שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    כספית מסוכנת בדגים? הכירו את הפתרון הטבעי

    האם מותר לאכול דגים בהריון, איזה דגים עשויים להזיק לבריאות שלנו ומתי דווקא מומלץ להגביר את צריכתם? דיאטנית מסבירה מה הקשר בין אכילת דגים לבין הרעלת כספית ואיך המינרל, סלניום, מנטרל את ההשפעות הרעילות

    מהי ההשפעה של כספית וסלניום על הבריאות שלנו? בכפר מינמטה שביפן, כפר דייגים שתושביו התפרנסו מדגים וניזונו מדגי ים, החלו התושבים לסבול מתופעות לא ברורות באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת, כאשר חלק מילדי הכפר נצפו סובלים מתופעות פיזיות כגון רעידות, עוויתות והפרעות בדיבור.

     

    עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

     

    בקרב מבוגרים נצפו רעידות, חוסר תיאבון או נשירת שיער. אלפים מתושבי הכפר חלו, מתוכם 46 מתו. תופעות אלה התבררו כהרעלת כספית - חומר רעיל ביותר, הפוגע במערכות רבות בגוף, ביניהן מערכת העצבים, הרבייה ועוד.

     

    כתבות נוספות במדור משפחה בריאה

    מיכל צפיר חושפת: הדיאטה שבה רזתה 30 קילו

    לא לאכול מהסיר! 10 עצות הרזיה ללא דיאטה

    12 יום ואתם כמו חדשים: דיאטת ניקוי לגוף

     

    הגורם להרעלה, כך התברר, היה מפעל כימי סמוך, שהזרים את שפכיו, שהכילו כספית ברמות מסוכנות, אל הים. הכספית הצטברה בדגי הים שתושבי הכפר ניזונו מהם.

     

    מקרה נוסף של הרעלת כספית בסדר גודל של אסון טבע, אירע בעיראק ב-1971, אז משלוח גדול של חומר להדברת נגעי פטריות שלא יועד למאכל אדם, זוהה בטעות כמשלוח גרעיני חיטה, ונצרך על ידי התושבים כקמח.

     

    גם במקרה זה נצפו בקרב האוכלוסייה סימפטומים כגון קושי בתפקוד שרירים, אובדן תחושה בעור ואף אובדן ראייה. כ-650 איש מתו כתוצאה מההרעלה.

     

    כתוצאה מאסונות אלה השתרש בקרב הציבור, ובצדק, החשש מפני הרעלת כספית. כשנוספו לחשש זה מחקרים שנערכו באיי פארו ובניו-זילנד, בקרב אוכלוסיית אימהות שצרכה לווייתנים וכרישים, ובהם נצפו בקרב ילדיהם סימפטומים של הרעלת כספית, התחזק החשש מפני הקשר שבין אכילת דגים ובין הרעלת כספית.

     

    האמהות אכלו יותר דגים בהריון - הילדים היו חכמים יותר (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    האמהות אכלו יותר דגים בהריון - הילדים היו חכמים יותר(צילום: shutterstock)

     

    המינרל הבריא: סלניום

    מחקרים שהתקיימו מאוחר יותר, באיי סיישל ובבריטניה, הצביעו, באופן מפתיע, על תוצאות הפוכות: לא רק שלא נתגלו נזקי כספית בקרב ילדים שאימותיהם צרכו דגים בתקופת ההיריון, אלא שההפך הוא הנכון – תוצאות מבחנים קוגניטיביים והתנהגותיים שנערכו להם, היו אף טובות יותר משל ילדים שאימותיהם אכלו מעט דגים בתקופת ההיריון, מסבירה רותי אבירי, דיאטנית קלינית.

     

    חוקר שניצב אל מול תוצאות המחקרים הללו, מבחין מיד בדילמה: איך ייתכן שבמחקרים דומים נצפו תוצאות הפוכות? הפתרון לדילמה טמון במינרל בשם סלניום, הידוע כאנטיאוקסידנט שבין תכונותיו היכולת לקשור אליו בזיקה גבוהה מולקולות של מתכות, ביניהן כספית. מקורותיו של הסלניום בטבע הם באגוזי ברזיל, דגי ים, פירות ים, בשר, מיני דגנים וזרעים ועוד, ורמתו במזון תלויה ברמתו בקרקע.

     

    מנגנון ההשפעה של סלניום על ניטרול נזקיה של הכספית כבר פוצח בעבר: ההשפעה הרעילה של הכספית בגופנו נגרמת על ידי כך שהיא קושרת אליה אנזימים תלויי-סלניום. אנזימים אלו נדרשים על מנת למנוע ולבטל את נזקי החמצון בכל הגוף, במיוחד במוח וברקמות נוירואנדוקריניות. בכך עלולה הכספית לגרום לנזקים נוירולוגיים והתפתחותיים.

     

    כשהסלניום קושר אליו את מולקולות הכספית, הוא למעשה מונע ממנה מלהפריע לפעילות התקינה של אותם אנזימים תלויי סלניום. כך, לא רק שנמנעת רעילות הכספית, אלא אף מתקבלת הגנה על פעילות המוח והרקמות בגוף.

     

    מנטרל את ההשפיות השליליות של הכספית

    מנגנון זה נחקר והובן כאמור לפני שנים, באמצעות מחקרי חיות שנחשפו במעבדה לכספית והוזנו בדיאטה דלת-סלניום. אלו, חוו הפרעות נוירולוגיות קשות לעומת חיות שניזונו בדיאטה בעלת כמות סלניום גבוהה. אותן החיות שקיבלו דיאטה עשירה בסלניום לא הראו שום תופעות לוואי של רעילות כספית.

     

    לאור מחקרים אלה, מוסיפה אבירי והבנת מנגנון הקשר שבין סלניום וכספית, ניתן להסביר את הדילמה שהוצגה קודם לכן – כיצד מחקרים של אוכלוסיות אימהיות שנחשפו למזונות המכילים יותר כספית מסלניום, כגון כריש או לווייתן, מצאו תוצאות לוואי של הרעלת כספית בילדיהן, ואילו מחקרים של אוכלוסיות שנחשפו לכספית על ידי אכילת דגי-אוקיינוס שהם עשירים בסלניום, צפו דווקא שיפור במנת המשכל של הילדים, במקום נזק.

     

    פרויקט עדכני, במסגרתו נדגמו עד כה למעלה מ- 10,000 דגים נעשה במימון EPA, ארגון איכות הסביבה המסונף ל – FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקני, ובוצע בראשותו של ד"ר ניקולס רלסטון וד"ר לורה ריימונד מאוניברסיטת צפון דקוטה. במסגרת הפרויקט נמדדו ריכוזי הכספית והסלניום בכל דג, ופותח מדד שמשקלל נתונים אלה, במטרה להגדיר את בטיחות אותו דג לאכילה.

     

    למעשה, ככל שהמדד חיובי וגבוה יותר – משמעו שהדג מכיל ריכוז סלניום גבוה מריכוז הכספית, ולכן הינו בטוח יותר לאכילה, ולהיפך: מדד שלילי מבטא ריכוז כספית גבוה יותר מריכוז הסלניום, ובכך הופך הדג לפחות בטוח למאכל אדם.

     

    נמצא, כי כמעט כל דגי הים והאוקיינוס הינם בעלי מדד חיובי. כלומר גם אם הם מכילים כספית, הרי שריכוז הסלניום בהם גבוה יותר, ועל כן הינם בטוחים לאכילה. בקבוצה זו ניתן למנות כאמור את רוב הדגים המוכרים לנו, לרבות כל זני הטונה, סלמון, מקרלים ועוד.

     

    דגים בעלי מדד בטיחות שלילי היו ספורים, וביניהם ניתן למנות לווייתנים, דגי-חרב ומספר מיני כרישים. דגים אלה אינם נפוצים לצריכה כדגי מאכל ברחבי העולם ובישראל בפרט.

     

    לפיכך, טוענים החוקרים שגם נשים הרות, מיניקות וילדים יכולים לצרוך את דגי האוקיינוס הללו ללא חשש מפני הרעלת כספית, וליהנות מן הערכים התזונתיים הגבוהים שבהם ביניהם: חלבונים, ויטמינים ואומגה 3.

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    ריכוזי הסלניום גבוהים יותר. הדג בריא יותר
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים