חוקי הקבורה: לא חייבים לוויה דתית
מה הן החלופות להן אנו זכאים בהליך הקבורה? האם קבורה אזרחית גם כן מכוסה בזכויות הביטוח הלאומי? אלון נתיב מחברת "עלי שלכת" עושה סדר
המפגש עם המוות של קרוב משפחה או חבר היא טראומטית. כשמוסיפים לה גם את טקס הקבורה, ההלוויה, וכל מה שכרוך בה, הסבל לפעמים הופך להיות נורא שבעתיים.
רובנו מכירים דרך אחת מוכרת ללוויה וקבורה, אך ישנן דרכים נוספות אותן כולנו זכאים לבחור. אלון נתיב מחברת "עלי שלכת" אשר מעניקה שירותי קבורה אזרחיים, מסביר שכיום במדינת ישראל אין חוק מפורש המחייב קבורה של גופות או בכלל מסדיר את דרך הטיפול בגופות. הרוב המוחלט של תושבי ישראל מביאים את יקיריהם לקבורה, אך מסתבר כי ישנה אפשרות שהולכת ונהיה יותר ויותר נפוצה, לדברי נתיב, לשריפת המנוחים.
משפחות של נפטרים מוצאות עצמן מוציאות כסף רב. נתיב עומד על הסיבה לכך וטוען כי מדובר בשוק פרוץ, ויש הרבה אלמנטים לדבריו בתהליך הקבורה שלא נכללים במימון הביטוח הלאומי. בראש ובראשונה המצבה, שעלותה לא מבוטל כלל, ובמקרים כאשר הנפטר או בני משפחתו מבקשים "חלקה מוגדרת" או "חלקה חריגה", למשל בבית עלמין שאינו בתחום מגוריו של הנפטר, בחלקת קבורה שנשמרה לנפטר בימי חייו או בבית עלמין שהוכרז על ידי המוסד לביטוח לאומי כבית עלמין סגור.
אז איך ניתן לעמוד על זכותנו ולא להוציא כספים רבים כל כך ובשעה כך כך קשה? מה הן החלופות להן אנו זכאים בהליך הקבורה? האם קבורה אזרחית גם כן מכוסה בזכויות הביטוח הלאומי? צפו באלון נתיב מחברת "עלי שלכת" עושה סדר ונותן מענה חשוב.
*התכנים במדור זה מוגשים בשיתוף עם המומחים המוצגים במסגרתם
