שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: רויטרס
    תקוף, תעשה תיקונים. כללי לשון למלחמה
    חמאס זה זכר או נקבה? למה יש אור בקצה כל מנהרה? מה יירטו לפני שהיו טילים, ומדוע שרים "תעשה ביגועים"? סוגיות לשוניות לממ"ד
    עם הדורות וההתקדמות הטכנולוגית התפתחו גם דרכי הלחימה - הטקטיקות, כלי הנשק ועוד. וכמו שינויים רבים במציאות של האדם, החידושים בשדה הקרב מתבטאים גם בשפתו, בחידושי לשון ובגלגולי מילים ומשמעויות מתקופות מוקדמות יותר בלשון. בעבר הִטיל הפרש חנית לעבר הצר הקם עליו, ואילו כיום מיירט החייל טיל שנורה לכיוונו ממשגר. כמו אחת לכמה שנים, מבצע "צוק איתן" בעזה מזמן לכתבים, לעורכים - וגם ליושבי הממ"דים, כמה סוגיות לשוניות מעניינות והזדמנות להחכים מעט.

     

    נפתח במילה המזוהה אולי יותר מכול עם המערכה הנוכחית בעזה - מִנְהָרָה. מילה זו מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת". באקדמיה ללשון העברית מסבירים כי הפירוש המקורי של המילה אינו ברור, כפי שקורה רבות עם מילים יחידאיות, אך הוצעו לה כמה הסברים. למשל, יש שפירשו מִנְהָרָה מלשון נְהָרָה (=אוֹר) - מערה שבתקרתה יש פתח שהאור חודר דרכו. בתקופת ההשכלה השתמשו הסופרים העבריים במילה מִנְהָרָה בכמה משמעויות, ובהן מרתף, נקיק ונקרה. בסופו של דבר התקבעה המילה מִנְהָרָה במשמעות tunnel - מחילה רחבה מעשה ידי אדם המשמשת למעבר של כלי רכב ועוד.

    פיצוץ בתקיפת צה"ל בעזה. פעם טילים היו "קליעים" (צילום: AP) (צילום: AP)
    פיצוץ בתקיפת צה"ל בעזה. פעם טילים היו "קליעים"(צילום: AP)
    ומה באשר למילה הראשונה שהזכרנו, יירוט? לפי אתר האקדמיה ללשון העברית השורש י-ר-ט מופיע במקרא, בפרשת בלק שקראנו לא מזמן, ומשמעותו לא ודאית. כשמלאך ה' נגלה לבלעם, לאחר שזה היכה את אתונו, שאל אותו המלאך: “עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים? הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי". פרשני המקרא מימי הביניים הסבירו את הפועל הזה כסטייה, עיוות והטיה, ופירוש זה הוא שהביא להולדת הפועל יֵרֵט בימינו במשמעות "הסיט דבר מדרכו".

     

    גם למילה טיל נדרשו באקדמיה ללשון העברית בימים אלו. מילה זו חודשה כנראה באמצע שנות החמישים של המאה העשרים, והיא מרמזת לפעולת ההטלה של כלי נשק זה. קודם לכן שימשה באותה משמעות המילה "קליע"; לפיכך במופעים הראשונים של המילה "טיל" בעיתונות - בסוף דצמבר 1957, עם הקמת בסיסי הטילים של ברית נאט"ו באירופה - אנחנו מוצאים לצד המילה "טילים" את המילה "קליעים" בסוגריים. בעיתונות באותם ימים עדיין לא שיגרו טילים אלא שילחו או הטיסו אותם.

     

    500 שנה של "בּום!"

    וכשכיפת ברזל מחמיצה את המטרה מדי פעם בפעם, וטיל פוגע בקרקע או בבניין, שב למסכינו הציטוט המוכר: "פתאום שמעתי בום!". מהו ה"בום" הזה ומה מקורו? מדוע נבחר דווקא הוא לסמל את צליל הפיצוץ? את המילה "בום" לא תמצאו כמובן בתנ"ך. היא הופיעה באנגלית לראשונה באמצע המאה החמש עשרה, כצליל אונומטופאי - מילה המחקה צליל טבעי של הדבר שהיא מציינת (כמו בקבוק, זמזום, רשרוש). משמעה הוא קול רעש אדיר, קול פיצוץ, והיא מילה עברית רק מן הדורות האחרונים.

     

    הלהיט של הקיץ ללא עוררין הוא השיר מטיל-האימה ורווי הפארודיות של חמאס “תקוף, תעשה ביגועים". מלבד התחביר המשונה, גם ההגייה הערבית הבולטת מצליחה להעלות חיוך. ומדוע שר הזמר "ביגועים" ולא פיגועים? באלף-בית הערבי יש כמה אותיות שאינן קיימות באלף-בית העברי, ולהפך. האות העברית פ"א, שאותה אנו הוגים לעתים מודגשת, P, ולעתים רפה, F, קיימת בערבית רק בצורתה הרפה. לכן, הדובר הערבי הממוצע יהגה את העיצור הקרוב ביותר - ב'. לכן, אגב, אנו קוראים לנחל הצפוני בניאס, אף שהוא קרוי על שם אל הרועים במיתולוגיה היוונית, פאן, בהשפעת הדוברים הערבים. אגב, כיום, כתוצאה מהצורך של הערבית להתמודד עם מילים בינלאומיות ועבריות, כבר יש בה אותיות מיוחדות, כמו זו המסמנת פ"א דגושה.

     

    חמאסניק נולד: "תקוף, תעשה ביגועים"

    חמאסניק נולד: "תקוף, תעשה ביגועים"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ואותה חמאס (או שמא אותו חמאס) שהביאה לעולם את שיר הקאלט "תקוף, תעשה ביגועים" - האם היא מפחידה, או שבכלל הוא מפחיד? התקשורת הישראלית מתייחסת לחמאס לעתים כזכר ולעתים כנקבה, ואין בכך כל פסול. שתי הצורות תקינות: אם אנחנו מתייחסים לחמאס כאל

    ארגון ננקוט לשון זכר, ואם מתייחסים אל חמאס כאל תנועה - ננקוט לשון נקבה. הערבים עצמם מתייחסים לחמאס כנקבה, משום שהם רואים בה תנועה. "חמאס" הוא ראשי תיבות של "חרקת אל-מוקאוומה אל-איסלאמייה" - כלומר "תנועת ההתנגדות האיסלאמית". אגב, המילה "חמאס" שנוצרת מראשי התיבות, פירושה בערבית - "התלהבות".

     

    והפצמ"ר - האם הוא נפל או נפלה? האם נורו חמישה פצמ"רים או חמש? לאוזן שלנו נשמע הפצמ"ר כמו מילה ממין זכר, אבל אם נפתח את ראשי התיבות נראה שמדובר בנקבה - פצצת-מרגמה. אז מה עושים? האקדמיה עונה על הקושיה במילים האלה: "אין האקדמיה מתערבת בקביעת המין והמספר של צירוף כשהוא בא בראשי תיבות המבוטאים כמילה (לפי זה אפשר לומר 'מצ"ח חוקר' או 'מצ"ח חוקרת', 'ד"ש חם' או 'ד"ש חמה')". ואנו נוסיף: "פצמ"ר יורט" או "פצמ"ר יורטה".

    בתנ"ך היא הייתה יחידאית, בעזה יש עשרות. מ"נהרה" ל"מנהרה" (צילום: AP) (צילום: AP)
    בתנ"ך היא הייתה יחידאית, בעזה יש עשרות. מ"נהרה" ל"מנהרה"(צילום: AP)

    באשר ל"צוּק", מילה שהיא חצי מהצמד המדובר של הקיץ - "צוק איתן", לא תופתעו אם נאמר לכם שמדובר בסלע תלול וזקוף. לפי האקדמיה ללשון העברית המילה צוּק הגיעה אלינו מלשון חז"ל, ואילו בתנ"ך יש מילה קרובה אחרת - מָצוּק. כיום מקובל למדי להבחין בין המילים האלה: צוּק הוא סלע מבודד הבולט מעל פני השטח, ואילו מָצוּק הוא קיר אנכי בעל חזית רחבה, המצוי בחופים ובמדבריות. אגב, צמד המילים הדומה צוֹק ומָצוֹק עניינו אחר לגמרי - צרה ומצוקה, כגון בביטוי "צוֹק הָעִתִּים" שמשמעו עת צרה, זמנים קשים.

     

    כל חייל שליח, כל חייל מלאך

    חיילי צה"ל ששומרים עלינו, למקרה שתהיתם, אינם עושים "ימים כלילות" אבל בהחלט עושים "לילות כימים". באתר האקדמיה ללשון העברית מאירים את עינינו. בדרך כלל אדם ישן בלילה ופעיל ביום. לעתים בגלל משימה חשובה ודחופה אנשים פעילים גם בלילה, ועליהם אומרים שהם עושים לילות כימים. הביטוי "עשה לילות כימים" מקורו בלשון חז"ל, והוא נזכר בהקשר של מצוות ישיבה בסוכה - מצווה שחייבים בה בלילה כפי שחייבים בה ביום. כבר בספרות חז"ל נשאל הביטוי ההִלכתי לציון חריצותו של אדם. שלא כבמקורות, בלשון הדיבור אומרים לעתים קרובות "עשה ימים כלילות" - בהיפוך הסדר ובהיפוך ההיגיון; שהרי העושה ימים כלילות נוהג ביום כמנהגו בלילה, כלומר: מבלה את היום בשינה. ממה נובע השיבוש הזה? נראה שטבעי אצלנו יותר הסדר: יום ואחריו לילה. את הסדר הזה אנחנו מכירים מן הביטויים יום ולילה, יומם וליל, לא ביום ולא בלילה ועוד. ואולם בביטוי הנדון כאן מקומו של הלילה לפני היום: לילות כימים.

    חיילי צה"ל בגבול עזה. בטרם יוגף חלון, אנא שובו אלינו בשלום (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    חיילי צה"ל בגבול עזה. בטרם יוגף חלון, אנא שובו אלינו בשלום(צילום: דובר צה"ל)
     

    ואם כבר חיילי צבא ההגנה לישראל - הם נדמים בעינינו בימים אלה כמלאכים המגנים עלינו. בטרם הפך המלאך ליצור שמימי, מילה זו, הנפוצה מאוד במקרא, ציינה בראשית דרכה שליח באשר הוא. למשל בחומש במדבר נאמר: “וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי". מכאן, אגב, הקשר בין "מלאכה" לבין "משלח-יד". אם כן, חיילינו הם שליחים - של העם, של הצבא, של הממשלה. של האל? העיקר שיחזרו בשלום.

     

    מהיכן הגיעו החיילים שלנו? המילה חייל נוצרה בעברית החדשה בהשראת המילה הערבית חַ'יַּאל ("פרש", "רוכב") ובזיקה למילה המקראית חַיִל שפירושה כוח ("גיבורי חיל") וגם גדוד צבאי ("חֵיל פרעה"). בסוף המאה ה-19 כתב אחד העם מאמר בשם "אמת מארץ ישראל" ובו נכתבה המילה "חיילים" במירכאות - מה שמעיד על חדשנותה של המילה ואולי גם על שיוכה ללשון הדיבור. ב"מלון הלשון העברית הישנה והחדשה" מסומנת המילה חייל כחידוש של מחבר המילון - הלוא הוא אליעזר בן-יהודה.​

     

    בשלום או לשלום? גם כאן האקדמיה נחלצת לעזרתנו. במקרא רגילה הברכה "לך לשלום", אך יש גם "לך בשלום". החילופים בין אותיות

    היחס ב' ול' מוכרים גם במקרים אחרים, כגון "בלא" ו"ללא" או "באחרונה" ו"לאחרונה". אם כן, שתי הברכות מכוּונות לעניין אחד, ובעיקרון שתיהן טובות גם בימינו. חז"ל, ששמו לב לַשינוי במטבע הברכה, הציעו הבחנה בין שתי הגרסאות וקבעו הנחיה מפורשת מתי לנקוט כל אחת מהן. ההנחיה מתבססת בעיקר על ההקשרים שבהם מצויות ברכות אלו במקרא: את הברכה "לך לשלום" אנו פוגשים בהקשרים חיוביים, כגון ברכת יתרו למשה, ואילו הברכה "לך בשלום" מוכרת מדברי דוד לבנו אבשלום זמן קצר לפני המרד שבסופו נהרג אבשלום. ומה בדבר הברכות "שוב (או חזור) לשלום", "שוב (או חזור) בשלום"? בביטויים אלו הגרסה המקובלת היא דווקא "בשלום" על פי הרגיל בתנ"ך, למשל "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי".

     

    תודה רבה לתמר כץ מהאקדמיה ללשון עברית שסייעה בהכנת הכתבה. עוד פרטים והסברים ניתן לקרוא באתר האקדמיה ללשון העברית:

    http://hebrew-academy.huji.ac.il/


    פורסם לראשונה 03/08/2014 23:29

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תקוף, תעשה תיקונים. כללי לשון למלחמה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים