שתף קטע נבחר

ביירון על חלשים: האיש שיציל את הלייקרס?

אחרי העונה הגרועה בתולדותיה, לוס אנג'לס בחרה כמאמן את ביירון סקוט, אחד השחקנים החשובים של עידן ה-"שואו-טיים" באייטיז. אבל האם זו לא בסך הכל בחירה סטנדרטית למועדון לא סטנדרטי? שרון דוידוביץ' על האיש שינסה לעשות הכל בסטייפלס סנטר, מלבד שואו-טיים

לכו כמה חודשים אחורה בזמן. מה היה נשמע לכם יותר הזוי – שהמאמן הישראלי דייויד בלאט, ידריך את לברון ג'יימס, או שהאיש שהפסיד עם פנאתינייקוס להפועל אילת ומאיר טפירו, ביירון סקוט, ידריך את קובי בראיינט?

 

ynet ספורט ברשתות החברתיות

   

טוב, כמובן שאנחנו מגזימים וצוחקים. לפחות קצת. המאמן החדש של לוס אנג'לס לייקרס, ראוי לכל הכבוד הראוי. כשחקן היה חלק חשוב בשואו-טיים של מג'יק וזכה בשלוש אליפויות עם הקבוצה. כמאמן הוא הוביל שנתיים ברציפות את ניו ג'רזי לגמר וב-2008 עם ניו אורלינס, נבחר למאמן העונה.

 

איפה בלאט ואיפה הוא. סקוט (צילום: AP) (צילום: AP)
איפה בלאט ואיפה הוא. סקוט(צילום: AP)

 

בהחלט מרשים. אז אם כך, איך אפשר להסביר את העובדה שחלק גדול מהאוהדים והפרשנים, טוענים כי הבחירה של קליבלנד, למשל, במאמן שמעולם לא היה ב-NBA, יותר הגיונית וראויה מאשר הבחירה של הלייקרס בסקוט? איך מסבירים את העובדה שגם תלוש המשכורת מראה אחרת (20 מיליון ב-4 שנים לישראלי, 17 מיליון ב-4 שנים לאמריקאי).

 

אולי זו הקריירה הדועכת שלו בשנים האחרונות, אולי אלה 8 ניצחונות פלייאוף בלבד בעשור האחרון, או אולי המחשבה שלמועדון מפואר כמו הלייקרס (עיין ערך עד 2013...), מגיע מאמן גדול ומרשים יותר. ואולי לא.

 

כך זה נראה בעונה שעברה (צילום: AP) (צילום: AP)
כך זה נראה בעונה שעברה(צילום: AP)

 

כל הסיבות שבעולם. לפחות 4

ובכל זאת, ישנן מספר סיבות עיקריות מדוע המינוי של ביירון סקוט, מאמן סביר ואפילו טוב, הוא לא פחות מהגיוני תחת הנסיבות הנוכחיות.

 

1 – הסיטואציה. כמעט 3 חודשים עברו מהרגע בו התפטר מייק ד'אנטוני, עד הרגע בו הוכרז על מינויו של סקוט, אשר כבר מהרגע הראשון היה האופציה המועדפת ועליה פורסם בכל מקום. אז מדוע זה לקח כל כך הרבה זמן?

 

כי בהוליווד עדיין קיוו להרכיב קבוצה מספיק חזקה, אולי אפילו מועמדת לאליפות, שתהיה גדולה על סקוט. חלמו שם להביא את לברון, ניסו להנחית את כרמלו אנתוני וגילו שאין להם מספיק בכדי לגרות שמות גדולים אחרים שהסתובבו בשוק. אבל בשביל לאמן את קובי הפצוע בן ה-36, את נאש הגמור בן ה-40, קרלוס בוזר המזדקן וג'רמי לין האוברייטד? סקוט הוא בהחלט מאמן ראוי. בלי לזלזל.

 

אפילו אותו לא הצליחו להביא. כרמלו אנתוני (צילום: AP) (צילום: AP)
אפילו אותו לא הצליחו להביא. כרמלו אנתוני(צילום: AP)

 

2 – צהוב-סגול. ביירון סקוט הוא "לייקר". אפילו אחד הזכורים והגדולים שבהם. מרכיב עיקרי בקבוצה הכי גדולה בתולדות המועדון, לצד מג'יק, קארים וג'יימס וורת'י.

 

הוא מבין את המשמעות של מועדון מנצח, את המורשת שלו ובעיקר – את החשיבות האדירה שלו בפני עצמו. כל המילים הגדולות הללו לא יביאו לו דה-פקטו אפילו ניצחון אחד, אבל הוא זה יעזור לו להתחיל לבנות על משהו שיטשטש את העלבון של העונה שעברה, שכללה בריחה של דווייט הווארד ומאזן קטסטרופלי של 27 ניצחונות בלבד. "אובדן כוח ההרתעה" קוראים לזה במחוזותינו.

 

3 – קובי. עם החוזה היקר בליגה בגיל 36 ו-6 משחקים בלבד בעונה שעברה, ההשפעה של בראיינט על הקבוצה שלו היא הגדולה ביותר בליגה. אין בכך הפתעה.

 

סקוט היה בחירה שלו. בראיינט (צילום: EPA) (צילום: EPA)
סקוט היה בחירה שלו. בראיינט(צילום: EPA)

 

גם אם לא הוא זה שדחף את סקוט לשם באופן פיזי, לקשר החם בין השניים ישנה חשיבות גדולה. הם שיחקו יחדיו בעונת הרוקי של קובי, שמרו על יחסים טובים מאז ואף הסתמסו ללא הרף בקיץ האחרון במעקב אחד אחר השני.

 

4 – ההגנה. "מי שלא ישחק הגנה, יסופסל", אמר סקוט במסיבת העיתונאים וכיוון לבעיה העיקרית של הקבוצה. זו שספגה בעונה שעברה 109.2 נק' למשחק, שני רק לקבוצה המביכה של פילדלפיה. ל.א. ספגו הכי הרבה סלי שדה בממוצע (42), אפשרו ליריבות לזרוק הכי הרבה מולם (89.6) והתיאום היה אפסי.

 

אצל סקוט הוא ראה בעיקר ספסל. עומרי כספי (צילום: AP) (צילום: AP)
אצל סקוט הוא ראה בעיקר ספסל. עומרי כספי(צילום: AP)

 

בניגוד לשואו טיים מהאייטיז, ביירון סוקט דוגל במשמעת הגנתית. תשאלו את עומרי כספי שסופסל עת שיחק תחתיו בקליבלנד, כי לא עמד בסטנדרטים ההגנתיים שלו. בתקופה של סקוט בניו ג'רזי, הנטס היו מקבוצות ההגנה הטובות בליגה (ספגו רק 90 נק' למשחק בעונת 2002/03, אז הגיעו שנה שנייה ברציפות לגמר). בסטייפלס חייבים לחזור לשמור.

 

לפחות הוא לא ד'אנטוני

אבל השאלה הגדולה היא, מה המקסימום שיצליח סקוט לעשות עם סופרסטארים מזדקנים ושלל שחקנים צעירים עם פוטנציאל מוגבל (למעט הרוקי ג'וליוס ראנדל). כנראה שלא הרבה, ונכון לעכשיו – לשם בדיוק מכוונת הלייקרס, עם כל העצב שבדבר.

 

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 

עם כל הסיבות שלמעלה, הבחירה בסקוט היא עודנה תמוהה. בחירה סטנדרטית למועדון שהוא רחוק מלהיות סטנדרטי. אם נחזור לבחירה של קליבלנד בבלאט, בין אם תתברר כמוצלחת או לא, הייתה שם קודם כל הצהרה של יציאה מהקופסא. של מחשבת אחרת. בלי היכולת להביא שם גדול, הלכו על אופציה שמשנה כיוון. והלייקרס? ביירון סקוט.

 

מצד שני, אחרי שלל בחירות הזויות של משפחת באס, שכללו את מייק בראון כמחליף של פיל ג'קסון, את מייק ד'אנטוני על פני פיל ג'קסון ואת העובדה שויתרו על פיל ג'קסון למרות שרצה לחזור – יכול להיות שהבחירה בביירון סקוט היא פשוט שקולה. משהו שלא היה הרבה זמן בלייקרס, שיקול דעת.

 

אוהבים את הפועל אילת ואדי אליסמה? עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ'

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים