות טיפול במסלול הפלילי), התקבלו החלטות מנהליות ב-103 תיקים, כאשר כל תיק יכול לכלול מספר הפרות המתייחסות למספר עובדים. במסגרת זו הוטלו 40 קנסות מנהליים וניתנו 422 התראות מנהליות.

     

    "מערך הרתעה עוצמתי"

    סולימני ציינה, כי האכיפה המנהלית שבחוק החדש "יוצרת מערך הרתעה עוצמתי המשפר את נורמת הפעילות של המעסיקים בשוק העבודה". זאת כשעיצום כספי על הפרת הוראות חוק יכול לנוע בין 5,110 שקל ל-35,740 שקל על כל הפרה לכל עובד, כך שהעיצום הכספי למעסיק על הפרת חוקי העבודה עלול להגיע לעשרות ואף למאות אלפי שקלים.

     

    היום מתנהלות חקירות בתיקים שנפתחו נגד 12 חברות קבלן, כשמזמינות השירותים הן רשויות מקומיות. תיקים נוספים מתנהלים נגד 2 חברות, כשמזמין השירות הינו גוף ציבורי. 17 הודעות על פתיחת תיקים ניתנו למזמיני שירותים מהמגזר הפרטי.

     

    במסלול האכיפה הפלילית הוגשו 13 כתבי אישום כנגד קבלני שמירה וניקיון וניתנו 6 הכרעות דין, בינתיים ללא גזר דין. 8 תיקי חקירה פלילית מתנהלים כיום נגד מזמיני שירות ועתידים להיפתח 11 תיקים נוספים מחקירות שטרם הסתיימו.

     

    "עובדי קבלן בענפי השמירה והאבטחה, הניקיון וההסעדה הם אוכלוסייה חלשה במיוחד ולכן אנחנו מגבירים את האכיפה על מעסיקיהם ביותר ביקורות, יותר הליכי חקירה מזורזים, יותר סנקציות שמתבטאים בהרבה יותר הגנה על עובדים אלה", אומרת סולימני. "נמשיך להגביר את האכיפה ומי שלא יעמוד בתנאים עלול להיות גם מורחק מהתמודדות במכרזים של גופים ציבוריים, בנוסף לסנקציות המנהליות או הפליליות".

     

    במשרד הכלכלה מזכירים עוד כי הודות לצו הרחבה עליו חתם שר הכלכלה, נפתלי בנט, החל מה-1.3 השנה ניתנה תוספת של מאות שקלים לשכר עובדי הקבלן בתחומי הניקיון במגזר הפרטי. מדובר בתוספת כוללת בשכר ובתנאים של כ-20%, מתוכה, שכר המינימום, אשר עמד על 4,300 שקלים לחודש, הועלה ל-4,640 שקל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    עובדות קבלן במשרד האוצר
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים