מאייכמן לקו 300. פרידה מאברהם שלום

"היו בו תכונות מובהקות של מנהיגות וסמכותיות ממדרגה ראשונה. הוא היה איש מבצעים יוצא מן הכלל והפגין כושר קבלת החלטות ברמה הגבוהה ביותר. שלום היה מוערך ומקובל מאוד על ידי ראשי הממשלות שתחתם עבד, אבל מה שהעיב על הקריירה הביטחונית המאוד מפוארת שלו הייתה פרשת קו 300". כך אמר היום ל-ynet כרמי גילון, על ראש השב"כ לשעבר, אברהם שלום, שהלך היום לעולמו.

• סיפורים נוספים – בפייסבוק שלנו
  
  

בין גילון (ראש השב"כ בשנים 1996-1995) ושלום הייתה היכרות אישית, מעבר לעבודתם בשב"כ, והשניים אף השתתפו בסרט עטור הפרסים "שומר הסף" של הבמאי דרור מורה. שלום היה סגן מפקד מבצע החטיפה של אדולף אייכמן והבאתו למשפט בישראל. "אברהם היה מסוג האנשים שמגמדים את המבצעים", מעיד גילון, "מבחינתו, היה מבצע, גייסו אותו, אז מה צריך לדבר על זה כל כך הרבה? הייתה לו ביקורת על הספר שכתב איסר הראל (על מבצע אייכמן). הוא לא הבין למה צריך לכתוב. שלום חי מאחורי הכותרות או שהיה מייצר כותרות, לא מי שנמצא בכותרות". 

שלום (משמאל) עם יובל דיסקין במפגש של חוטפי אייכמן(צילום: צביקה טישלר)

מההשתתפות בסרט "שומרי הסף", גילון זוכר את "האמירות החדות והברורות מאוד של שלום, יש שיגידו קיצוניות, לגבי המשך הכיבוש. אני מעולם לא ידעתי מה הייתה השקפת עולמו הפוליטית, אבל האיש דיבר מתוך ניסיון מקצועי ומבצעי שהתחיל עוד בתקופת הפלמ"ח והסתיים במחצית שנות ה-80. מסקנותיו בסרט הן חד-משמעיות, והוא מדבר בצורה חדה וברורה על הנזק שהכיבוש עושה לחברה הישראלית ועל הצורך להגיע לפתרון מוסכם לגבי הסכסוך עם הפלסטינים. הוא הפתיע אותי".

גילון מספר כיצד התמודד שלום עם פרשת קו 300 והשלכותיה. "אברום היה אדם מאוד קשוח, אז כלפי חוץ הוא אף פעם לא הראה מה עובר עליו בפנים. כאשר הזדקן ודיבר יותר על התקופה, אפשר היה להבין שהוא היה אז בסערת נפש מאוד גדולה". פגישתם האחרונה הייתה לפני כחודשיים. "הוא היה חד כתער", אומר גילון, "עדיין הייתה לו דעה בכל נושא ועניין".

"הצטיין באומץ וביצירתיות"

רפי איתן, איש המוסד לשעבר, היה מפקדו של שלום בפלמ"ח. "לפחות תחת פיקודי, הצטיין אברום באומץ, ביצירתיות וגם בנכונות למלא תפקידים שיש בהם סכנת חיים מובנית וברורה. לדוגמה, לפני כיבוש באר שבע, כשהיינו בנגב הנצור, היה צורך במודיעין ואברום תמיד התנדב להיות סייר, בלילה וגם ביום. הוא שהה במשך ימים במבואות הדרומיים של באר שבע, שלא הייתה לנו שליטה עליהם, כדי לדווח מה קורה". 

איתן. היה מפקדו של שלום בפלמ"ח, המליץ עליו לשב"כ(צילום: עידו ארז)

שלום הצטרף לשב"כ בהמלצתו של איתן ובהמשך היה סגנו במבצע לכידתו של אדולף אייכמן. השניים נותרו חברים קרובים עד יומו האחרון. "אברום בא ממשפחה של פליטי שואה שעזבו את אוסטריה ב-1939, כשנשלטה כבר בידי הגרמנים, ועלתה ארצה", מספר איתן. "למבצע לכידתו של אדולף אייכמן הייתה השפעה לאורך כל חייו של אברום, במיוחד כשמדובר במשפחה שהייתה פליטת שואה". בפעם האחרונה התראו השניים לפני שישה ימים, יום לפני ששלום נכנס לניתוח. "צלצלתי כל יום כדי לדעת מה שלומו", אומר איתן, "למעשה הייתי אמור לבוא היום לבקר אותו".

"אחד האנשים הכי מרשימים שפגשתי"

במאי "שומרי הסף", דרור מורה: "זה אדם שלא היה קל לשכנע אותו להתראיין, ולקח זמן עד שהסכים. בפגישותינו הוא תיחקר אותי היטב כדי לדעת מה אני רוצה לומר בסרט ועל הסיבות להכנתו. מהרגע שהסכים ורכשתי את אמונו, הוא נפתח ודיבר פתוח לחלוטין. מצאתי אדם חריף, חד כתער, שאני חושב שבגלל גילו לא דפק חשבון ואמר את אשר על לבו בלי לייפות או לנסות להיות פוליטיקאי ולצייר את הדברים בצורה יותר עדינה. הוא פשוט הביע את תסכוליו מהדרך שבה מדינת ישראל מתנהלת ואת הביקורת הרבה שלו על הדרג הפוליטי". 

מורה (עומד שני משמאל) עם ראשי השב"כ שהשתתפו בסרטו(צילום: מוטי קמחי)

לקח למורה זמן רב לשכנע את שלום לדבר גם על פרשת קו 300, והוא התלבט אם להתראיין בנושא. "באמת רואים בסרט את ההיסוס שלו לפני שהוא עונה", אומר מורה, "אבל ברגע שענה, ידעתי שאני בפנים". פרשת קו 300, לדברי מורה, "שינתה את חייו, ללא ספק. אם עד הפרשה הוא היה אחד האנשים הכי נערצים ומוערכים בקהיליית הביטחון ובמסדרונות הכוח של מדינת ישראל, הפרשה הזו הפכה אותו למוקצה מחמת מיאוס. הוא הפך מהאדם שחטף את אייכמן ל'רוצח' מקו 300. את ההשלכות של זה ראיתי בכל שיחה איתו, זה היה שם, דיברנו הרבה וזה חי בגופו". 

בגין עם קרטר וסאדאת. זכר לטובה את האבטחה בירושלים(צילום: גטי אימג'ס)

מורה ושלום שמרו על קשר גם אחרי הצילומים ונפגשו בפעם האחרונה לפני כחודשיים. "הוא בעיניי אחד האנשים הכי מרשימים שפגשתי. התחברתי אליו גם רגשית, הרבה מעבר לרמת מראיין-מרואיין. אמרתי לו שהייתי מאמץ אותו כסבא שלי".

בגין התרשם ומינה

כאשר ראש השב"כ אברהם אחיטוב סיים את תפקידו בשנת 1980, הוא הביא את שלום לראש הממשלה דאז מנחם בגין ואמר לו כי זהו מחליפו. בגין הביט באחיטוב ואמר לו שעל פי החוק, הוא בתור ראש הממשלה אמור להחליט מי יהיה ראש השרות, ולכן אמר לאחיטוב להביא שני מועמדים לראיון, שמהם יבחר בגין את המחליף. אחיטוב הביא לראש הממשלה מועמד נוסף ובגין החל במלאכת הראיון.

בשיחה עם שלום, התרשם בגין בעיקר מתפקידו בחטיפת אייכמן ורוב השיחה הייתה סביב נושא זה. למרות ששלום היה בוגר הפלמ"ח, הארגון שרדף לפני קום המדינה את אנשי האצ"ל שבראשו עמד ראש הממשלה לשעבר, בגין זכר לשלום את העבודה הטובה שעשה כאחראי על אבטחת הנשיא המצרי אנואר סאדאת בביקורו בירושלים, ולכן מינה אותו לראש השרות.

במהלך כהונת שלום כראש השב"כ התמודד השרות עם המחתרת היהודית ובגין הורה לו מספר פעמים לעשות כל שביכולתו למגר את התופעה. שלום סיפר בראיון למרכז מורשת מנחם בגין, שראש הממשלה בגין היה המוסרי ביותר שעמו עבד במשך השנים והוא התנגד באופן נחרץ למאסר מנהלי של פלסטינים ולעינויים בחקירות. סמנכ"ל מרכז מורשת מנחם בגין, משה פוקסמן: "הראיון של שלום הוא חלק מפרויקט התיעוד של מרכז בגין בירושלים ומטרתו ליצור תמונה היסטורית מדויקת ככל האפשר של ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, פועלו ומורשתו".