חזון בלונדון
רשמים נוספים מכנס המנהיגות הישראלית העולמית שהתקיים בלונדון בחודש שעבר
"אחרונים להיום, יציגו את פעילותם חברי מועצה מקומית ניו-יורק", כך הכריז מנחה כנס המנהיגות הישראלית העולמית הראשון שנערך בלונדון בחודש שעבר. זה היה האות שלנו, ארבעת הנציגים מניו-יורק שהגיעו לכנס: ניסים שדה, פזית לויתן, יעל שרי והחתום מטה, לעלות לבמה בסוף יום הכנס הראשון, בו דיברו עשרות נציגי קהילות ישראליות מכל העולם, ולספר על הפעילות של מועצה מקומית ניו-יורק ועל הפעילויות האישית של כל אחת ואחד מאיתנו. ידענו שאנחנו צריכים להחזיר את הקהל לריכוז. שלפנו את כלי הנשק הטוב ביותר שיש לנו, ניסים שדה, מאמן ומנחה קבוצתי. ניסים ביקש מהקהל לקום להסתובב ימינה תשעים מעלות, לשלוח ידיים לפנים ולעסות את כתפי השכן. לאחר כחצי דקה הורה להסתובב ולהתחלף. כך, במשך דקה ארוכה, קרה דבר נפלא: בעלת האטליז הכשר היחידי בהלסינקי עיסתה את כתפיה של מנהלת המרכז הישראלי בטורנטו; יזם נדל"ן ישראלי מצליח מאמסטרדם עיסה את כתפיו של רואה חשבון ישראלי מסידני; מנהלת פעילות "אפטר סקול" מברלין עיסתה את כתפיה של נציגת הקהילה הישראלית מגיברלטר וכו'. מלבד העובדה שהפעילות הכניסה בקהל משב רוח מרענן על ידי הפעלה אקטיבית מהירה, התחלנו למעשה בפעולה הזאת לספר את סיפורה של המועצה שהוא למעשה סיפור של ערבות הדדית ויצירת קהילה.
היה לנו חשוב להבהיר שלמרות המספר העצום של ישראלים החיים במרחב העירוני של ניו-יורק, יש למועצה, בראשותו של ארן היימן, חזון לבנייתה של קהילה רבתי, יש מטרות ויש עשיה אמיתית בשטח, מתוך ראיה שרק כך יוכלו הישראלים בניו-יורק לעמוד באופן עצמאי כקהילה חזקה ועצמאית הדואגת לצרכיה ולצרכי הדורות הבאים. לא עוד "נפולת של נמושות", הכינוי שנחקק בזיכרון הלאומי הקולקטיבי ומצוי מאז ועד היום במחלוקת. הישראלים בתפוצות כבר לא מעוניינים לחיות בשוליים או במנותק מעברם. נהפוך הוא, ישראלים רבים רוצים להוביל ולתרום לקהילות הישראליות המקומיות בתפוצות ובד בבד לחזק את הקשר עם מדינת ישראל.
נציג ממשלת ישראל בכנס, סגן שר החינוך ח"כ אבי וורצמן, אמר בפני באי הכנס כי מתחזקת ההבנה במדינת ישראל כי אפשר וצריך לעשות שימוש חיובי בכוחם של הישראלים החיים מחוץ לישראל וקרא להקמת נציגות ישראלית עולמית מהתפוצות שתהווה כתובת עבור גורמי הממשלה להבנת צרכי הפרט וחיי הקהילה של הישראלים בתפוצות. חשוב לציין כי כבר בעת האחרונה ניתן ביטוי לניצני השינוי של מדינת ישראל בגישה כלפי "היורדים" בהפעלת פעילויות שונות בארה"ב, מטעם מדינת ישראל, על ידי ההסתדרות הציונית ואגף התפוצות בהקמת רשת מרכזים קהילתיים, בשם "מתחברים", ללימודי עברית, חוגי העשרה, תנועת בני נוער ועוד. יוזמות אלו באות לצד פעילויות רבות ומגוונות שמאורגנות על ידי מנהיגות ישראלית מקומית. גישה מרעננת וחדשה הציגה בכנס נטעלי אופיר פלינט, מנכ"לית מכון ראות. לדבריה, היום אנחנו רואים בקרב הישראלים בתפוצות מעבר ל"ציונות מתחדשת", הכרה בכך שגולה תוססת היא הכרחית, וכי בעולם המודרני הישראלים בתפוצות הם קהילה יחודית ויוצאת דופן היכולה לשמש גשר חי לקהילות היהודיות בעולם ולציבורים שלמים נוספים בזירה הבינלאומית.
הישראלים ידועים בעולם כיזמים מצליחים ושאפתנים ולא היה ספק כי גם בכנס בלונדון תכונות אלו יבואו לידי ביטוי ולאחר שלב הדיבורים הגיע שלב המעשים. משתתפי הכנס התחלקו לקבוצות עבודה וקיימו דיונים מתוך ראיה שיש להמשיך בפעילות וכבר כעת עלינו להתחיל ולארגן את הכנס הבא שיערך בשנה הבאה בישראל. תאריך היעד נקבע לפברואר 2015. צוות משימה נוסף עסק בגיבוש תכני חינוך, תרבות וזהות וקבוצה שלישית עסקה ברישות עסקי בין הקהילות הישראליות בתפוצות. היו גם חילוקי דעות במספר נושאים בכנס, בנושא שיתוף הפעולה של הקהילה הישראלית עם הקהילה היהודית, בשאלת התמיכה ממדינת ישראל ובסוגיית מבנה וצורת המנהיגות הישראלית בתפוצות. במבחן הזמן הקצר שחלף מהכנס ניתן להגיד כי בתחום החברתי הכנס נחל הצלחה גדולה וחברויות וקשרים שנטוו כבר מנוצלים לקידום פעילות עסקית וחברתית. ההרגשה בכנס הייתה שמדובר בלא פחות ממעמד היסטורי ושכל באי הכנס ומארגניו שותפים לרגע מכונן בהתגבשות מנהיגות ישראלית בינלאומית "מתוך השטח" בגאווה ובתקווה גדולה.
המחבר, עינב גלברג, הוא מנהל במרכז הקהילתי לישראלים "מתחברים" בברוקלין וחבר במועצה מקומית ניו-יורק.