שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: רויטרס, מיכל חורשי
    כל מה שרציתם לדעת על כיפת ברזל, כמעט
    איך הטיל מיירט את הרקטה? מדוע חלק מהפיצוצים חזקים מאוד ואחרים לא? ולאן נופלים הרסיסים אחרי הפגיעה? טל ענבר, ראש המרכז לחקר חלל וטילים במכון פישר למחקר אסטרטגי, עונה על מה שאפשר לענות

    כל מה שלא ידעתם ורציתם לשאול על היירוט של כיפת ברזל, איך היא פוגעת ברקטות שמשוגרות לישראל, ומה קורה לרסיסים אחרי הפיצוץ? טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל והטילים במכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, עונה על השאלות שעליהן אפשר לענות.

     

    עוד בחדשות:

    "ישראל כבר דורשת ערבויות לפירוז הרצועה" 

    10,000 פלסטינים עזבו את בתיהם בצפון הרצועה

    הלך להביא שום מהמחסן וגילה שם רקטה

     

    מערכת כיפת ברזל בפעולה    (צילום: ירון שרון)

    מערכת כיפת ברזל בפעולה    (צילום: ירון שרון)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    כמה חומר נפץ יש בכל סוג של רקטה שנורית לכיוון ישראל? לדברי ענבר, ברקטות קצרות הטווח, כגון הקסאמים, יש חומר נפץ במשקל 15-10 ק"ג. "בסוגים מסוימים של גראד יש חומר נפץ במשקל של כ-40 ק"ג", הוא מוסיף, "ובפאג'ר 5 ו-M75 זה קופץ לכ-90 ק"ג. ברקטות ארוכות הטווח, למשל רקטות ה-302 מ"מ, חומר הנפץ מגיע לכ-140 עד 150 ק"ג. משקל חומר הנפץ מתייחס לראש הרקטה שכולל גם רסס שמתפזר".

     

    רקטת קסאם. יכולה להכיל 15-10 ק"ג חומר נפץ (צילום: בראל אפרים) (צילום: בראל אפרים)
    רקטת קסאם. יכולה להכיל 15-10 ק"ג חומר נפץ(צילום: בראל אפרים)

    מהם מאפייני היירוט של כיפת ברזל? לדברי ענבר, "כיפת ברזל היא מערכת שמורכבת משלושה מרכיבים: מכ"ם שמזהה את האיום שמתקרב, טיל מיירט ומערכת שליטה ובקרה". כשנורית רקטה, לדבריו, מכ"ם המערכת מזהה שמשהו נורה ומחשב את מיקומו. מערכת השליטה והבקרה יודעת לנתח את המסלול ולהעריך אם מדובר ברקטה שתפגע במקום שיש להגן עליו או לא - מה שמוגדר שטח פתוח.

     

    "אם מוגדר שצריך ליירט את הרקטה", אומר ענבר, "נורה טיל של כיפת ברזל שמתמרן על מנת להגיע למרחק קצר מהרקטה שאותה עליו ליירט. לטיל יש מערכת ביות עצמית שיודעת למצוא את המטרה, וכאשר הטיל של כיפת ברזל מגיע קרוב אליה הוא מתפוצץ על מנת לפגוע באיום".

     

    מתי משוגר הטיל המיירט? "כשמתקרבת רקטה שעומדת לפגוע במקום שאמור להיות מוגן על ידי הסוללה", מסביר ענבר, "זה בדרך כלל קורה כשהרקטה נמצאת כבר בשלב הנפילה".

     

    מה יש בטיל של כיפת ברזל וכמה הוא שוקל? לדברי ענבר, "יש בו מנוע, מערכת הנחיה, ראש קרב שמתפוצץ, חיישן שיכול לחפש את המטרה שלו וכמה הגאים שיכולים לזוז ולגרום לטיל לתמרונים, כדי שיוכל לפגוש את המטרה. הטיל שוקל 90 ק"ג ואורכו שלושה מטר".

     

    סוללת כיפת ברזל. כל טיל מיירט שוקל 90 ק"ג (צילום: משרד הביטחון) (צילום: משרד הביטחון)
    סוללת כיפת ברזל. כל טיל מיירט שוקל 90 ק"ג(צילום: משרד הביטחון)

     

    מה מתפוצץ ביירוט של כיפת ברזל ואיפה? "הטיל המיירט של כיפת ברזל הוא זה שמתפוצץ", אומר ענבר, "הוא מפזר רסס שפוגע ברקטה ומשמיד אותה. הפיצוץ קורה באוויר, גבוה יותר או פחות". הגובה והטווח שאליהם משוגר המיירט אינם נתון גלוי מפאת סיבות של ביטחון מידע. לפי ענבר, "היירוט קורה בנקודה האופטימלית שבה יש מרב הסיכויים לפגוע ברקטה. כלומר, אם הרקטה מעל תל אביב, היירוט יקרה מעל תל אביב".

     

    מה ההבדל בין זמני התגובה של כיפת ברזל לפי המיקומים השונים ברחבי הארץ? "לא ניתן להתייחס לנתונים אלה מפאת ביטחון מידע", אומר ענבר, "כל סוללה של כיפת ברזל פרוסה ומגִנה על אזור מסוים והשיגורים ממנה נעשים על פי כל מיני פרמטרים. מנתונים שפורסמו בעבר מדובר על שטח הגנה של עשרות קילומטרים לכל סוללה, אבל זה תלוי בכל מיני דברים".

     

    יירוט של כיפת ברזל. שטח הגנה של כ-150 קמ"ר (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    יירוט של כיפת ברזל. שטח הגנה של כ-150 קמ"ר(צילום: AFP)

     

    מדוע חלק מפיצוצי הרקטות, לאחר יירוט של כיפת ברזל, נשמעים היטב? שני גורמים עיקריים קובעים את עוצמת צליל הפיצוץ שנשמע בעקבות יירוט מוצלח. הגורם הראשון הוא המרחק בין נקודת הפיצוץ לבין השומע. אם מדובר באזור עירוני צפוף, הבניינים "סופגים" חלק מהצליל ועשויים להחלישו. לחלופין, במקומות שבנויים אחרת קול הפיצוץ יכול להישמע באופן חזק יותר - כשם שבאולם קונצרטים המבנה ממקד את הקול באזור מסוים, לעבר הקהל.

     

    גורם שני שמשפיע על עוצמת ה"בום" הוא פיצוץ ראש הנפץ של הרקטה. במהלך היירוט מתפוצץ הטיל שנורה על ידי כיפת ברזל ויורה מטען רסס לעבר רקטת המטרה. למצב זה ייתכנו שתי תוצאות אפשריות: הראשונה, מטען הרסס פוגע בראש הנפץ של הרקטה, גורם לו נזק מכני אך לא גורם לו להתפוצץ. התוצאה השנייה, הרסס גורם להתפוצצות הרש"ק (ראש קרב) של רקטת המטרה (הקסאם או הגראד). במצב זה יישמע פיצוץ נוסף או לחלופין פיצוץ אחד חזק יותר.

     

    עד איפה נשמע הפיצוץ? הדבר תלוי מאוד בגובה היירוט, בסוג החימוש שהתפוצץ - יירוט של טיל מסוג פאג'ר, המכיל חומר נפץ רב יותר מאשר גראד, יישמע למרחק רב יותר - ובתוואי השטח שבו נמצא השומע. כמו כן, הדבר תלוי בכיוון הרוח וברעשי רקע נוספים, למשל, צופרי האזעקה שמתגברים על צליל הפיצוץ.

     

    בגלל הרסס עלולים להישמע שני פיצוצים (צילום: איריס שוב ) (צילום: איריס שוב )
    בגלל הרסס עלולים להישמע שני פיצוצים(צילום: איריס שוב )


     

    מה נופל לקרקע לאחר היירוט? שאריות של רקטת המטרה ושל הטיל המיירט נופלות לארץ לאחר יירוט מוצלח. שאריות אלו עלולות לכלול חלקים מהמנוע הרקטי וממטעני רסס, חלקים מגוף הרקטה והטיל המיירט וחלקים מהראש הקרבי, שאם הוא לא התפוצץ בעקבות היירוט הוא עלול להכיל חומר נפץ ומטען רסס. בנוסף, שאריות של דלק רקטי שלא סיים לבעור ושאר חלקי מתכת המרכיבים את הרקטה ואת טיל היירוט.

     

    השברים שנופלים מסוכנים הן בשל חומרי הנפץ והבעירה שאותם הם עשויים להכיל, והן בשל האנרגיה הקינטית שאגורה בהם - מדובר במסה שנופלת לקרקע במהירות גבוהה ויכולה לחדור אף דרך גגות בניינים.

     

    חלקי רקטה שנפלו בגוש דן ()
    חלקי רקטה שנפלו בגוש דן

     

    היכן נופלים הרסיסים? במהלך היירוט, חלקי הרקטה והטיל המיירט לא נעצרים. כלומר, הם ממשיכים

     לעוף בכיוון כלשהו. בדרך כלל, חלקי הטיל המיירט ימשיכו לנוע במסלול כיוון היירוט, וחלקי רקטת המטרה יעופו לכיוון שאליו כוונה הרקטה. המרחק שאליו יגיעו, כלומר מיקום נפילת הרסיסים, תלוי בכיוון ובמהירות שבהם נעו הטיל המיירט וטיל המטרה טרם היירוט, ובגובה שבו התבצע היירוט. כלומר, הרסיסים לא ייפלו מתחת למקום היירוט.

     

    לפי הפרסומים השונים, מערכת כיפת ברזל מתכננת את נקודת היירוט כך שהרסיסים ייפלו בשטחים פתוחים. ברור כי באזורים מיושבים בצפיפות דוגמת גוש דן הדבר לא תמיד מתאפשר, ולכן הציבור מתבקש להישאר במרחב המוגן כעשר דקות לאחר הישמע האזעקה והפיצוצים.

     

    האם כיפת ברזל יודעת להתמודד גם עם קטיושות וטילים אחרים שחיזבאללה עלול לשגר? "בוודאי", משיב ענבר, "זו מערכת שנבנתה כדי לתת מענה לכל מיני סוגים של רקטות, כולל מרבית אמצעי הלחימה של חיזבאללה".

      

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מיכאל קרמר "ידיעות אחרונות"
    טל ענבר
    צילום: מיכאל קרמר "ידיעות אחרונות"
    מומלצים