לא יוצא מהבית בלי הסקסופון

מאז שיונתן גרינשטיין גילה שביקור במועדון ג'אז יכול להוביל להזמנה ספונטנית לעלות לבמה ולהצטרף לג'אם סשן, הוא סוחב איתו את הסקסופון כמעט בכל פעם כשהוא יוצא מהבית. "הכלל שלי אומר", הוא מדווח, "שאם אני יוצא מהבית ומתלבט אם לקחת את הסקסופון או לא – אני אקח אותו". כמובן שמאז שהחל ליישם את הכלל הזה, מעיד גרינשטיין, הוא לא ניגן באף ג'אם ספונטני שכזה, אבל זה לא אומר שחסרות לו הזדמנויות לנגן בכלי בציבור.

יונתן גרינשטיין לקח את הסקסופון לראשונה לידיו בגיל 11, אחרי שניסה את כוחו בכלי נגינה אחרים. האינטואיציה של יונתן הקטן התבררה כנכונה והחיבור עם כלי הנגינה היה מושלם. שילוב של כישרון ועבודה קשה הקנו לו הזדמנויות לעבוד עם המורים הטובים ביותר בתחום. הוא עבר אצל מספר נגני ג'אז ישראלים בכירים, כולל אלי דג'יברי ועומר אביטל, וניגן עם מוזיקאים בכירים כמו ואלרי פונומארוב, ראלף פיטרסון וטרי-לין קארינגטון. לאחר שלמד בבית הספר רימון, במימון של מלגת הנשיא, המשיך לברקלי, בבוסטון. בין לבין הוא הספיק לשרת בתזמורת צה"ל, שם במקרה מצא את הסקסופון עליו הוא מנגן היום. "אחד המפקדים שלנו ניסה אותו ולא התרשם. זה סקסופון ישן קצת וכבד ולא כולם מצליחים לנגן בו, אבל אני אהבתי את הצליל שלו ואת הוויברציות בזמן שאני מנגן. לא נתקלתי בעוד כלי עם צליל כזה".

בתור יליד תל אביב, החיים בבוסטון הקרה בזמן הלימודים בברקלי לא היו קלים אך העובדה שבבית הספר קיימת קהילה גדולה של תלמידים מישראל עזרה. "כל מקומות הבילוי נסגרים מוקדם בבוסטון כך שהיינו מתארגנים מראש על שתיה, היינו קונים ארגזים של בירה כי אף פעם לא ידעת כמה אנשים יגיעו לנגן איתך בדירה ואיך זה יגמר". באותה תקופה גם החל את עבודתו על דיסק הבכורה שלו שיצא ב-2011 ונקרא Thinking. האלבום יצא בלייבל הספרדי Fresh Sound וגרף תגובות חיוביות גם בישראל וגם בסצינת הג'אז בארצות הברית. לצידו באלבום ניגנו חבריו מהלימודים בברקלי, אילן בר לביא (גיטרה) דן קרפל (בס), ויקטור גולד (פסנתר) וג'ף פאיירדו בתופים.

לניו-יורק גרינשטיין הגיע מבוסטון לפני מספר שנים, באמצע שנות ה-20 לחייו. כאן הוא מרגיש הרבה יותר בבית. ההזדמנויות לנגני הג'אז רבות יותר מאשר בניו אינגלנד והסצינה גדולה בהרבה. "מאז שהגעתי לעיר אני מנגן בכל מקום שבו רק נותנים לי במה", הוא מספר. ובניו-יורק לא חסרים מקומות שיתנו במה למוזיקאי ברמה של גרינשטיין, בין אם מדובר במועדון ג'אז ידוע כמו בלו נוט ובין אם מדובר בבאר אחר בגריניץ' וילאג' התוססת, ואפילו מעבר לה. שניים מהמקומות האהובים על נגני הג'אז הצעירים, בהם ניתן למצוא את גרינשטיין מופיע בקביעות, הם מועדון סמול'ס האינטימי, שעל רחוב 10 והשדירה השביעית, ו-Fat Cat, הממוקם רחוב אחד דרומה משם, מועדון המשלב שולחנות ביליארד וטניס שולחן עם הופעות ג'אז.

הלימודים בברקלי איפשרו לגרינשטיין ללמוד על ההיסטוריה של הג'אז ועל השורשים שלה במוזיקה האפריקאית. כאדם שמתעניין בפוליטיקה ומעריך את המוזיקאים הוותיקים שהשתמשו באמנות שלהם כדי להביע מחאה על אי-צדק חברתי, כמו הרבי הנקוק וסוני רולינס, גרינשטיין מבין את הכוח שיש למוזיקה. "החלום שלי הוא לטייל בעולם ולנצל את המוזיקה שלי לגרום לאנשים לחשוב". בדיוק כמו ששמו של אלבום הבכורה שלו מציע ואולי זו הסיבה שמבקר המוזיקה של עיתון "הארץ", בן שלו, כינה את המוזיקה של גרינשטיין "נגינה שחושבת לעומק אבל לא שוכחת להרגיש".

בימים אלו, מלבד ההופעות הרבות עובד גרינשטיין על פרויקט חדש עם נגנים צעירים אחרים בתחילת דרכם העצמאית כמו הגיטריסט גלעד הקסילמן והבסיסטית לינדה או. דוגמאות ניתן לשמוע בעמוד היו-טיוב של גרינשטיין, אותו ניתן למצוא באמצעות מילת החיפוש greenstein86