האווטאר שמתחת לאף בים התיכון

מי שהיה באילת ונכנס למים לשנרקל (לשחות עם מסיכה ושנורקל) או לצלול, זוכר ודאי את המגוון העשיר והמרתק של הדגים, החלזונות, הסרטנים ועוד בעלי החיים הרבים שחיים על פני שונית האלמוגים של הים האדום, שנבנתה במשך אלפי שנים על ידי האלמוגים, שהם בעלי חיים בעצמם.

לא כולנו מודעים לכך שגם בים התיכון קיימת שונית, מעט שונה מזו שבאילת אבל מרתקת ומרהיבה אף היא. שונית זו אינה מבנה ביולוגי (חי) מושלם כמו שוניות האלמוגים. המצע בשונית זו הוא כורכר – סלע רך ממקור יבשתי שנוצר לפני אלפי שנים כשגרגרי חול קדומים התלכדו עם גיר שמקורו בקונכיות ימיות של צדפות וחלזונות.

על גבי מצע הכורכר הרך נוספות השכבות הביולוגיות, שנבנות על ידי יצורים חיים: חלזונות זעירים מהמינים "צינורן בונה" ו"שלשולן משולש" עמלים כבר אלפי שנים על עיבוי וחיזוק המסלע שחוגר את חופי הים התיכון. יחד איתם אצות גירניות, צדפות שונות, בלוטי-ים ועוד רבים שתורמים לבניית הנדבך הביולוגי של השונית. הבה נכיר אחדים מבעלי החיים המרתקים המתגוררים בשונית הים תיכונית.

שושנת הים האדומה

שושנה זו נפוצה בסדקי סלע ועל תקרת מערות באזור הכרית (אזור החוף התחום בין קו המים בזמן הגאות לקו המים בשפל). כשמטיילים על החוף מבחינים בה לעתים בקו המים או קצת מעליו בשעת השפל, ובעת צלילה או שנירקול אפשר לראותה על תקרת מערות ונקיקים מתחת למים.

(צילום: אמיר גור)

לרוב השושנה סגורה במהלך היום ואז נראית כמו עגבנייה בשלה – כדור אדום וחלק. אולם בלילה הזרועות יוצאות החוצה ללקט טרף זעיר הנישא בזרמי המים. כמו האלמוגים, קרובי משפחתה, גם השושנה מצוידת בתאי צריבה ארסיים הננעצים בטרף ולוכדים אותו. לאחר שהטרף הזעיר שותק מהארס, הוא מובל אל הפה הנמצא במרכז הזרועות, ומשם לחלל הבטן של שושנת הים.

(צילום: אמיר גור)

(צילום: אמיר גור)

(צילום: אמיר גור)

ספוגים

הספוגים נמצאים בשונית הים תיכונית כמעט על כל סלע. לרוב הם נראים כמו שטיחים צבעוניים המרפדים את המצע במגוון צבעים, ואם מתבוננים מקרוב רואים שיש להם נקבים קטנים המשמשים לכניסת ויציאת מי הים.

הספוגים הם בעלי החיים הפשוטים והקדומים ביותר בממלכת בעלי החיים. הם בעלי חיים ישיבים, קבועי מקום, החיים אך ורק במקווי מים. להגנתם הם מייצרים חומרים רעילים שמונעים ממרבית בעלי החיים לטרוף אותם , כך שאין להם הרבה אויבים טבעיים. חוץ מהספוגים המרפדים שהוזכרו, ספוגים אחרים לובשים צורה "גושית" של כרית או כדור, ויש גם ספוגים מעונפים שנראים כמו עץ בונזאי קטן וצבעוני.

(צילום: אמיר גור)

עד להמצאת הספוגים הסינתטיים, בני אדם השתמשו בשלד של ספוגים ימיים לצורך ניקוי כלים, צביעה, ריפוד וכמובן כספוגי רחצה. כתוצאה מהליקוט המופרז הגיעו אוכלוסיות שלמות של ספוגים קרוב להכחדה. כיום, ספוגים מגודלים בתנאים מבוקרים ומיוצרים בהיקף מסחרי, הן לשימוש כספוגי אמבט והן לצורך הפקת חומרים אנטיביוטיים, המצויים בגופם או בחיידקים הסימביוטיים החיים עליהם. לחומרים אלה יש פוטנציאל לשימושים רפואיים.

(צילום: אמיר גור)

אחד ממיני הספוגים הנפוצים לאורך חופי הים התיכון הוא הספוג אקסינלה - ספוג מעונף צהוב החי באזורים סלעיים שבעומק הים התיכון (20 מטר ומעלה). על פני ספוג זה ניתן למצוא לעתים קרובות חשופיות שונות (שככל הנראה ניזונות ממנו), מלפפוני ים שחורים (שככל הנראה מלקטים חלקיקים שנצברים על פני הספוג), בלוטי ים אשר חיים בתוך רקמותיו, תטולות ביצים של דיונונים ותולעים שונות.

סרטני נזיר

רוב סרטני הנזיר שוכנים בתוך קונכיות ריקות של חלזונות שמתו זה מכבר. כשהסרטן גדל ומידותיו לא מתאימות לקונכייה שבה הוא חי, הוא מאתר קונכייה גדולה יותר ומחליף את ביתו. הנזירון אדום הרגל נפוץ בים התיכון במים רדודים. מין זה של סרטן נזיר הוא השכיח ביותר בחופים הסלעיים של הארץ. אורכו מגיע עד 2.5 ס"מ. בני מין זה שוכנים בצברים גדולים מתחת לאבנים, בלגונות ובבורות מים באזור הכרית. הנזירון ניזון מחומרי רקב וחלקיקים שהוא אוסף מקרקעית הים.

חשופית קשוטה נאה

החשופיות הן חלזונות שאיבדו במהלך האבולוציה את הקונכייה, ולפיכך מצאו דרכים שונות להגנתן. מינים רבים מקרב החשופיות סיגלו לעצמן יכולת להיזון מספוגים ימיים, מאלמוגים ומחסרי חוליות אחרים, ולאגור בגופן רעלים אשר מייצרים בעלי חיים אלה, להגנתן שלהן.

(צילום: אמיר גור)

כדי להזהיר טורפים אפשריים לבל ינסו לאכול את החשופיות, מכריזות אלה על רעילותן באמצעות צבעי אזהרה ססגוניים, המהווים תמרור אזהרה עבור הטורפים אבל בעינינו, בני האדם, הם מקנים לחשופיות מראה מרהיב. החשופית הקשוטה הנאה היא חשופית יפה במיוחד, גדולה יחסית ובעלת זר זימים בולט בצדה האחורי המקנה לה מראה מרשים.

(צילום: אמיר גור)

תמנונים ודיונונים

התמנונים והדיונונים הם קבוצה מיוחדת בקרב עולם חסרי החוליות. הם שייכים למחלקת הראש-רגליים (cephalopoda) וביחד עם קרוביהם החלזונות והצדפות, נמנים עם מערכת הרכיכות. נציגים מקבוצה זו הם הגדולים ביותר בעולם חסרי-החוליות. אורכו של הדיונון הענק עשוי להגיע לכ-15 מטרים (כולל הזרועות) ואף למעלה מזה, והוא חי במעמקי הים.

(צילום: אמיר גור)

הם גם כנראה בעלי האינטליגנציה הגבוהה ביותר מבין חסרי-החוליות. לתמנונים זיכרון מצוין שמסייע להם לזהות צורות ומרקמים בצורה יעילה, תכונה שימושית מאוד כשחיים על הסלעים.

התמנונים נעים בעזרת סט של 8 זרועות גמישות וחזקות המחליקות בזריזות על פני המצע, מגששות וממששות כל דבר שנקרה בדרכן.

(צילום: אמיר גור)

הדיונונים והדיונוניות (cuttlefish), לעומתם, מרחפים באיטיות על ידי נפנוף של שולי הגלימה שעוטפת אותם. בנוסף, גם אלה וגם אלה יכולים להשתמש בתנועת סילון מהירה: על ידי כיווץ מהיר של החלל שמתחת לגלימה "נורה" סילון מים מתוך סיפון (צינור דק) והודף את החיה קדימה בזריזות מפתיעה. סדרה של כמה התכווצויות כאלו, בתוספת חיפוי של ענן דיו היוצא כחלק מזרם הסילון, והחיה נעלמת הרחק מהשגתו של כמעט כל טורף. 

(צילום: אמיר גור)

התמנונים הם גם אמני ההתחבאות וההסוואה. הם מסוגלים לשנות את צבעם ומרקם עורם כהרף עין, כך שיתאימו בדיוק מושלם לסביבתם, בעזרת שכבה של תאי צבע ותאי השתקפות (chromatophores ו-reflector cells) שמחזירים את הגוונים מהסביבה הקרובה. גופם הגמיש מאפשר להם לעבור בסדקים צרים עד כדי סנטימטרים ספורים. תמנון שבוחר שלא להיראות – ייעלם מעין כל.

(צילום: אמיר גור)

אמנית הסוואה שאינה נופלת ממנו היא הדיונונית (cuttlefish). עורה מחליף גוונים ומופעים ללא הרף, כך שיתאים לזה של סביבתה. רגע אחד היא לובשת צבעים חומים כהים כדוגמת מרבד האצות שעליו היא משוטטת, וברגע הבא לובשת פסיפס שחור-לבן המתמזג עם רקע החצץ בצורה מושלמת.

(צילום: אמיר גור)

שושנות, ספוגים, סרטנים, חשופיות, דיונונים ובעלי חיים נוספים, מרתקים ומרהיבים חיים בשונית הים תיכונית ויוצרים חגיגה של צבעים ומרקמים, מחכים להפתיע אתכם בפעם הבאה שתכניסו את הראש אל מתחת למים.

בעלי חיים אלה, שמרביתם אינם אכילים, מושפעים מפעילויות דיג מכמורת, הגורפת את קרקעית הים ללא אבחנה, וגורפת אותם אל מותם המיותר ברשת. בימים אלה מקדמת החברה להגנת הטבע קמפיין הקורא למשרד החקלאות לבצע רפורמה בניהול הדיג, אשר תאפשר הוצאה מכובדת של ספינות המכמורת אל מחוץ למים, על מנת להגן על בעלי החיים הייחודיים של הים התיכון.

אמיר גור הוא מנהל מחלקת הצלילה והשייט של החברה הגיאוגרפית, ביולוג ימי ומדריך צלילה ומחבר הספר "מתחת למים – 44 אתרי צלילה בישראל"

הכתבה בשיתוף החברה להגנת הטבע, ופרויקט "דגים באחריות" לפרטים נוספים, בקרו באתר www.mafish.org.il או בפייסבוק "דגים באחריות "

לכתבה הקודמת בסדרת "סודות הים התיכון":

בשבוע הבא: החיות המופלאות של שמורת ראש הנקרה