"נהיינו מדינה של צ'חצ'חים"

אם הייתם נולדים פעם נוספת, באיזו מדינה הייתם רוצה להיוולד ולחיות? השאלה הזו, שוודאי מעלה בכם תהייה באשר לאיכות החיים שלכם בישראל, עמדה במרכזו של מחקר שנועד לבדוק מה חושבת האוכלוסיה הישראלית על ארץ מולדתה. 44% מהמשיבים ציינו 40 מדינות אחרות. 56% השיבו "ישראל".

"במציאות הנוכחית קל יותר להגר ונוצר מצב שזה לגיטימי, אבל בריחתו של הון אנושי פוגע במנועי הצמיחה של מדינת ישראל", אמרה סגנית שר הפנים, פאינה קירשנבאום בכנס "משנים כיוון", שנערך השבוע (ד') ועסק בתופעת הישראלים היורדים מהארץ.

בכנס, שנערך ביוזמתה של סגנית השר יחד עם שורה של ארגונים צעירים, ובהשתתפות 140 צעירים, דנו לראשונה בכנסת במאבק תופעת הירידה מהארץ והקשר בינה לבין מצוקות יוקר המחייה ונבחנה השאלה האם מדובר בתופעה גלובלית או במחדל ישראלי.

"זו תופעה. זה לא אירוע חד פעמי. אנחנו יכולים לדבר על העשירון העליון ועל העשירון התחתון, אבל הגיע הזמן שנדבר על העשירון העובד. אותה שכבה הולכת לנו היום לאיבוד. ואני אעשה הכול כדי שזה שלא נגיד שאבד לנו דור שלם ועזב", אמרה קירשנבאום. "אתם הצעירים - אני לא יכולה להרשות לעצמי שתעזבו את הארץ". 

סגנית השר מתחה ביקורת על כך שהמדינה לא השכילה עד היום לרכז את הנתונים, ולבחון דרכים להתמודדות עם תופעת "היורדים החדשים". "המחקר האחרון שעשתה המדינה הוא מ-2012 והוא מדבר על חצי מיליון יורדים, מאז המדינה לא בדקה היכן עומדים הדברים, כחברת ממשלה אני מתכוונת יחד עם הארגונים הצעירים לפעול ולסייע ככל יכולתי להילחם בתופעה. אני מאמינה בעשייה יותר ממחאה".והוסיפה כי: "כאשר 10,000 מסתננים נכנסים, כל המדינה על הרגליים, אבל כש-10,000 צעירים יורדים מהארץ עלינו להבין שמדובר בבעיה לאומית לא פחותה".

לאף אחד לא איכפת מהאזרח הקטן

המחקר שהציג את שאלת מקום הלידה ובוצע ע"י פרופ' אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, מצא כי הסיבות העיקריות להעדפת מדינה אחרת היו: מתח ביטחוני, קשיי תעסוקה וכלכלה - תחושה קשה שלאף אחד לא אכפת מהפרט, וכן אובדן תרבויות. עוד עלה מהסקר שהייאוש הגדול ביותר מהמדינה ניכר בקרב הצעירים בגילאי 18-34. רק כ-50% מהצעירים בגילאים אלו היו מעדיפים לגור בישראל, זאת בהשוואה לכ-65% מהנשאלים בגילאי 55+.

מעל ל-40% ציינו כסיבות מכריעות להעדפת מדינה אחרת, את הנוחות הכלכלית, הטבות לאזרחים, אפשרויות תעסוקה טובות יותר, ומחייה זולה יותר. כ-30% ציינו במחקר כי שקט ורוגע ותחושת ביטחון הן הסיבות המשמעותיות ביותר להעדפת מדינה אחרת. כ-20% הביעו את הכמיהה לתרבות ולמנטליות אחרת - ובלשון בוטה טענו: "נהיינו מדינה של צ'חצ'חים".

מפגינים נגד הגזרות הכלכליות(צילו: בני דויטש)

הצעירים צריכים לדאוג לעצמם

במסגרת הכנס, נערך פאנל ייחודי בהשתתפות חוקרים ופעילים חברתיים בולטים: דפני ליף, יוזמת מחאת קיץ 2011, קראה לנקוט בכמה צעדים, כמו רגולציה של שכירות, ולהפסיק את העלאת מחירי הדיור ועליית מוצרי הצריכה הבסיסיים. בין זה לבין השכר זה מה שניתן לחסוך ל"יום סגריר". כמו כן הוסיפה שיש לדאוג לנציגות צעירה בכל הוועדות שמתקיימות בכנסת, כחלק מסדר יום לאומי. צריך נציגות צעירה שתיתן את ה'פידבק בוועדות. בנוסף, צריך לחשוב על תעסוקה לטווח ארוך.

"לדעתי יש שני פערים משמעותיים במדינת ישראל. הראשון בין המאקרו למיקרו. ברמת מאקרו זה סיפור הצלחה לא נורמלי, ישראל היא אחת מארבע המדינות המצליחות בעולם. ברמת המיקרו, יש את הנושאים הכואבים יותר הדורשים טיפול: כגון: מצוקת הדיור , הורדת מע"מ ועוד. יש פער מאד גדול השניים", אמר פרופ' מנואל טרכטנברג.

"הפער השני, הוא בין הזמן ותשומת הלב הביטחוני לעומת נושאי הפנים: יוקר המחיה ועוד. מצב זה לא יכול להיות במדינה

בה כל כך חשובה המערכת המערכת החברתית - כלכלית. אם רוצים לשים את הנושאים הללו על סדר היום אתם הצעירים צריכים לדחוף לכך". ד"ר נורית אייל, ראש התוכנית הכלכלית להשבת אקדמאים, הוסיפה כי "קשה לחזור לישראל בגלל הבירוקרטיה. ויש לשפר את יחס הפקידים והשירות הציבורי על מנת לסייע לכאלה המעוניינים לחזור ארצה".

תום פרנץ, שעלה לישראל, סיפר על הגעתו ארצה כתייר לא יהודי ואיך עזב קריירה מבטיחה והשכלה גבוהה בגרמניה על מנת להגיע ארצה. הוא הוסיף "כי הגיע מתוך אמונה חזקה וציונות. אני רואה את מה שקורה בישראל הוא נס היסטורי".

פרופ' דגני, עורך הסקר, מונה 3 סיבות עיקריות לתוצאות המחקר: "האחת אובייקטיבית, מתח ומועקה ביטחונית מתמשכת ובשתיים האחרות, אשמות ממשלות ישראל: הראשונה, תחושה עמוקה של אי-דאגה כלכלית וסוציאלית לאזרח; והשנייה, תחושה מעיקה של אובדן תרבויות בינאישיות והשתלטות מנטאליות חברתית נחותה בתחומים רבים. אזרחים רבים מרגישים כי לא מכובד ולא כיף לגור כאן".