שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    ב-2005: צה"ל קבע ויעלון קיבל - הריסת בתי מחבלים אינה מרתיעה

    ברקע הכוונה להרוס כליל את בתי רוצחי שלושת הנערים ואת בית רוצח השוטר ברוך מזרחי, מיישמים כוחות הביטחון מדיניות שלגביה נאמר כי היא מעודדת טרור. הוועדה שהקים אז השר יעלון בהיותו רמטכ"ל קבעה: "האיום לא הוסר"

    הקרב נגד הטרור חוזר לכלים הישנים, אבל צה"ל עצמו קבע שהם רק מזיקים: בעוד בתי רוצחי שלושת הנערים הפכו למוקד פעילות של כוחות הביטחון ומועמדים להריסה, אישר הבוקר (יום ג') בג"ץ את הריסת ביתו של זיאד עוואד, רוצח השוטר ברוך מזרחי בערב חג הפסח. שנים לאחר שהשימוש באמצעי הענישה הזה הופסק, חוזרים כעת כוחות הביטחון ליישם את המדיניות שצוות חשיבה שהקים צה"ל בנושא קבע שאינה אפקטיבית.

     

    עוד כתבות אחרי רצח הנערים:

    גלאון: "איפוק זה כוח", לוין: "מתי תתעוררו?"

    בירור לסטודנט שכתב "3 גולים לפלסטין"

     

    הרס ופיצוצים: צה"ל פועל בבתי החוטפים    (צילום: רויטרס)

    הרס ופיצוצים: צה"ל פועל בבתי החוטפים    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בתחילת העשור הקודם, זמן קצר לאחר פיגוע ההתאבדות הרצחני באוניברסיטה העברית בירושלים, שבו נהרגו שבעה בני אדם, חידשה ישראל את מדיניות הריסת הבתים למחבלים ושולחיהם, מתוך הנחה שהעונש ירתיע מתאבדים פוטנציאליים. בסוף 2004, אחרי גל פיגועים רצחני והריסת מאות בתי מחבלים, ללא הצלחה בבלימת הטרור, מינה משה (בוגי) יעלון, אז הרמטכ"ל, צוות חשיבה מחודשת בראשותו של ראש אגף תקשוב בצה"ל, אלוף אודי שני, שהתבקש לבחון את מדיניות הריסת הבתים למטרות הרתעה.

     

    הצוות שבדק את הנושא, הציג את ממצאיו לרמטכ"ל יעלון ולשר הביטחון דאז שאול מופז בתחילת ינואר 2005. לפי הממצאים, לא נמצאה הוכחה לכך שמדיניות הריסת הבתים הייתה יעילה לאורך זמן, אפקט ההרתעה שהושג בתחילת הדרך, נשחק לאורך זמן עד כי לא השפיע על המחבלים. "למה נדרשת חשיבה מחודשת?" נכתב במצגת שנמסרה למטכ"ל. "האיום לא הוסר", צוין בין היתר.

     

    כותרת "ידיעות אחרונות" ב-2005: "להפסיק להרוס בתי מחבלים" ()
    כותרת "ידיעות אחרונות" ב-2005: "להפסיק להרוס בתי מחבלים"

     

    הבית של אחד מהרוצחים אחרי פעולת צה"ל (צילום: AP) (צילום: AP)
    הבית של אחד מהרוצחים אחרי פעולת צה"ל(צילום: AP)

    מועמד להריסה. בית משפחת רוצח השוטר (צילום: אליאור לוי) (צילום: אליאור לוי)
    מועמד להריסה. בית משפחת רוצח השוטר(צילום: אליאור לוי)

    לפי המתארים שהציג הצוות למטכ"ל, פעולת ההריסה, שהניבה תוצאות בתחילת הדרך, הציגה לאורך זמן תוצאה הפוכה. בהפוך על הפוך, נכתב במצגת שהוצגה בינואר 2005, התוצאה האובייקטיבית של הרס הבתים היא "פגיעה בהרבה בודדים ובהרבה קניין" שיוצרת אפקט של "חוסר לגיטימיות. לא לזה התכוונו", נכתב.

     

    אף שהכול חוקי, נכתב, במבחן החוק הבינלאומי, הקהילה הבינלאומית, הדמוקרטיה והדימוי העצמי, "במבחן הכמויות הפעולה איננה לגיטימית יותר ועל סף החוק". "בהפוך על הפוך",

     מצא צוות החשיבה, "הפעילות פוגעת בבודדים רבים, הפעילות פוגעת בהרבה קניין אישי, גורמת לליבוי שנאה, הזהות הציבורית הקולקטיבית מתחזקת - עידוד טרור".

     

    דרכי הפעולה המומלצות, קבע אז צוות החשיבה בראשות אלוף שני, "ככלל - צמצום פגיעה/הריסת בתים עד כדי הפסקה. שימור למצבי קיצון - אישור בדיון נפרד". לסיכום נכתב אז במצגת כי "צה"ל במדינה יהודית דמוקרטית איננו יכול להלך על סף החוקיות ועל אחת כמה וכמה על סף הלגיטימיות". זמן קצר לאחר שהוצגו בפניהם הממצאים, החליטו שר הביטחון מופז והרמטכ"ל יעלון להורות על הפסקת הריסת בתי המחבלים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים