אבי לא חשש, עמית האמין שיש עבודה לעשות. סיפורם של ארבעה הרוגים ביממה האחרונה

הותר לפרסם את שמם של ארבעה לוחמי צה"ל שנהרגו במערכה הקרקעית ברצועת עזה ביממה האחרונה. כך הודיע הערב (שבת) דובר צה"ל. סמל-ראשון עמית יאורי, לוחם מחיל ההנדסה בעוצבת "סער מגולן" בן 20 מירושלים, נהרג אמש בהיתקלות בדרום רצועת עזה. סגן רועי פלס, לוחם בחטיבת הנח"ל בן 21 מתל-אביב, נהרג במהלך הלילה מפגיעת טיל נ"ט בבית ברצועת עזה. 

סמל-ראשון אברהם גרינצויג, לוחם בחטיבת הנח"ל בן 21 מפתח-תקווה, נהרג הלילה במהלך פעילות מבצעית בצפון רצועת עזה. סמל-ראשון גל בסון, לוחם בחיל ההנדסה בן 21 מחולון, נהרג הלילה במהלך פעילות מבצעית בצפון רצועת עזה. מתחילת הלחימה נהרגו 40 קצינים, נגדים וחיילים.

רועי פלס

חבריו של רועי פלס בבית משפחתו, היום(צילום: מוטי קמחי)

סגן רועי פלס נהרג מפגיעת טיל, בתקרית שבה נפצעו 10 מחבריו. במשפחתו סיפרו כי הוא סיים קורס קצינים רק לפני חודש. "אחרי תקרית הנגמ"ש הוא הודיע למשפחתו שזה לא הוא ושהוא בסדר", סיפרו. דודתו חבצלת יהל הדגישה כי הוא מת כדי להגן על בני משפחתו שחלקם גרים בדרום הארץ, בקיבוץ נירים ובעומר. "הוא היה במקום שבו היה צריך להיות ועשה את מה שהיה צריך לעשות. אנחנו מרגישים שהוא הגן על חבריו ועל משפחתו שבדרום, הוא לא נקטף לשווא".

רועי הוא האח הצעיר במשפחה ולו שתי אחיות תאומות. הוא התגייס לעורב נח"ל לאחר שנה במכינה קדם צבאית ברמת הגולן. חבריו למכינה סיפרו שמדובר בבחור שתמיד התבלט במעשיו והצטיין בכל דבר. "במכינה הוא מיד בלט וכך גם בצבא. מהרגע הראשון לאף אחד לא היה ספק שהוא יהיה קצין. החיילים שלו תמיד היו מנצחים, הוא היה הכי מהיר, טוב בכל סוגי הספורט ומאד תחרותי", סיפר חברו רמי בודו, שלמד איתו במכינה והתגייס איתו יחד לעורב נח"ל.

אמו של רועי ארגנה מקלחות לחיילים

"רועי ילד מקסים, פרח אמיתי, אהב את החיים", המשיכה דודתו. "הוא תמיד הלך לאן שהיה יכול לתרום ולעזור הכי הרבה. לא שמענו ממנו בימים האחרונים אבל אחותי, אמא שלו, הרגישה אותו. היא כל הזמן פחדה מהבשורה. הלך לנו הקסם, הלך לנו החלום. הוא היה חדור שליחות, מלא ערכים. זאת אבידה גדולה", סיפרה יהל. דודו רועי בוכהלטר הוסיף: "הוא היה ילד שכל אחד רוצה. אני רוצה שהילדים שלי יהיו כמוהו. הלך לנו מלאך. האופן בו הוא דיבר על הצבא, על התפקיד שלו ועל החיילים שלו, הוא פשוט בגאווה".

ספר המחזור של רועי מהמכינה הקדם צבאית(צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

מחווה לרועי שארגנו חבריו בחוף גורדון שם שיחק כדורעף(צילום: יוליה פורטוס)

(צילום: באדיבות המשפחה)

סטטוס שפרסם אביו של רועי במהלך המבצע

רק אתמול אמו של פלס ארגנה מקלחות כדי להביא אותן לחיילים, חבריו של פלס. בביתו של פלס העבירו הערב את ספר המחזור של המכינה הקדם צבאית מיד ליד. "אתה מנהיג אמיתי. כיף לבלות איתך ואין כמוך במנהלה. אל תשכח אף פעם מה אתה שווה", כתב אחד מחבריו בספר. "אתה בן אדם מדהים עם לב כזה גדול וזה מדהים. אני חייבת להודות לך על השיחות המדהימות לאורך כל השנה. אתה חבר טוב ובחור חרוץ ובנאדם כל כך מיוחד", כתבה לו אחרת.

עוד חברים של רועי התאספו בחוף גורדון, שם שיחק כדורעף, הדליקו נרות ובכו. "הכרתי את רועי במשחק וזו הייתה אהבה ממבט ראשון", סיפר אחד מהם, עוזי כהן. "הוא התחבר לכולנו למרות שאנחנו גדולים ממנו ב-20-15 שנה. תמיד כשהיה מגיע, היה נותן לי חיבוק ושואל לשלומי ובאמת מתעניין. היינו בגיוס שלו, חגגנו איתו. כתבתי לו הודעה לפני כמה ימים ורציתי לכתוב שישמור על עצמו, אבל רציתי להיות חזק בשבילו אז לא כתבתי".

גיא, חבר אחר, סיפר כי "אנחנו אימצנו אותו והוא אימץ אותנו. הוא היה ילד חיובי ומלא אנרגיה, איכותי ואמיץ. אתמול שלחנו לו הודעה, רצינו לדעת אם הוא יוצא שבת ואם יגיע לשחק. הוא לא ענה. אמא שלו התקשרה אלינו כשהיינו פה בשביל טורניר והודיעה לנו שרועי נהרג. המשכנו לשחק, אני מניח שזה מה שהוא היה רוצה".

אבי סיפר לפני שנכנס: אני גאה, לא חושש

לבית משפחת גרינצויג הגיעו במהלך השבת בני משפחה וחברים רבים שקיבלו את הידיעה על מותו. "הוא היה מורעל על הנח"ל", סיפרה אחת מחברותיו. "היינו מתוסכלים שזה כל עולמו. הוא היה מוזיקאי מחונן, ניגן על הרבה כלים ואהב רוק כבד". גרינצויג למד בחטיבת הביניים "רשיש" בעיר ולאחר מכן בתיכון "גולדה". הוא הותיר אחריו אחות תאומה בשם ענבל, וכן הורים - גדעון וחדווה.

אבי גרינצויג

עם חברתו, מלורי וולטר. ביחד מאז התיכון

אבי עם אחותו התאומה ענבל

חברתו מזה שלוש שנים מלורי וולטר חזרה רק באחרונה מטיול מארה"ב, אולם כששבה אבי כבר לא היה בבית. "הוא היה בצבא ונסעתי לפגוש אותו בשטח ההתכנסות", היא סיפרה כשעיניה אדומות מבכי. "נפגשנו שם, הצטלמנו והוא אמר שהוא גאה ולא חושש להיכנס לעזה. מאז לא נפגשנו. הוא לא יצא להתרעננות ולכן גם לא דיברנו".

עמית הסתער ראשון וחטף צרור ראשון

מאות מנחמים הגיעו גם לבית משפחת יאורי במרכז ירושלים, שאיבדה את בנה עמית. הוא הותיר אחריו זוג הורים - שחר ועינת, ואחות ואח קטנים ממנו, נועם ועידו. הלווייתו תיערך מחר בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בשעה 15:00. אביו שחר סיפר היום על נסיבות נפילתו: "המ"פ שלו אמר לי שהוא הסתער ראשון וחטף צרור ראשון. הם עסקו בפינוי ציר ומחבל ארב להם והוא חטף צרור כשהסתער. הוא תמיד היה מסתער ראשון".

לדברי האב, בנו האמין בצדקת המבצע. "הוא הבין שככה זה לא יכול להימשך, שיש עבודה שצריך לעשות והוא היה מוכן גם לשלם את המחיר". האב הוסיף כי פגישתם האחרונה הייתה בשבת שעברה: "הוא הביע חשש וביקש שנבוא לבקר אותו. זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שהוא מפחד. הוא היה ילד יפה, מוצלח וכשרוני, מאד אינטליגנטי. תמיד רצה ללכת לקרבי ודיבר על סיירות, התאמן לקראת הצבא".

עמית יאורי

היום בבית משפחת יאורי בירושלים(צילום: גיל יוחנן)

(צילום: גיל יוחנן)

דוד גל, מנהל תיכון הגימנסיה העברית שבה למד עמית, העיד כי "הוא היה מלח הארץ, מצטיין שכיוון את עצמו לצבא. מבחינתו, שם הוא יכול היה לשרת את המדינה". המחנכת שלו, דגנית פלשתי מוקאזדה, הוסיפה: "המשפט שהכי מאפיין אותו היה 'מים שקטים חודרים עמוק'. תמיד הוא היה עם חיוך קטן על השפתיים. ילד מאוד צנוע אבל הכי חכם וחד בקבוצת החברים שלו. הוא היה מורעל על הצבא. ילד יפה תואר וגבר הורס".

"לעולם נזכור את גל כגיבור שיצא לקרב"

קרוביו וחבריו של גל בסון תיארו את דמותו כ"מלח הארץ ואידיאליסט, דוגמה ומופת לכל נער וילד". על פי דודתו אורית, "הוא היה ילד משכמו ומעלה, והיווה גאווה רבה לכל המשפחה. לעולם נזכור אותו כגיבור שיצא לקרב מתוך ידיעה שהוא מסכן את חייו". איריס ויוסי, חברים קרובים של ההורים, הוסיפו כי בסון "היה חדור מוטיבציה לשרת בקרבי, זה היה בראש מעייניו. כולנו היינו גאים בו". בסון הותיר אחריו הורים - פנינה ואלי, אחות קטנה (13) ואח גדול (23), ששירת אף הוא כחייל מילואים באזור עזה והגיע משם עם היוודע הבשורה. 

גל בסון

רותי אנזל, מנהלת התיכון של בסון סיפרה על "נער שקט ונעים הליכות. כל מי שהכיר אותו לא יכול היה שלא לצלול לתוך עיניו הטובות וישר נשבה בקסמו". היא הוסיפה כי "בדרכו השקטה הוא סחף אחריו את כולם - מורים ותלמידים כאחד. זה אסון נורא למשפחה המקסימה, לחבריו ולכל משפחת קמפוס קריית שרת. הכאב הוא עצום ותמונתו של גל מחייך לא מצליחה למוש מעיניי ומליבי".

פרידה אלול, המחנכת של בסון בכיתות י"א-י"ב, סיפרה אף היא על "בחור גבוה, יפה תואר, אהוב על כולם ומאוד מנומס. הוא מאוד רצה להיות בצבא ולעשות משהו משמעותי. כואב הלב מאוד. היום קיבלתי טלפון מתלמידה וישר הבנתי שמשהו לא טוב קרה. היא אמרה לי שהם יושבים מתחת לבית של גל מחובקים ופשוט קפאתי".