שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מיאלומה נפוצה: איך מאבחנים ומהו הטיפול היעיל?

    כ-350 חולים חדשים במיאלומה - סרטן מוח העצם - יש בישראל מדי שנה. איך מאבחנים את המחלה ומה הטיפול שיכול לעזור להפוך את המחלה לכרונית? 4 מיתוסים נפוצים על ההתמודדות עם המחלה

    סרטן מוח העצם מסוג מיאלומה נפוצה, הינה מחלה ממאירה של תאים במוח העצם הקרויים תאי פלסמה. תאי הפלסמה מייצרים נוגדן חד שבטי (פרקציה מונוקלונלית, שרשרות קלות חופשיות) המצטבר בדם ובשתן.

     

    עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

     

    המחלה מתאפיינת באנמיה (ירידה בהמוגלובין בדם), נזק לעצמות עקב חומרים המופרשים מתאי הפלסמה ותאי התמיכה שבמוח העצם, נזק לכליות עקב הצטברות השרשרות הקלות בכיליה, ונטייה ללקות בזיהומים (פגיעה במערכת החיסון). הפגיעה הרב מערכתית גורמת סבל רב לחולים ולבני משפחותיהם. איך להתמודד עם המחלה הזו - כמה מיתוסים נפוצים.

     

    עוד כתבות במדור מחלות יתומות

    סיסטיק פיברוזיס: האבחון והטיפול שיעזור

    שבץ מוחי בגיל צעיר: מהם סימני האזהרה?

    13 שנה: זה הזמן שלוקח לאבחן מחלה נדירה

     

    1. מדובר במחלה נדירה

    לא נכון.

     

    בישראל כ-5 מקרים חדשים לכל מאה אלף איש יחלו במיאלומה נפוצה מדי שנה (כ-350 מקרים חדשים מדי שנה), כאשר ההערכה היא כי כיום חיים בישראל כ 1,500 חולים במחלה. מרבית החולים מאובחנים סביב גילאי 65 ומעלה, אולם, בשנים האחרונות, בכל רחבי העולם, מסתמנת מגמה של אבחון המחלה בגילאים צעירים יותר בשכיחות עולה. כך, כ- 5-10% מהמטופלים הם מתחת לגיל 40.

     

    2. קיים קושי באבחון המחלה

    נכון.

     

    התסמינים הראשוניים של המחלה הינם לעיתים רבות חולשה וכאבי גב, תסמינים שהינם שכיחים מאוד באוכלוסיה ולעיתים רבות אינם מצביעים על מחלה ספציפית , ומכאן שלעתים קיים קושי באבחון המחלה.

     

    בין התופעות שעלולות לכוון לאבחנה של מיאלומה נפוצה: כאבי גב או כאבי עצמות קשים שמתגברים ואינם מרפים, חולשה קשה, זיהומים חוזרים ונשנים כגון: דלקות ריאות חוזרות, אנמיה, הפרעה בתפקודי כליות, הפרשת חלבון מוגברת בשתן, עלייה בחלבון בדם.

     

    הצעד הראשון באבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקת דם פשוטה, כאשר המטרה לבחון הימצאותו של חלבון חד שבטי בדם. מומלץ להשלים את הבדיקות ע"י איסוף שתן במהלך 24 שעות, כאשר גם בו תבחן רמת המצאות החלבון החד שבטי בשתן.

     

    באם תוצאות בדיקות אלו מעלות חשד, יש להמשיך בבירור ע"י צילומי עצמות (סקירת שלד) – בו לעתים ניתן להבחין בהדלדלות מסת העצם המתבטאת בנגעים ליטיים - "חורים" בעצמות, או בשברים שלא בעקבות חבלה.

     

    כאשר קיימים כאבי עצמות וצילומי השלד אינם מצביעים על שברים או נגעים ליטיים ניתן להשלים CT  או MRI של עמוד שידרה ואגן, או PETCT לשם הדמיה טובה יותר של השלד. בנוסף יש להשלים בדיקת ביופסיית מח עצם ובדיקת FISH, המאתרת את ההפרעות השכיחות במיאלומה בחומר הגנטי ממוח העצם.

     

    אחד הסימנים הראשונים למחלה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אחד הסימנים הראשונים למחלה(צילום: shutterstock)

     

    3. אורך החיים של החולים במחלה קצר

    לא נכון.

     

    עד לפני מספר שנים, המחלה הוגדרה כמחלה יתומה וקטלנית, עם תוחלת חיים ממוצעת של של 2-3 שנים לחולים בה. אולם, בעשור האחרון, חלה התפתחות משמעותית במחקר המחלה ופותחו תרופות חדשות, אשר בעקבותיהן עלתה תוחלת החיים הממוצעת של חולי מיאלומה נפוצה לכ- 10 שנים.

     

    תוחלת החיים הממוצעת של חולים המאובחנים כיום צפויה לעלות עוד יותר עקב פיתוח דור חדש נוסף של תרופות שחלקן כבר בשימוש וחלקן נמצא במחקרים קליניים בשלבים מתקדמים. מחקרים חדשים הנערכים כיום צפויים להוכיח כי חולי מיאלומה נפוצה בעתיד הלא רחוק, צפויים לחיות אף שנים רבות יותר לצד המחלה.

     

    4. הטיפולים במיאלומה נפוצה הינם קשים

    לאו דווקא.

     

    עד לפני כעשר שנים, לא היו די כלים ברשות הרופאים המטפלים, והטיפול הסטנדרטי שהוצע לחולים במיאלומה נפוצה כלל טיפול כימותרפיה אגרסיבי שהיה בעל תופעות לוואי קשות. עבור אלו שמפאת גילם או מחלות הרקע מהן סבלו לא יכלו לעמוד בטיפול כמוטרפי אפשרויות הטיפול היו מוגבלות.

     

    בעשור האחרון, בעקבות פיתוח התרופות החדשות הטיפול התרופתי הראשון שמוצע לחולים כיום הינו טיפול ביולוגי, וולקייד (משפחת מעכבי הפרוטאוזום), רוולימיד, תלידומיד (משפחת אימונומודולטורים). תרופות אילו הינן תרופות ביולוגיות, בעלות יעילות גבוהה יותר ומאפשרות לחולים איכות חיים טובה יותר וסיכון נמוך יותר בהשוואה לכימותרפיה בה טופלו החולים בעבר.

     

    הצורך במציאת טיפול יעיל יותר לחולים שמחלתם חזרה ופיתחה עמידות לטיפולים הקיימים הביא בשנים האחרונות לפיתוח דור חדש עוד יותר של תרופות: קרפילזומיב (קיפרוליס)- משפחת מעכבי הפרוטאוזום בדומה לוולקייד, אך בעל יעילות גבוהה יותר ופחות תופעות לוואי, ופומלידומיד (אימנוביד) שייך למשפחת האימונומודולטורים (בדומה לרוולימיד ולתלידומיד), גם הוא בעל יעילות בחולים אשר עמידים לקווי הטיפול הקיימים.

     

    הקרפילזומיב (קיפרוליס) הינו טיפול ביולוגי שהוכיח יעילות בטיפול בחולים אשר כבר טופלו בקווי הטיפול הקיימים ומחלתם התקדמה תוך כדי הטיפול האחרון או חזרה בתוך חודשיים מסיומו.

     

    כך, עבור חולי מיאלומה נפוצה שמיצו את כל אפשרויות הטיפול ומחלתם חזרה, ישנו כיום קו טיפולי נוסף, העוצר את הדרדרות המחלה ומאפשר הארכת משך הזמן ללא התקדמות המחלה. מדובר בשינוי מהותי של כללי המשחק של מיאלומה נפוצה כפי שהכירו אותם עד היום.

     

    בעקבות ההתקדמות הרבה במחקר והתרופות החדשות אשר פותחו למחלה, ניתן כיום להגדיר מיאלומה נפוצה כמחלה כרונית, בה החולים מטופלים ע"י תרופות ביולוגיות אשר מאפשרות לחולים להילחם במחלה, ובה בעת להמשיך לשמר אורח חיים רגיל ככל הניתן, בעוד הטיפול מאזן את מחלתם ומונע את התקדמות המחלה.

     

     הכותבת היא מנהלת השירות למיאלומה נפוצה והמעבדה למחקר במיאלומה במכון ההמטולוגי, המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל-השומר






     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutetrstock
    בדיקת דם. השלב הראשון באבחון
    צילום: shutetrstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים