שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ארבל פרשה: "השתדלתי לראות את האדם"
    השופטת, לשעבר פרקליטת המדינה, הקריאה את פסק דינה האחרון לאחר עשור בבית המשפט העליון ו-44 שנות פעילות ציבורית. "כבוד האדם היה לי ערך מקודש", אמרה

    לאחר עשור בבית המשפט העליון ו-44 שנות פעילות ציבורית, במרכזן תפקיד פרקליטת המדינה, פרשה היום (א') השופטת עדנה ארבל. כנהוג בטקסי הפרישה של שופטי העליון, הקריאה ארבל את פסק דינה האחרון - עתירה העוסקת בביטוח בריאות לעובדי סיעוד זרים השוהים בארץ - בנוכחות כלי התקשורת ובכירי מערכת המשפט, ואז סיכמה את דרכה בדמעות.

     

    "אני נפרדת היום בגאווה, בסיפוק, בצער וגם בשמחה מבית המשפט", פתחה. "מקווה ומאמינה שקיימתי את שבועתי לעם ולמדינה. ראיתי את אבי טוען כתובע במשפט ואדי סאליב בחיפה - זקוף, נחוש, רוחו עזה ובדבריו אחריות עמוקה לשלטון החוק ואמת פנימית קורנת מהם. במעמד זה, כנערה, ניטע בי הרצון, שהלך והתעצם עם השנים, להיות שופטת".

    הנשיא גרוניס נפרד מארבל (נועם מושקוביץ) (נועם מושקוביץ)
    הנשיא גרוניס נפרד מארבל(נועם מושקוביץ)
    ארבל בת ה-70 (הגיל המקסימלי לכהונת שופט עליון) נולדה בירושלים, בת לעו"ד בשירות הציבורי ולעובדת פרקליטות מחוז חיפה. היא החלה את דרכה המקצועית ב-1969 כסנגורית פלילית במשרד עורכי הדין "הייק" בתל אביב, ולאחר כשנתיים פתחה במסלול ציבורי ארוך. היא הייתה, בין היתר, התובעת הציבורית בבית הדין למשמעת לעובדי המוסד והשב"כ, השתתפה בצוות איסוף החומרים לוועדה שבחנה את הטבח בסברה ושתילה והייתה גם נציגת היועץ המשפטי לממשלה בוועדה בעניין פרשת קו 300. "שם, בתנאי הצוללת שבהם עבדנו, במתח שחווינו, בין ארגזי החומר והנחקרים - נכרתה ברית עולם", אמרה. "נדרשנו למשימות ואתגרים אינספור. שגרת יום שאין בה שגרה, אך יש בה שליחות, אתגר ועניין".

     

    ארבל הוסיפה כי "כשופטת ראיתי במשפט אמצעי להיטיב עם הפרט המתדיין באשר הוא אדם, ולהבטיח את אפשרותו לממש זכויותיו. כבוד האדם היה לי ערך מקודש, בין אם היה זה עניינם של רמי הארץ או אביוניה. קורבן, מתלוננת, נאשם, עד, בעל דין או עותר - השתדלתי תמיד לראות את האדם הניצב בפניי. תמיד - אבל תמיד - אפשרתי לו להתבטא, לומר את אשר על לבו. אני חותמת את דרכי בשיפוט מתוך אמונה שפעלתי על פי הכרתי המקצועית ותפישתי המוסרית, תוך שמירת אמונים למדינה ולחוקיה וקיימתי את שבועתי". 

     

    בדיון ובטקס הפרישה נכחו שרת המשפטים ציפי לבני, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, פרקליט המדינה שי ניצן, נשיאי בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר, אהרן ברק ודורית ביניש, שר הפנים גדעון סער (שהתמחה אצלה) ושר המשפטים לשעבר יעקב נאמן (שארבל כפרקליטת המדינה הגישה נגדו כתב אישום שהוביל להתפטרותו). "באתי לומר תודה בשם הפוליטיקאים, למרות שנחשבת אימתם", אמרה לבני. "תודה מהפוליטיקאים שהתקשו להתנהל בביצה הסרוחה שאת טיהרת".

     

    ארבל נשואה לאורי (אל"מ במיל'), שופט במילואים בבית הדין הצבאי האזורי, עוסק בגישור ומשמש כנציג ציבור בבית הדין לעבודה. היא אם לשלוש בנות וסבתא לעשרה ילדים. "אני זוכר את הנחישות והמקצועיות, בלי משוא פנים ובלי קשקושים", סיפר בעלה, תוך שהוא מדגיש את מעורבותה בפרשת קו 300. "ניסו לערב אותה בקנוניות, היו תקופות קשות של מאבטחים, של השמצות שעירבו את כל המשפחה, אנשים שקרויים עיתונאים ובעלי עיתון ספציפיים. היא ואנחנו עמדנו בכל. אנחנו כעת בסוף הדרך הבורית. לאורך השנים היתה בינינו חלוקה: היא תמכה בי ואני תמכתי בה. לתפקידים האלה צריכים שניים, אי אפשר אחד".

     

    נכדיה של ארבל אמרו לאחר הטקס כי "זו התרגשות ושמחה שאי אפשר לתאר. היא אמרה לנו שהיא מאוד מתרגשת, היא לא אמרה לנו שהיא עצובה אבל ראינו עליה. בכל זאת היא הייתה פה עשר שנים. אנחנו שמחים בשבילה ואוהבים אותה".

    ארבל פורשת. "לראות את האדם" (נועם מושקוביץ) (נועם מושקוביץ)
    ארבל פורשת. "לראות את האדם"(נועם מושקוביץ)
     

    ב-1971 התמנתה ארבל כפרקליטה מן המניין בפרקליטות מחוז מרכז, ב-1984 מונתה לתפקיד פרקליטת המחוז, ולאחר כ-4 שנים הפכה לשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. היא כיהנה בתפקיד כחמש שנים ואז מונתה לפרקליטת המדינה. במאי 2004 היא נבחרה כשופטת בית המשפט העליון.

     

    בין היתר, קבעה ארבל כי התיקון לחוק למניעת הסתננות, שמאפשר להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של שלוש שנים, אינו חוקתי. היא הייתה גם חלק משבעה שופטי בג"ץ שקבע בהחלטה תקדימית כי ראש העיר רמת השרון יצחק רוכברגר וראש העיר נצרת עילית שמעון גפסו יועברו מתפקידיהם, נוכח כתבי האישום נגדם. פסק דין עקרוני אחר שלה, בעניינו של אשר אלמליח, קבע כי ניתן להרשיע נאשם בפלילים גם
    אם הראיה היחידה היא DNA.

     

    ארבל הייתה בדעת מיעוט נגד פסילת חוק טל, וסברה כי ישנה התקדמות בהתגייסות חרדים לצה"ל ובאכיפת החוק, וכי אין לו תחליף. כן הייתה בדעת מיעוט בשנת 2007, כשסברה במסגרת עתירה לבג"ץ כי יש להימנע מלמנות את חיים רמון לתפקיד שר לאחר שהורשע במעשה מגונה.

     

    בפסק דינה האחרון, הדגישה ארבל כי "לא ניתן להתייחס אל העובדים הזרים כאל חוטבי העצים ושואבי המים של החברה הישראלית ולהתעלם מצרכיהם הבסיסיים. התנערות מחובות אלו יש בה מימד של ניצול שאינו מתיישב עם ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית ושמירתה על זכויות אדם". בהחלטתה, היא קבעה כי על השרים הרלבנטיים לגבש בתקנות או בצו עובדים זרים הסדר "שיקרב את הסדרי הבריאות החלים על עובדים זרים המעוסקים בתחום הסיעוד ואשר שוהים תקופה ארוכה בישראל, להסדרי הבריאות החלים על תושבי ישראל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים