סערה בבית הדין: משוב השופטים – בעד ונגד
לשכת עורכי הדין מחדשת את השאלון המדרג שופטים, והמערכת נכנסה למגננה. האם מדובר בהליך מזיק או שמא בצרכנות נבונה? שתי דעות
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- בוטיק יפצה בגלל זיוף של לואי ויטון ושאנל
- עמותת ימין תפצה צלם פעיל שמאל עקב סרטון
- האותיות הקטנות מאחורי זכאות לביטוח סיעודי
- כך תחשבו כמה דמי הבראה מגיעים לכם
כעת חזרה הסוגיה למרכז הבמה, וכבר הובילה למלחמה בין הצדדים: הנהלת בתי המשפט, בעצה אחת עם נציגות השופטים, הודיעה על הפסקת כל המגעים עם ראש לשכת עורכי הדין ועם הוועד המרכזי שלה, בנימוק ש"יש להצטער כי יש מי שמנסה לגרוף הון פוליטי על גבה של מערכת המשפט. המשוב, שעיקרו פופוליסטי, אינו תורם לשיפור עבודת השופטים או לשיפור הקשר בין השופטים לעורכי הדין. הוא אינו מנגנון בקרה מתאים".
הליך פופוליסטי / עו"ד בנימין ברץ
נושא הביקורת על תפקוד השופטים הוא חשוב מכדי להתייחס אליו באופן פופוליסטי. ישראל היא מדינה שעולמה הקונסטיטוציוני מתנהל ללא חוקה כתובה. בין אם הדבר נעשה מבחירה ובין אם מכורח הנסיבות - זה המצב. אין זה אומר שהמדינה מתנהלת בהיעדר זכויות חוקתיות.
מה שלא ניתן לעשות זה לנסות להשפיע על הרשויות השונות באופן פופוליסטי, באמצעות משאל צרכנים, שחלקם מתוסכלים בשל יכולותיהם הסובייקטיביות, ולבקש שתוצאות המשאל תהוונה אבן בוחן ליכולות השופטים.
לשם המחשה, מחר יבקש ציבור הנהגים לקיים משאל על יכולות קציני משטרת התנועה או תושבי עוטף עזה על תפקודם של קציני הצבא. שכן ממה נפשך, אם ניתן לקיים משאלים פרסונאליים על תפקוד הרשויות – למה לעצור בתפקוד השופטים?
חשוב שייאמר אחת ולתמיד ובאופן ברור: מערכת המשפט צריכה להיות חשופה לביקורת וקיימים בה מנגנונים המטפלים בכך. אך הביקורת צריכה להיות עניינית ומקצועית ולא פופוליסטית ומונעת מסדר יום תנודתי. אם סדרי השלטון והמשפט באמת חשובים – צריך להוריד את המשאל מסדר היום ולטפל בבעיות האמתיות כמו אכיפת החוק, טוהר המידות של אנשי הציבור ועוד.
עו"ד בנימין ברץ הוא שותף בכיר במשרד עורכי הדין ועורכי הפטנטים פרל כהן צדק לצר ברץ
ביקורת לגיטימית / עו"ד מוטי ארד
יש מקום לקיים משוב של עורכי הדין ואף של הציבור הכללי על תפקוד מערכת המשפט, ברזולוציה של שופטים ספציפיים. משוב הוא כלי לאיתור נקודות חוזק ונקודות חולשה. הוא כלי חשוב לשיפור של כל מערכת ואין להתייחס אליו כמנוף ליצירת לחץ על שופט מסוים או שאיפה מציאת חן בעיני שופט אחר.
מעצם מהותו של משוב אנונימי, אף עורך דין שישתתף בו לא יוכל לצפות לקבלת גמול משופט שעליו ייתן חוות דעת חיובית. מהצד האחר, גם נקמנות אישית של עורך דין ספציפי תהיה חסרת משמעות כשהיא נמהלת בדעה הכללית של עורכי הדין. אם לעומת זאת מתגבשת דעה רחבה של עורכי דין רבים באותו כיוון, חיובי או שלילי, הרי שיש לכך משקל והדבר מחזק את אמינות חוות הדעת.
המשוב צריך להתבצע על פי כללים מקצועיים קפדניים. צריך להיקבע מינימום של חוות דעת על שופט על מנת שתינתן לגביו תוצאה, וזאת כדי למנוע מצב שמעט עורכי דין קובעים תוצאה לחיוב או לשלילה.
ציבור עורכי הדין הינו מקצועי, אמין ומשכיל. פסילת כלל ציבור עורכי הדין בטענה שהם נגועים בחוסר אובייקטיביות היא אמירה קשה שאין לקבל אותה, ובעיקר אין לה מקום מצד שופטים, שעורכי הדין הם "ערוצי התקשורת" היומיומית שלהם לעולם המתדיינים בפניהם.
החשש שמא שופט שיקבל תוצאה שלילית ויהפוך לחששן או לרגזן, אינה הולמת את התכונות הנדרשות משופט. שופט הוא נותן שירות לציבור ועליו לראות את עצמו כנתון לביקורת הציבור שלו ניתן השירות. משכך, ראוי שמערכת המשפט תאמץ את המשוב ותשתף עמו פעולה. אין לפסול את הפיכת המשוב לכלי שייושם על ידי מערכת המשפט עצמה, בשיתוף עם לשכת עורכי הדין.
עו"ד מוטי ארד הוא שותף בכיר במשרד עורכי הדין רון גזית רוטנברג ושות'
לפנייה לכתב/ת 
