שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אין פיצוי: גן ילדים בגבעתיים נסגר בגלל שכנים
    בני זוג שכרו דירה במטרה להפעיל גן, אבל התנגדות תושבי האזור עצרה אותם. הם תבעו את בעלת הנכס שבו אמור היה הגן לפעול
    דיירי בית משותף בגבעתיים לא היו מרוצים כששמעו שעומד להיפתח גן ילדים בקומת הקרקע בבניין, והביאו לסגירתו. מפעילי הגן ששכרו את הדירה נאלצו לעזוב ותבעו את בעליה בטענה שהיא אחראית לנזק ולביטול חוזה השכירות. בית המשפט לא קיבל את עמדתם וקבע שהאחריות מוטלת באופן שווה על שני הצדדים.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    ב-2008 חיפשו בני זוג נכס בגבעתיים לצורך ניהול גן ילדים, וחתמו על חוזה שכירות עם בעלת דירת קרקע בעיר. עם קבלת החזקה בדירה הם החלו לבצע עבודות בנייה שונות כגון סגירת החנייה ובניית פרגולה כדי להתאים את הקומה לגן ילדים.

     

    אלא שבמקביל התאגדו תושבי השכונה וקיבלו מבית המשפט צו מניעה כנגד הפעלת הגן. לטענת בני הזוג, רק בשלב זה התברר להם לראשונה כי קומת הקרקע נבנתה ללא היתר בנייה, מה שמנע מהם את האפשרות לקבל היתר לשימוש חורג לשם הפעלת גן הילדים.

     

    באמצעות עו"ד שוש ריבר פנו בני הזוג לבית משפט השלום בתל אביב והגישו תביעה נגד בעלת הדירה. לטענתם היא לא עמדה בחובת הגילוי בכך שלא יידעה אותם על היעדר היתר הבנייה, ועל כן הם זכאים לקבל החזר עבור דמי השכירות ששילמו ולכיסוי ההפסדים הכספיים בגין ההוצאות על עבודות הבנייה וסגירת הגן.

     

    בעלת הדירה טענה מנגד שבחוזה הוסכם כי התובעים יהיו האחראים הבלעדיים להשגת כל ההיתרים והאישורים הנדרשים. לדבריה, הם אלה שהפרו את הסכם השכירות כשביצעו שינויים ללא אישור. לעמדתה, הם שינו את צורת הנכס בצורה רשלנית ולא השיבו את המצב לקדמותו עם עזיבתם, חשפו אותה לאישום פלילי והמשיכו להפעיל את הגן גם כשידעו שאינו חוקי.

     

    הצדדים אשמים באופן שווה

    השופט אהוד שוורץ סבר שבעלת הדירה לא העלימה מידע כלשהו מהתובעים ביודעין או בזדון, ושני הצדדים יצאו מנקודת הנחה משותפת שקיים היתר בנייה. לדבריו, התובעים החלו בביצוע עבודות בנייה עוד לפני שביקשו היתר לשימוש חורג, כך שגם להם יש יד בתוצאה העגומה.

     

    השופט הוסיף שבעלת הדירה אשמה בכך שהשכירה נכס הנעדר היתר בנייה מקורי ואילו התובעים אשמים בכך שהחלו בעבודות הבנייה החורגות ללא אישור. משכך, אין כל סיבה לחייב את מי מהצדדים בפיצוי לצד השני.

     

    השופט שוורץ הזכיר הן לבעלת הדירה והן לתובעים שבסופו של דבר החוזה סוכל בשל התנגדות השכנים וצו המניעה שניתן על ידי בית המשפט.

     

    משכך קבע השופט שעל כל צד לשאת בנזקו, אך חייב את בעלת הדירה להשיב לתובעים 26 אלף שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בגין דמי שכירות ששילמו מראש.

     

    • לקריאת פסק הדין – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט פסקדין
    • ב"כ התובעים: עו"ד שוש ריבר
    • ב"כ הנתבעים: עו"ד יורם שטרית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים