שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    החיים כמסע

    החיים מלמדים אותנו שלכל בעיה יש פתרון, צריך לחפש אותו בין אותם כוחות שאנחנו מסתירות עמוק בפנים. מסע מאגמה צ'אלנג', כמשל לכל הבעיות בחיינו, יכול לעזור לך להתמודד בצורה שתעלה חיוך על פניך. נטע מרון מביאה אירועים שקורים לכל אחת ומסבירה איך מתמודדים איתם

    את חוזרת מהמסע עם זיכרונות, עם חברות, עם המון תמונות ולפעמים גם עם תובנות שיכולות לעזור לך במסע של החיים. איך זה עובד? בכל פעם שאת נתקעת בחיים, נסי לחשוב מה היית עושה במסע של מאגמה. לדוגמה:

     

     

    פנצ'ר

    לא משנה איפה זה קורה לך, זה אף פעם לא ברגע המתאים: איך אני אתחיל להתמודד עם זה עכשיו ? ושמישהו יעשה משהו. אבל פנצ'ר במסע? זו הזדמנות לחגיגה. ההנחיה הראשונה היא לשים שפתון בשביל התמונות ואז להתחיל את "פסטיבל הגלגל" : לפרק, להרכיב, להראות שאת יודעת, בקיצור, לקחת חלק בחגיגה. שמים קצת מוזיקה ונהנים מההפסקה.

     

    אז מה המוטו לחיים? מה שנראה לך בהתחלה כמו פנצ'ר יכול להיות יופי של הזדמנות.

     

    שימי ליפסטיק ותתחילי להזיז עניינים (צילום: גל אברהם) (צילום: גל אברהם)
    שימי ליפסטיק ותתחילי להזיז עניינים(צילום: גל אברהם)

     

    לחשב מסלול מחדש

    לפעמים נדמה לנו שבחרנו כיוון וסימנו מסלול במפה, אבל משהו מרגיש תקוע: בתוך מערכת יחסים, במקום עבודה, בנתיב המקצועי, משהו לא טוב לנו בדרך הזו. במסע היית מבינה מהר מאוד שהנתיב הזה לא יוביל לשום מקום. ש צריך לפתוח שוב את המפה ובהרבה אומץ (אבל גם בקלילות) - לבחור בדרך חדשה.

     

    אז מה המוטו לחיים? לא להתעקש. לחשב מסלול מחדש.

     

    לא יתחילו בלעדייך, סעי לאט. ותני למישהו אחר לקחת את ההגה בידיים. כל הזמן את עם רגל על הגז,

    לוחצת חזק, ואם אפשר להיות בכמה מקומות בו זמנית- עוד יותר טוב. את חייבת להיות נוכחות בכל מקום, להביע דעה, לשלוט, לנווט, ללחוץ על הגז ושדברים ייראו בדיוק כמו שאת רוצה כי את יודעת הכי טוב. זה לא שאת לא סומכת על אף אחד, פשוט יש לך את הסטנדרט שלך.

     

    את שמה לב שאת לוחצת ומלחיצה? (בעיקר את עצמך דרך אגב) ובמסע? לפעמים צריך להוריד את הרגל מהגז. לפעמים מגלים שככל שלוחצים יותר מתחפרים יותר ולפעמים שווה להעביר את זה לאחרים – כי יש להם ניסיון.

     

    אז מה המוטו? תורידי רגל מהגז. הכל בסדר.

     

    להכיר זה שמחה

    יומיים אל תוך המסע ואת מגלה שאת מוקפת בנשים חדשות ומפתיעות. תוך כמה ימים, חברותייך לצוות יכולות להיות המשפחה החדשה שלך ושותפות אדירות לחוויות, לסודות ולצחוקים כי הרי עוד לפני שנפגשתן כבר יש לכן מכנה משותף: כולכן רוצות לצאת למסע.

     

    אז מה המוטו? לפתוח את הלב. זה משתלם.

     

    לכבוש פסגות

    מתי בפעם האחרונה דפק לך הלב בהתרגשות, רק כי את עומדת לעשות משהו מסעיר שמעולם לא עשית? כשחווים חוויות כמו טיפוס על פסגת הר געש, נהיגת שטח, רפטינג, או אומגה בין שמיים וארץ, מתמכרים לטעם המתוק של ההתרגשות ומבינים שאפשר הכל.

     

    מה המוטו? אפילו השמיים הם לא הגבול שלך.

     

    תמיד בפסגה (צילום: גל אברהם) (צילום: גל אברהם)
    תמיד בפסגה(צילום: גל אברהם)

     

    הדרך יפתה עד מאוד

    שמת לב שממערב יש ים? או שהדרך לירושלים היא אחת הדרכים היפות בעולם? שמת לב שאם מרימים את העיניים מגלים שיש בתים יפים, ועצים. קל לא לראות את העולם. אבל במסע העיניים לא שבעות מהנופים הקסומים. פתאום יש לך זמן לרצות לראות עוד. להיטמטם מהמראות החדשים. נתן זך אומר: "אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות את יפי העולם" ופתאום גם את נהיית משוררת.

     

    אז מה המוטו? תהיי תיירת בחיים שלך ותראי כמה יפה לך פה.

     

    לצחוק בעלייה

    לפעמים הכל נראה תקוע. בעבודה, בחיים, במערכות יחסים.ונדמה שאין פתרון. אבל, אם היית עכשיו במסע היית שולפת את היצירתיות שלך, וחושבת: מה מאגמה הייתה עושה עכשיו? היית יוצאת מהקופסא, שוברת ומגמישה תבניות חשיבה ואולי אפילו צוחקת על עצמך או על המצב. זו היכולת לקחת אוויר, להתנתק מ"כמה קשה" ולהעביר הילוך ל"אז מה עושים?" זו היכולת לשנות זווית חשיבה ולשנות את המציאות. ואם אין מה לעשות? לפחות בואי נצחק על זה.

     

    אז מה המוטו? תחשבי מאגמה. גם בחיים.

     

    החברות הכי טובות (צילום: גל אברהם) (צילום: גל אברהם)
    החברות הכי טובות(צילום: גל אברהם)

     

    לסיום: מה ההבדל בין סלט קצוץ דק לסתם עגבניות בצלחת

    האחד הוא סלט קצוץ עם לימון, שמן זית, אומלט וטחינה עם מעט שום זה שזה עתה הכנת, בשני יש רבעי עגבנייה, ביצה קשה ולחמנייה שאפילו לא חיכית שתפשיר לגמרי. ואיך זה במסע? אנחנו משקיעות בכל עצירה לקפה כאילו שמינימום מנכ"ל ארומה קפץ לביקור. כל מוזלי בשטח מדוגם ומפונפן ועושה חשק לעוד. כל שולחן מסודר כאילו זה ערב חתונה והענקת פרס נובל לממציא הקיסם. ואף פעם זה לא סתם. תמיד עם עוגייה ופרח לקישוט.

     

    אז מה המוטו? תשקיעי בעצמך. הפרח עושה את כל ההבדל.

     

    את חוזרת ממסע מאגמה גדושה בחוויות ובתמונות אבל גם בהרבה תובנות ותוספות לארגז הכלים של החיים. זו תפישת עולם שיש בה יצירתיות, שמחה והתבוננות על קושי כאל הזדמנות ואתגר. זה קצת כמו להיות וונדרוומן: את נראית רגילה לגמרי, אבל כשיש קריאת מצוקה את מסתובבת, ותוך שניות את מוציאה מתוכך את הכוחות הפלאיים שלך ומצילה את המצב. לא ככה?

     

    • רוצה לגלות את הכוחות שבתוכך? הירשמו למאגמה צ'אלנג' קוסטה ריקה

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים