הייתי הסקס הכי טוב שהיה לה

היו לי פה ושם נשים במהלך השנים, אבל זה באמת היה משהו שקשה לתאר במילים. חיבור פיזי מושלם. אפילו בבוקר שאחרי עדיין רציתי אותה. וגם בימים שאחרי. אפילו ברגעים אלה אני מתחיל להתחרמן כשאני רק מתחיל לחשוב עליה, עוד לפני שהדמיון מתחיל להשתולל. וככה זה נמשך כמה שבועות. גבר ואשה שעושים כיף אחד לשני, שעושים כיף ביחד.

באמת, מה צריך יותר מזה? מה יש פה להוסיף? כל המוסיף גורע. התמזל מזלנו ומצאנו מעיין של תענוגות שלא צריך להתאמץ בשביל להשיג אותם, שאין להם שום מחיר, ומותר לנו לשתות כאוות נפשנו. נפלא. מושלם. נכון?

"אנחנו רק מזדיינים", אמרה לי ערב אחד כשבאתי אליה, מתחרמן לגמרי רק מלהביט בה, והתחלתי לשלוח ידיים אל איבריה הענוגים והמענגים. בהתחלה לא הבנתי. "נכון", חשבתי לעצמי, "אנחנו כל הזמן עושים סקס, וזה נורא כיף לנו. והכי מדהים: זה ממשיך להיות נפלא כמו בפעם הראשונה". אבל משהו בנימת הקול שלה אמר לי שהיא לא סתם מציינת את העובדה הזאת. נדמה היה לי שיש אפילו נימת טרוניה בקולה.

למה להרוס כזה חיבור?(צילום: shutterstock )

"תראי, זה לא בדיוק נכון", אמרתי לה, "לפני ארבעה ימים היינו בסרט, ולפני שבועיים הלכנו לאכול פסטה. זוכרת?", אבל היא כבר העבירה הילוך: "אני לא יודעת אם מתאים לי ככה. הקשר בינינו לא מתפתח". שוב לא הבנתי למה בדיוק היא מתכוונת.

"נכון", חשבתי לעצמי, "הקשר בינינו נפלא. הוא כייפי, שנינו נהנים בטירוף, הסקס בינינו מדהים. מהרגע הראשון הוא היה מושלם. למה לשנות משהו מושלם? איך אומר הפתגם: אל תתקן את מה שלא מקולקל?". אבל כשהבטתי בפניה הבנתי שכנראה היא שוב לא מתכוונת לשבֵּח. למרות שליטפתי את גופה בדיוק באופן שגרם לה להיאנח בכל הפעמים הקודמות, הפעם היא נראתה די מבואסת.

"די", היא אמרה לי, "אני לא רוצה".

"אז מה את רוצה?", שאלתי אותה, רואה כבר בעיני רוחי כיצד הנביעה התוססת של מעיין התענוגות הופכת לזרזיף הולך ונחלש.

"אני רוצה קשר אמיתי".

לרגע חשבתי שאולי בכל זאת יש תקווה. מה יותר אמיתי ממה שיש בינינו? מה יותר מוחשי, פיזי מזה? הגוף שלה אמיתי – בזה אני בטוח, הגוף שלי אמיתי – גם בזה אני בטוח, וככה גם המגע בינינו והאנחות, הנשיקות, הליקוקים, השריטות, הזיעה והצעקות. אבל אחרי רגע קט הבנתי שכנראה לא לזה היא מתכוונת. לרגע חשבתי שאולי כדאי לנסות לשכנע אותה באמיתיות של מה שיש בינינו. אבל כשהבטתי בה, בשפת הגוף שלה, במבטה, כשהקשבתי לנימת קולה, הבנתי שזהו - הכל נגמר.

וכך הפכנו לידידים.

כי ידידות הינה תחליף זמני וחלקי לגיטימי לזוגיות, לקשר "אמיתי". אבל יזיזות? זה לא. זה מה שהיא רצתה, ואני? אני שיתפתי פעולה מתוך תקווה שאולי הגלגל עוד ישוב לאחור. מה אני אגיד לכם? זה היה כמו לקחת טווס יפהפה ולמרוט לו את כל הנוצות. עוף קפוא מספר 2, זה מה שמקבלים. במקום יזיזות סוערת קיבלנו ידידות פושרת. הלכנו לסרטים, ישבנו בבתי קפה, שוחחנו, אבל לאט-לאט הלך הקשר בינינו והתרופף, הלך ודעך עד שתוך חודשים ספורים גווע ויבש לחלוטין.

ומה הפלא? הצד החזק של החיבור בינינו היה הסקס. שם היינו במיטבנו, שם ריחפנו בגבהים, שם היינו צוות מנצח. שם היה החיבור בינינו כסינרגיה מטורפת. אבל בתי קפה? סרטים? שיחות תרבותיות? בזה לא הצטיינו באופן מיוחד. כלומר, היינו בסדר, היה אפילו נחמד.

אבל למה, בשם כל השדים, למה להחליף "וואו!" ב"נחמד"?! ואותו דבר, אגב, אמור לגבי קשר רציני. האם גם בקשר רציני היינו יכולים להצטיין ככה? אני בספק. רוב הסיכויים שהיינו הופכים לעוד אחד מאותם זוגות משמימים, כמוהם יש אינספור. סקס היה הנישה שלנו!